מחזור ויטרי· רבנו שמחה מוויטרי
סדר ראש השנה
סימן שמז
שמז.
תפילות של ראש השנה:
י"י שפתי תפתח ופי יגיד תהילתיך: כי שם י־י אקרא הבו גודל לאלהינו: ברוך אתה י"י אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב האל הגדול הגיבור והנורא אל עליון גומל חסדים טובים וקונה הכל וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם למען שמו באהבה. זכרינו לחיים מלך חפץ בחיים. וכתבינו בספר חיים למענך אלהים חיים. מלך עוזר ומושיע ומגן. ברוך אתה י"י מגן אברהם: אתה גיבור לעולם י"י מחייה מתים אתה רב להושיע. מכלכל חיים בחסד מחייה מתים ברחמים רבים. סומך נופלים. רופא חולים. מתיר אסורים. ומקיים אמונתו לישיני עפר. מי כמוך בעל גבורות ומי דומה לך מלך ממית ומחייה ומצמיח ישועה. מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים. ונאמן אתה להחיות מתים. ברוך אתה י"י מחייה המתים: אתה קדוש ושמך קדוש וקדושים בכל יום יהללוך סלה:
ובכן תן פחדך י"י אלהינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת. ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם. כמו שידענו י"י אלהינו שהשלטון לפניך עוז בידך וגבורה בימינך ושמך נורא על כל מה שבראת: ובכן תן כבוד י"י לעמך. תהלה ליריאיך ותקוה לדורשיך. ופתחון פה למיחלים לך שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימנו: ואז צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו וחסידים ברינה יגילו. ועולתה [בגליון הכתב יד נכתב: (א) פ"ה באיוב ועולתה קפצה פיה.] תקפוץ פיה. כי כל הרשעה כולה כעשן תכלה כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ. ותמלוך אתה הוא י"י אלהינו מהרה על כל מעשיך. בהר ציון משכן כבודך ובירושלים עיר קדשך. ככתוב בדברי קדשך על ידי דוד משיח צדקך. ימלך י"י לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללויה (תהילים קמ״ו:י׳): קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך. ונאמר ויגבה י"י צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה (ישעיהו ה׳:ט״ז). ברוך אתה י"י המלך הקדוש: אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצותיך וקרבתנו מלכינו לעבודתך ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת. ותתן לנו י"י אלהינו באהבה את יום הזכרון הזה זכרון תרועה באהבה מקרא קדש זכר ליציאת מצרים: אלהינו ואלהי אבותינו יעלה ויבא וכו'. לרצון. ולשלום. ביום הזכרון הזה. זכרינו י"י אלהינו בו לטובה. ופוקדינו בו לברכה. והושיענו בו לחיים טובים. בדבר ישועה ורחמים חוס וחנינו וחמול ורחם עלינו. והושיענו ומלטינו מכל צרה ויגון כי אל מלך חנון ורחום אתה: אלהינו ואלהי אבותינו מלוך וכו'. וידע כל פועל כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. כל הבריות שאתה בראתם וכל הנשמות שאתה נפחתם. ויאמרו. כל אשר נשמה באפו י"י מלך ומלכותו בכל משלה: וקדשינו במצותיך. ותן חלקינו בתורתך ושבעינו מטובך ושמחינו בישועתך וטהר לבינו לעובדך באמת. כי אתה אלהים אמת. ודברך מלכינו אמת וקיים לעד. ברוך אתה י"י מלך על הארץ מקדש ישראל ויום הזכרון: רצה וכו'. ותערב לפניך עתירתינו כעולה וכקרבן. אנא רחום ברחמיך הרבים השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים. ואתה ברחמים תחפוץ בנו ותרצינו. ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים כמאז. ושם נעבדך כימי עולם וכשנים קדמוניות. ב"א י"י שאותך לבדך ביראה נעבוד: מודים וכו'. שבכל יום ובכל עת ערב ובקר וצהרים הטוב כי לא כלו רחמיך והמרחם כי לא תמו חסדיך כי מעולם קוינו לך. על כולם יתברך ויתרומם וישתבח תמיד שמך מלכינו לעולם ועד: אבינו מלכינו זכור רחמיך וכבוש כעסך מעלינו וכלה דבר וחרב ושבי ומשחית (ומשחית) ומגפה מבני בריתך. וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך. וכל החיים וכו'. בספר חיים טובים. ברכה. ושלום ופרנסה טובה. נזכר ונכתב לפניך אנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים לברכה לשמחה ולשלום. ברוך אתה י"י עושה השלום:
אבינו מלכינו רגילין ובאים (ובאים) מימי ר' עקיבא. כמו ששנינו במסכת תענית. פעם אחת גזרו תענית ולא נענו. ירד ר' עקיבא לפני התיבה. ואמ' אבינו מלכינו חטאנו לפניך. א"מ עשה עמנו חסד למען שמך: וירדו גשמים וכשראו שנענה בתפילה זו הוסיפו עליהם מדי יום יום וקבעום לימי תשובה:
אבינו מלכינו חטאנו לפניך: א"מ אין לנו מלך אלא אתה: א"מ עשה עמנו חסד למען שמך: א"מ בטל מעלינו כל גזירות קשות: א"מ הפר עצת אויבינו מעלינו: א"מ קלקל מחשבות שנאינו: א"מ סתום פיות צוררינו ומקטרנינו: א"מ תסכים עם מלמדי זכותינו: א"מ כלה כל צר ומסטין מעלינו: א"מ כלה דבר וחרב ורעב ושבי ומשחית ומגפה מבני בריתך: א"מ שלח רפואה שלימה לכל חולי עמך: א"מ מנע מגפה מנחלתך: א"מ מחול וסלח לכל עוונותינו: א"מ קרע רוע גזר דיננו: א"מ מחוק ברחמיך הרבים כל שטרי חובותינו: א"מ מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך: א"מ כתבינו בספר חיים טובים: א"מ כתבינו בספר שלום: א"מ כתבינו בספר מזונות: א"מ כתבינו בספר פרנסה וכלכלה: א"מ כתבינו בספר ישועה וגאולה: א"מ הצמח לנו ישועה בקרוב: א"מ הרם קרן ישר' עמך: א"מ הרם קרן משיחך: א"מ הרם קרן מזבחך: א"מ שמע קולינו חוס ורחם עלינו: א"מ קבל ברחמים וברצון את תפילתינו: א"מ עשה למען רחמיך הרבים: א"מ עשה למען שמך הגדול והנורא שנקרא עלינו: א"מ עשה למענך אם לא למענינו: א"מ עשה למענך והושיענו: א"מ נא אל יעכב חט ועון את תפילתינו: א"מ נא אל תשיבנו ריקם מלפניך: א"ם תהא השעה הזאת וכל שעה רצון שעה רחמיך מלפניך: א"מ חנינו וענינו כי אין בנו צדקה וחסד עשה עמנו למען שמך והושיענו:
אמ' שמואל כל הזהיר בארבעה דברים הללו זוכה ומקבל פני השכינה. עשה למען שמך: עשה למען ימינך: עשה למען תורתך: עשה למען משיח צדקך: עשה למענך ולא למענינו: מצ': יתגדל ויתקדש: ומוציא שתי תורות. וקורין חמשה בסדר וירא. מן וי"י פקד את שרה כאשר אמר. עד ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה: ומפטיר קורא בפנחס מן ובחדש השביעי עד סוף פסקא: קדיש ער דאמירן. ומפטיר בשמואל. ויהי איש אחד מן הרמתים. עד וירם קרן משיחו. על שם שבראש השנה נפקדו שרה רחל וחנה: ביום שני מוציאין כמו כן שתי תורות. וקורין באחת מן והאלהים נסה. עד סוף סדרא. כדי שיזכר לנו עקידת יצחק: ומפטיר קורא כדאיתמל. קדיש עד דאמירן. ומפטיר בירמיה. מצא חן במדבר. עד הבן יקיר לי אפרים. על שם זכר אזכרנו עוד: והמפטיר בנביא מברך שש ברכות וברכה ששית כך היא. על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום הזכרון הזה שנתת לנו י"י אלהינו לקדושה [בגיליון הכתב יד נכתב: (א) ובשבת מוסיף ולמנוחה.] לכבוד ולתפארת. על הכל י"י אלהינו אנו מודים לך ומברכין אותך יתברך שמך בפה כל חי תמיד לעולם ועד: כי אתה אלהים אמת ודברך מלכינו אמת וקיים לעד. ב"א י"י מלך על כל הארץ מקדש ישר' ויום הזכרון: ובשבת אומ'. מקדש השבת וישר' ויום הזכרון: ת': והעובר לפני התיבה בראש השנה. השני מתקיע. א"ר יוחנן בשעת השמד שנו. שגזרו על ישר' שלא לתקוע בראש השנה ומארבים להם כל זמן תפילת השחר עד שש שעות. לכך תקנו תקיעת שופר במוסף. וכשבטלה הגזירה לא זזה ממקומה. וסמכו על האמור בפסיקת'. מפני מה תוקעין בתפילת מוסף ואין תוקעין ביוצר. מפני שאז מצויין ישר' מעוטרין במצות. שכבר נתעטפו בציציותם וקראו ק"ש. וקראו ספר תורה. עכשיו שהשופר יוצא ומצות מלמדות סניגורייא עליהם. מיד נרתע השטן ונאלם קטיגור: כן נמצא בדברי אגדה: ונראה והגון. שאלמלא כן היה לנו לתקוע בתפילת יוצר משום דזריזין מקדימין למצות. וכשהן יושבין קודם שיעמדו לתפילה. וקודם שיפתחו בתהילה אוחז שליח ציבור שופר בידו. ועומד על רגליו ומברך:
סימן שמח
שמח.
ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם אקב"ו על תקיעת שופר:
ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה:
ובנרבונא ובפרוונצ"א אומ' לשמוע בקול שופר: ובהלכות רב יהודאי מצאתי לתקוע שופר: כללא דמילתא בכל מצוה שעשייתה זו היא גמר מלאכתה מברכינן על. וכל היכא דעדיין לא נגמרה. שיש בה להאריך דבר אחר מברכינן בלמד. להדליק נר של חנוכה. דמצותה עד שתכלה רגל מן השוק. להניח תפילין. שיש לעשות אחריהן מצות תפילין בשל ראש. ובשל יד נמי צריך לעשות קשירה עדיין. דכת' וקשרתם לאות [על] ידיך. ובתפילין של ראש שאין להאריך בה לא בקשירה ולא בשום דבר מברכינן על. ולקרות את ההלל. משום דמצוה לקרותו בכל יום. כדא"ר יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום. והלל המצרי נמי בראשי חדשים ובמועדות כיון דאמרי' ליה בכל יום על כל צרה שלא תבא על הציבור כתמיד חשבי' ליה ונר חנוכה נמי כיון דעל נס היא באה כקריאת הלל דמיא. משום פרסומי ניסא. וכן להתעטף חייב אדם לעשות תמיד תמיד. וכן לעסוק בתורה. ברכינן בלמ"ד. אבל כל מצוה שאינו רוצה לעשות תמיד אלא או פעם אחת או שני פעמים מברכי' על. כמו על מקרא מגילה. על תקיעת שופר: מברך על: וכולן נכוחות למבין: פר"ת: ת':
ותוקע קשר"ק. קשר"ק קשר"ק: קש"ק קש"ק קש"ק: קר"ק קר"ק קר"ק: כמו ששנינו סדר תקיעת שלש של שלש שלש. תקיעה. ותרועה. ותקיעה. לכל אחת ואחת. הא כיצד שלש שהן ט'. ופרשו רבותינו שתשע תקיעות של ראש השנה מן התורה הן. ואתקון ר' אבהו בקיסרי תקיעה. ג' שברים. תרועה. תקיעה: שנייה: תקיעה. ג' שברים. תקיעה: שלישית: תקיעה. תרועה תקיעה. משום דספוקי מספקא ליה תרועה מאי ניהו: ת'. וג' שברים בנשימה אחת. עבידנא להו דבמקום תרועה קיימן. אבל שלשה שברים ותרועה דקשר"ק לא מסתבר. דגנוחי ויליל בחדא נשימה לא עבדי אינשי: ת"ם: ת': מתקנת רב אבהו נמצינו למידין שאין יוצא ידי חובתו מן השלשה קולות אלא א"כ עושה אותם עשר. לפיכך אנו עושין קשר"ק קש"ק קר"ק. ג' פעמים כל אחת ואחת שהן ל' קולות. כדי לצאת אותם ט' תקיעות שהן מן התורה. וכשהן יושבין דליכא טורח ציבור עושין הל' קולות. ועל סדר ברכות כשהן עומדין למוסף. לסדר מלכיות זכרונות ושופרות. סומכין אעשר תקיעות לבדם כדרך שתיקן אותם רב אבהו. קשר"ק תחילה ואחר כך קש"ק. ואחר כך קר"ק. מפני טורח ציבור שעומדין על רגליהן. ת'. שהרי בדין כמו שעשינו מיושב היה לנו לעשות מעומד: ורבי יעקב זכרונו לברכה היה עושה מעומד בכל פעם קשר"ק למלכיות זכרונו' ושופרו'. ובספר הישר נתן טעם לדבריו. וכל כך שמריעין כשהן יושבין וכשהן עומדין כדי לערבב השטן: ת': גמר לתקוע הל' קולות מיושב. פותח באשרי. יהללו את שם י"י: ומחזיר הספר תורה למקומו: קדיש עד דאמירן: ועומדין למוסף. ואומ' בסוף מגן. זכרינו. ובסוף מחיי מי כמוך. ובסוף אתה קדוש ובכן תן פחדך. ואז. עד המלך הקדוש: אבל שליח ציבור יאמר באלפא ביתא. כשמגיע וחסידים ברינה יגילו. ויאתיו כל לעובדך כו': עד ויתנו לך נזר מלוכה: ותמלוך כו'. עד המלך הקדוש: אתה בחרתנו. כו' עד זכר ליציאת מצרים:
סימן שמט
שמט.
מפני חטאינו גלינו מארצינו ונתרחקנו מעל אדמתינו ואין אנו יכולים לעשות חובותינו בבית בחירתך בבית הגדול והקדוש שנקרא שמך עליו מפני היד שנשתלחה במקדשך. יהי רצון מלפניך י"י אלהינו ואלהי אבותינו מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו ועל מקדשיך ברחמיך הרבים ותבנהו מהרה ותגדל כבודו ותבנה את עירך ותחדש את היכלך ותכונן את מקדשך ותכנס גליות ישר' לתוכו. ותמלוך עליהם מהרה בהדרך בשבחך בתפארתך בבית בחירתך. אבינו מלכינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והנשא עלינו לעיני כל חי וקרב פזורנו מבין הגוים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם. אנא י"י אלהינו ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו תמידין כסדרן ומוספים כהלכתן: את מוספי יום הזכרון הזה נעשה ונקריב לפניך באהבה כמצות רצונך כמו שכתבת עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור. ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם: ועשיתם עולה לריח ניחוח לי"י פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: ואם חל ראש השנה להיות בשבת שצריך להזכיר מוסף של שבת או' כן:
את מוספי יום המנוח הזה ויום הזכרון (הזכרון) הזה נעשה כו'. כאמור וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו. עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה. (במדבר כ״ח:ט׳-י״א) ונ' ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לי"י פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם: ונ' ובחדש השביעי באחד לחדש מקיא קדש יהיה לכם: ועשיתם עלה לריח ניחח לי"י פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם. ומנחתם ונסכיהם כמדובר שלשה עשרונים לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש ויין כנסכו ושעיר לכפר ושני תמידין כהילכתן:
על כן נקוה לך י"י אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזך וכו'. ונאמ' לא הביט וכו'. אלהינו ואלהי אבותינו מלוך וכו'. וידע כל פועל כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו. כל הבריות שאתה בראתם וכל הנשמות שאתה נפחתם. ויאמרו כל אשר נשמה באפו י"י מלך ומלכותו בכל משלה: וקדשינו במצותיך. ותן חלקינו בתורתך. ושבעינו מטובך. ושמחינו בישועתך וטהר לבינו לעובדך באמת. כי אתה אלהים אמת. ודברך מלכינו אמת וקיים לעד. בא"י מלך על כל הארץ מקדש ישר' ויום הזכרון: ואם שבת הוא יאמר: וטהר לבינו לעובדך באמת והנחילנו י"י אלהינו באהבה וברצון שבת קדשך. כי אתה אלהים אמת. ודברך מלכינו אמת וקיים לעד ברוך אתה י"י מלך על כל הארץ מקדש השבת וישר' ויום הזכרון:
אתה זוכר וכו'. אלהינו ואלהי אבותינו זכרינו וכו'. כן יכבשו רחמיך את כעסך מעלינו ויגולו רחמיך על מידותיך ותתנהג עם בניך במדת רחמים בעבור שמך הגדול וכו'.
אתה נגליתה בענן כבודך וכו'. או"א תקע וכו' ושם נעשה לפניך כמצווה עלינו בתורתך על ידי משה עבדך מפי כבודך כאמור: וביום שמחתכם וכו'. כי אתה שומע בקול שופר ומאזין תרועה ואין דומה לך. ברוך אתה י"י שומע בקול תרועת עמו ישר' ברחמים: רצה: לאחר התפילה מריעין בלא תקיעה ובלא שברים: וכן מנהג בשתי ישיבות:
סליקו תפילות של ראש השנה: