מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
פרשת דברים
אלה הדברים אשר משה אל כל ישראל בעבר בעבר הירדן י"ל שמרמז שכמו שעבר המזרחי ניתן רק על תנאי שיסייעו אח"כ לאחיהם שאין להם נחלה עדיין כן במורשה דהתוה"ק שהי' מנחיל אז משה רבע"ה לחכמי עב"י הודיע שנכון שיכחילו טוב ויסייעו לאחיהם המתחילים להכנס למלחמתה של תוה"ק ללמדם מעשים טובים:
ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב ואחז"ל הרבה והגדיל אתכם על דייניכם והיינו שאם יודע שיכול להוציא המשפט לאמתתו לאשורו והוא אומר מה לי בכך יהיה הקולר תלוי בצוואר השקרנים שייך בזה קובעיהם נפש. משא"כ בדייני אוה"ע שכל שדן כפי משפטים הקבועים ביניהם עפ"י שיקול דעת האנושי גם אם היה יכול להבחין לאמתתו אינו נענש כ"כ כיון שלא היה נוגע משפט זה לגבי עב"י וכתיב השומר אמת לעולם עושה משפט וכו' ומשפטים אלו הקבועים לעב"י בל ידעום אוה"ע ובמק"א כ' מזה עוד. ועכ"פ הרבה היינו הגדיל אתכם על דייניכם וסיפא דקרא בדרך זה נראה לפרש דהיינו מצד שכד רישא דעמא טב טב ליה וטב לעמיה וע"י דיינים טובים שהם בגדר מצדיקי רבים ככוכבים לעולם ועד. עי"ז הרי כל עב"י בגדר ככוכבים כשהם עולים עולים לכוכבים. ולהנ"ל יש לפרש מ"ש אח"כ ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך וכו'. שהוא מצד שכשיש משפט נכון בעולם יש שלום בעולם כמ"ש אמת ומשפט שלום שפטו וכו' ושלום הוא מחזיק ברכה. וז"ש שכיון שהנכם היום ככוכבים דהיינו שאתם מצדיקי הרבים להיותכם בדרך משפטי צדק כמ"ש ועמכם בדבר המשפט שגם שלא היו אז עדיין דיינים ממונים זולת משרבע"ה עכ"ז כיון שהרגיש שיש להש"י עונג ונ"ר מהמשפטים צדיקים שבעב"י שעי"ז היו עב"י בערך ככוכבים הנה עי"ז ראויים עב"י לברכה כיון שהם בדרך שלום גם בחי' משפט הוא טוב כמ"ש כי משפטיך טובים ועי"ז זוכים לברכת טוב:
ה' אלהי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם. נראה שהכוונה מצד שכבר היה בהם ערב רב וכתיב טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים. ואלו אמר הברכה אלף פעמים מצידם היה משמע שיתוספו גם הרשעים וכמשקה אילן שגם הקליפות שלו גדילים עי"ז. ולזה בירכם מצד אבותינו הקדושים שכולם לא בחרו רק בזרע טוב וצדיקים כידוע מחז"ל בשבת עמ"ש כי אתה אבינו וכו' וגם יצאע"ה שהראה החשבון להכריע לזכות מ"מ בחר רק ביעאע"ה לבסוף כדי שיהיה מטתו שלימה ושלחו לפדן שישא הגונות. נמצא שטוב יותר שיהיה הרבוי מצד אבות ה"ק ורצונם ויברך אתכם כאשר דבר לכם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש:
גם י"ל ה' אלהי אבותיכם ע"ד מחז"ל בני חיי ומזונא לאו בזכותא תליא מילתא רק במזלא עילאה והיינו מזל נוצר חסד לאלפים ונקה והיינו זכות האבות הנעשה מזל לבנים. וכ"ה בספה"ק עש"ה מאמרות באריכות. וז"ש שהתוספת דהיינו הברכה בבנים רבים יהיה ע"י זכות אבותיכם. והברכה תחול עליכם ועל בניכם כאשר דיבר לכם בגדר מצוה הגוררת מצוה בבחינת ואתם תהיו לי ממלכת כהנים בבחי' הברכה שלום מיצה"ר להנצל ממלחמתו כמ"ש אין שלום בעצמי מפני חטאתי מצד שעבירה גוררת ח"ו רק ישים לכם שלום בלב אחד לטובה:
ואצוה את שופטיכם בעת ההוא כי לאמר הכוונה ע"פ שכתבתי במק"א ויברכם ביום ההוא לאמר שלא לדאוג דאגת מחר ולא להתהלל ביום מחר ע"ש מה ששמעתי בזה וכן הוא בזה שהדיינים ע"י מדה זו שלא לדאוג דאגת מחר יהיו שונאי בצע כראוי ונכון להם כיון שמי שברא יומו ברא פרנסתו:
גם י"ל לאמר שלא יהיו הדיינים בבחי' בד בבד ישב בדד וידום רק לאמר בשקלא וטריא במשפט בפלפול תלמידים בדיבוק חבירים:
גם י"ל בעת ההוא לאמר שהכוונה שבעת ההיא קודם שיבוא לפניהם עדיין המשפט יאמרו בללם סדרי ההלכות הן קודם שהותר לכתוב תוה"ק שבע"פ הי' צריך שקידה גדול' שלא לשכוח ההלכות הן אחר שנכתב הכל שיוכל עכ"פ למצוא ההלכה בספרים בעת ההצטרכות לנכון:
ויבואו עד נחל אשכול. פרש"י ע"ה שקראו כן ע"ש העתיד. ולכאורה קשה למה לא פירש כן בפ' שלח שמעתי הטעם מצד ששם נכתב קודם בואם לשם יש לומר שאחר שלקחו קראו משא"כ כאן כן שמעתי מה"ה הרבני מ' משה חזן בהמ"ד דפה יצ"ו. ובפשטות י"ל מצד שבפ' שלח מפורש בפסוק שלכך קרא נחל אשכול על אודות וכן' וי"ל עוד שבשעה שלקחו האשכול יש לומר שהיה להם מחשבה טובה ואם לא מ"מ מחשבה לא טובה אינה מצטרפת למעשה וצד טוב שהיה בכך יש לו כח להקדים כמ"ש במק"א שמקדימין שכר מעשה טוב העתיד והיה בכך פרסום שבח גידולי ארץ ה"ק משא"כ אחר שיצא מחשבתם לפועל שהיה כוונתם שלא לטובה עי"ז ל"ש לקרוא ע"ש העתיד והמחשבה וכתב רש"י ע"ה חידוש שמ"מ היה ע"ש העתיד וכדרך מ"ש והוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן וצד הטוב שהיה בכך היה כח להקדים ע"ש העתיד: