מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
נחמיה
א תהי נא אזניך קשבת אל תפלת עבדיך החפיצים ליראה את שמיך:
ע"ד ששמעתי החסיד המפורסים בש"ט מוה' שמואל משם הגאון שמעלקי ע"ה אבד"ק נ"ש והגליל יצ"ו על מש"ה אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' שהכוונה בבחי' רצון לרצון נשמה לנשמה ששאל מהש"י שיבקש וירצה תמיד לשבת בבית ה' תחלה רצה שיוקבע בו הרצון לזה ואח"כ ממילא רצון יראיו יעשה ודאי מעין זה שמעתי וכן י"ל ג"כ כאן הכל חפיצים וכו' כח נשמה שלכל אחד ואחד הוא נטוע במקום טהרה והכל חפיצים לבקש הדרך הטוב ובדרך זה כ' במק"א וכתבינו בספר החיים למענך אלקים חיים שרוצים לחיות חיים שהוא לרצון הש"י לסגל מצות ומעש"ט ויפה שעה אחת בתשובה ומעש"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב והיינו וכתבינו בספר החיים וכו' שיעזרינו הש"י שאנו ג"כ נהיה בגדר זה וכתבתי במק"א שחפיצה מכוון נגד עולם הבריאה עולם הכסא וכח זה מסתלק מלחטוא כידוע והרי עב"י מושרשים בעולם הכסא בבחי' מאחז פני כסא בבחי' הגליפו בעולם הכסא ורשימו בעוה"ז ובבחי' אחור וקדם צרתני אחור מצד הרשימו שבעוה"ז וקדם מצד הגליפו בעוה"ב כמ"ש במקו"ר בזה:
ח אכלו משמנים ושתו ממתקים כי קדוש היום לא וכינו ואל תעצבו כי חדות ה' מעוזכם:
זה היה בראש השנה יום בריאת אדם הראשון ז"ל ופחדו אז עב"י לאכול מצד התקלה שהיה ביום זה ע"י אכילת עץ הדעת ואמר הכתוב אכלו משמנים ושתו ממתקים למ"ד שעה"ד גפן היה כי חדות ה' בחי' ויעלצו בך אוהבי שמך דהיינו תשובה מאהבה כמ"ש במקו"ר בזה ונהפך האכילה לזכות ע"י תשובה מאהבה ולזה כ' אכלו מטעמים ששייך לגרר אהבה בבחי' מטעמים כאשר אהבתי תשובה מאהבה חדות ה' מעוזכם להתגבר ולכבוש היצר באהבת הש"י שלהבת י"ה האוכלות כל האשות דאהבה זרה שהיא כאש בוערת אשר תוקד בקרבו וזש"א כי קדוש היום לאדונינו ואכילה בשבת ויו"ט מצוה ויתוקן בזה האכילה לא טובה ונתהפך הכל לזכות וירבו זכיותינו:
ט ומצאת את לבבו נאמן לפניך. שגם שעיקר מרתו של אברהם אע"ה היה בגדר עשה טוב זכרי עם ו"ה רמ"ח מצית עשה רמ"ח גימ' אברהם והיה ראש לגרים שמצד עשה טוב מתקרבים מ"מ היה בו ג"כ תיקון סור מרע שמי עם י"ה דפנים דרל"א שס"ה מצוות לא תעשה וכן היה בעקידה כבכוונות שם וכמ"ש במק"א על מש"ה כי ברך אברכך וכו' שזכה אז גם למדה"ד גבורות הק' שמהם בחי' שס"ה מל"ת כידוע וזש"א לפניך שזהו רבותא בבחי' הפנים כנ"ל:
גם י"ל ומצאת את לבבו נאמן לפניך:
בבחי' התהלך לפני והיה תמים אשר התהלכתי לפניו שלא היה צריך סעד לתמכו משא"כ נח ע"ה היה בגדר צריך סעד לתמכו דכתיב את האלקים התהלך נח כידוע והיינו לפניך שהלך לפני הש"י מעצמו בלי סעד כלל וע"י זה זכה וכרות עמו הברית לתת את ארץ וכו' משא"כ זולתו שלא זכה לזה:
גם י"ל ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית:
ע"ד שאמרו חז"ל אין האשה כורתת ברית אלא עם מי שעשאה כלי ואברהם אע"ה הודיע אדנותו של הש"י בעולם ועד אברהם לא היה אדם שקראו להקב"ה אדון וכמו שאמרו חז"ל שהאורחים שהאכילם היו רוצים לברכו אמר להם ברכו למי שאכלנו משלו ובטובו חיינו ולו נאה לברך ועי"ז נודע טבעו של הש"י בין הבריות וזש"א ע"י שמצאת את לבבו נאמן לפניך בכל מיני אהבה הנאמנה ועשאו אדון בכל העולם כנ"ל ע"י זה וכרות עמו הברית וכו' ברית עולם אשר לא יכרת: