אור ברסלב
מחזה לאברהם פרשת במדבר

מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש

פרשת במדבר

ספר במדבר

וידבר ה' אל משה במדבר סיני וכו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל. כי ע"י התוה"ק שממדבר מתנה ע"י בחי' סיני שמורה ענוה כמ"ש במקו"ר מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומגביה שפלים עד מרום:

ועי"ז מתוספים המוחין חב"ד בעב"י ע"ד וה' עמו וזהו נשיאות ראש. וכן הוא ענין מספר שמורה קטנות כיון שיש מספר. משא"כ מה שאין לו מספר מורה רבוי. וע"י מספר זה הגביה הש"י קרן עב"י לפרסם מעלתם וחשיבותם שרק עליהם חל השגחתו הפרטיית בחיבה וכמ"ש כאן בספה"ק כלי יקר עיי"ש. וי"ל דרך הלצה. שמצד דדבר שדרכו למנות אינו בטל אפילו באלף. לזה אין ביטול לעב"י בין כל הרבים:

וכן קבוע כידוע וזש"א באוהל מועד בהיות עב"י שתולים בבית ה' הרי הם בבחי' של קבוע. ועי"ז הרי המספר כאלו לא היה מספר. ועכ"פ היה בחי' נשיאות הראש ע"ד בשמים ראש שמבחי' הרי בשמים דגן עדן וע"ד מש"ה כשמן הטוב וכו' דקאי אבשמים ראש דשמן המשחה שיורד על הראש וכו' שם צוה ה' הברכה חיים שהמנין קבע ברכות טובות לעב"י:

גי"ל במדבר סיני שאו אה ראש:

כי ע"י מדה לשום את עצמו כל אחד ואחד כמדבר שאינו עושה פירות. רק ללמוד מכל מכמדיו עי"ז יש נשיאות ראש לעב"י. כיון שעי"ז זוכים למתנה כמ"ש במק"א אין מעלה גדולה מזה. גם כיון שכל עב"י הם עי"ז כאיש אחד חברים. עי"ז שייך ענין מספר בשווי כיון שמחזיקים את עצמם בשווי ע"י ענוותנותן. גם שיש אחד ששקול נגד מרובים מ"מ כיון שהנהגתן בבחי' שווי שייך מספר:

גם מצד שמספר היה צריך ברכה עליונה כיון שהברכה אינה שורה במנוי צריך להיות ברכה עליונה שלא כדרך הטבע ע"ד עיניו ברכות בחשבון על שער בת רבים. לזה ברכה זו שייכת ע"י בחי' מדבר שהיא ע"י בחי' יראה ויברך יראי ה' וע"י ענוה וענווים ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום המחזיק ברכה.

וכן י"ל במדבר סיני. עדי משים את עצמו כמדבר שהכל דשין עליו בענוה. וענוה היא ברכה כמ"ש במק"א וזהו בחי' סיני שמורה ענוה כנ"ל וכן הוא בחי' אוהל מועד ע"ד שוכן את דכא ובבחי' במקום שאזכיר שמי וברכתיך. ובבחי' סיני אמר תירוץ שגם שמאן דאיהו רב בהאי עלמא איהו זעיר בההוא עלמא מ"מ שאו את ראש וכו' לבית אבותם. שגם בעלמא דקשוט יזכו לבחי' נשיאות ראש. גם שמנושאין בעוה"ז מ"מ וינטלם וינשאם כל ימי עולם ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים. כיון דרבנן כי היכי דאיתנהו בהאי עלמא הכי איתניהו בעלמא דקשוט וזהו ע"י סיני (הר ומ"מ ענוה בלי גבתות יתירה וניתנה ע"י משה רבע"ה עניו מכל אדם. וכל מה שיש הסתכלות בתוה"ק רואה גם שהיא תמימה עדיין כידוע) קבלת התוה"ק גורמת כן. כי בה יש חותם אמת השומר אמת לעולם ובזה ובבא בשוה כי כן הוא בחי' אמת בחי' קיום כמ"ש במקו"ר ובחי' בשמירה משנוי מורה שפעם אחד לא היה דרך אמת ובאופן זה הוא מש"ה תתן אמת ליעקב כי לא מת ולא נחית מדריגה בזה ובבא ומעלתו שלימה זרע אמת הזוכים לקיים התוה"ק לנכון שעי"ז אמת תכון לעד לטובה.

במדבר סיני באוהל מועד וכו' שאו את ראש כל עדת בני ישראל. י"ל כי במעמד הר סיני הי' הסדר משרבע"ה גבול לעצמו וכל אחד ואחד לפי מדרגתו נתקרב יותר. (ועי' בפתחא זעירא בספה"ק הפלאה ז"ל.) ושמעתי כבר בזה בשם בעלי התוס' ז"ל שזה שהשיב משרבע"ה להש"י לא יוכל העם לעלות כי אתה העדותה בנו לאמר הגבל. דקשה הלא הש"י זרזו שנית שיזרז עב"י שלא יעלו. ומה זו תשובה העדותה בנו. הרי צוה הש"י שיזרז לעב"י. ולהנ"ל ניחא שכוונת משרבע"ה שכיון שגם הוא והגדולים הוזהרו בהתראה שלא לעלות יותר מהגבול. ודאי ממילא כ"ש שלא יעלו עם ב"י ואמר הש"י ועלית אתה ואהרן וכו' כי אתה גבול לעצמך וזולתך אסורים כל או"א בגבול של מי שלמעלה ממנו. (ובבחי' שאמרו חז"ל כל צדיק וצדיק נכוה מחופתו של חבירו כידוע) ועל זה צריך התראה כן שמעתי וכן באהל מועד היו הדרגות בגבולי ההיתר כניסה כידוע שהי' עזרת ישראל ועזרת נשים והדרגות עשרה קדושות שבא"י תובב"א. ועכ"ז שאו את ראש כל עדת בני ישראל באגודה אחת בשווי ולא ניכר שוע לפני דל רק המספר לבית אבותם שווים ביחוס אחד לטובה. וביד כאו"א להרבות מע"ט ומעשיו יקרבוהו. ומתן אדם ירחיב לו ולעני גדולים ינחנו. וזהו גדר השווי שבמספר שהי' עפ"י מתנה כופר נפש ליש אומרים הי' גם עכשיו שקלים וליש אומרים שלא הי' עכשיו שקלים ע"י בספה"ק כלי יקר מ"מ נתעורר עכשיו זכות שקלים הקודמים בשווי כי הי' המספר באחד לחודש השני שבו נקבע פסח שני לקרב המרוחקים בדרך תחלה וכן הי' דרך מספר זה ליתן מקום להרחוקים להתקרב לטובה:

גם י"ל במדבר סיני. ע"ד ווש"ה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר שהיה זה בבטחון נכון בהש"י וברוך הגבר אשר יבטח בה':

ולזה המשפר קובע ברכה ונשיאות:

וכן הוא בחי' סיני שהקדמנו נעשה לישמע מצד בטחון בהש"י שלא יכביד עלינו יותר מכפי כוחינו ויתן לנו מה שנו תקנותינו לנכון ובטחון זה קבע הברכה לעם בני ישראל ברוך אשר יקים התורה הקדושה ולזה ממדבר מתנה כי לאחר ברכת הארץ נתן לבני אדם גם ע"י ענוה כמו שכתבתי במקום אחר ג"כ נתן לבני אדם. כמש"ה וענוים ורשו ארץ והתענגו על רוב שלום המחזיק ברכה:

שאו את ראש כל עדת בני ישראל המספר הזה היה כדי שיתפרסם בין כל הממונים שבעולמות שעב"י הם דבר חשוב וכל פרטי מהם הוה כעולם מלא וגם אם יגלה מחד מהם בין עמים רבים הרי הוא דבר שבמנין דקיי"ל שאיני בטל ובג' זימני שמנאם הויא חזקה שעם ב"י הם בגדר את שדרכו למנות ולכ"ע לא בטל. ולזה כתיב במדבר סיני להורות כי אלו היה רצון הש"י שיתפרסם בעולם הזה מעלת עב"י כפי חביבותן בעיניו בעולמות עליונים לא היה צריך לזה אך הרי בחר הש"י בסיני שהוא שפל מההרים הגבוהים תבור וכרמל להראות שגם שגבהות עב"י קבוע גם בעולם הזה כהר כיון שנבחרו לעם סגולה לבורא כל עולמים וכתיב וינטלם וינשאם כל ימי עולם וצדקה תרומם גוי עב"י תמיד וכתיב בצדקתך ירומו מ"מ יש בהם גם ענוה בעולם הזה כמ"ש המהרש"א ז"ל על מה שאמרו חז"ל יאה עניותא לישראל וכו' ע"ד למה תתראו שגם שראוי שלא יוחסר כל טוב לעב"י מ"מ מבחול מורים ענוה בעצמם ולזה היה המנין מראה תשובותם:

גם י"ל ע"ד ע"ש בשל"ה הק' ישראל ר"ת יש ששים רבוא אותיות לתורה גם שהאחרונים ז"ל עמדו למנין האותיות ואינם כ"כ מ"מ מסתמא יש איזה סגנון שכן הוא מכוון בדרך מלוי המלוי וכדומה:

ולזה היה המספר גם שבלא"ה ידוע הכלל והפרטים תמיד ממילא להש"י שממנו הכל וכמו שאמרו חז"ל ממי שבנה המטמוניות וכו' מ"מ היה המספר בפועל להראות שיש ששים רבוא אותיות לתוה"ק נגד מספר בני ישראל. ולזה כתיב במדבר סיני להראות שהמספר היה רק בשביל להראות על עב"י שהם חד עם אורייתא הקדומה אלפיים שנה להבריאה והיא יקרה מכל הבריאה ולזה מעמד סיני במתן תוה"ק לעב"י, גם מספר הלזה להראות שאינם חסרים תמיד מששים רבוא נגד אותיות התוה"ק גם קביעות הדגלים היו בגדר אהבה כמ"ש ודגלו עלי אהבה והאהבה היה עיקרה וקביפותה ע"י קבלת התוה"ק במה שהקדימו נעשה לנשמע. וכמ"ש ולא אחר הנער לעשות כי חפץ בבת יעקב שמזה למדנו סגנון אהבה כמו שאמרו חז"ל חפיצה גדולה מכל מדריגות אהבה. וגדר אהבה הוא ע"ד רשפי אש וזה רמז במדבר סיני גימטריא חשמל חיות אש כידוע והיינו במדה שמודד מודדין לו שע"י אהבתינו בגדר רשפי אש כמו כן הראה הש"י אהבתו באש ולזה כתיב שאו את ראש. שראש היינו אש כמ"ש בס' יציה"ק.

פקוד את בני לוי לבית אבותם למשפחותם וכו' ויפקוד אותם משה על פי ה' ובפקוד את הבכורים לא כתיב על פי ה' י"ל מצד שהאם נאמנת כי הוה ליה רמיא עלה אודות פדיון משא"כ גבי לוים י"ל דהוה ליה לא רמיא עלה ולאו אדעתה וצ"ל על פי ה' דוקא כמו שאמרו חז"ל היטב:

ויהיו אלה בני לוי בשמותם גרשון קהת ומררי. י"ל שבחינת קהת מנושאי פנימיות המקדש הם הנוטים לשב ואל תעשה בעניני עוה"ז ע"ד שהם בגדר שבת"ק שהכנתו מימים זולתו ובו נייחא והוא קודש. וכן הם עבודת הקודש עליהם ובחי' מררי הוא הנוטה לפעלים רבים בעניני מכשירי מעשים טובים גם בהפלגה. קהת מורה לשון אסיפה כנסיה שהיא לשם שמים בין ת"ח שאסיפתן מטהרתן כידוע ואין צריך להם פעולה ומררי מורה לשון וימררו את חייהם בעבודה קשה שהוא בהפלגה יתירה ועי"ז ח"ו לשלום מר כי שלום היא ע"י הסתפקות כמ"ש במק"א משא"כ בהפלגה בלי הסתפקות. וגרשון היא בחי' גירות בעוה"ז בדרך ארעי במו"מ ע"ד עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי שזהו גדר המיצוע הנכון ואולי לזה כתיב בבני גרשון (בפ' נשא) לבית אבותם תחילה כי ראשית הכל יראת ה' וגם הנוטים למיצוע תחילה צריך להיות בהם תגבורת נטיה לבטחון והסייעתא לזה היא ע"י זכות אבות כי אי אפשר לבטוח בעצמו ואח"כ כתיב למשפחותם לשמור את עצמו שלא ינוכה לו מזכיותיו כדי שיהיה בגדר מש"ה טוב ינחיל לבני בנים וקהת שמלאכתו בתוה"ק בתיקון רבים על פיו הרי שכרו אתו להנחיל בניו גם ע"י שב ואל תעשה דידיה ממשא ומתן וכתיב גביה למשפחותם תחילה ומ"מ תולה הכל רק בזכות אבות:

תוכן העניינים

מחזה לאברהם

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה