מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
חבקוק
ג ה' שמעתי שמעך יראתי וכו' בקרב שנים חייהו וכו' ברוגז רחם תזכר י"ל בבחי' שני הכתרים שהוכתרנו במתן תוה"ק דהיינו כתר החירות ע"י נשמע שהקדמנו וכתר החיים על ידי נעשה כידוע והרי ע"י בחי' כתר השמיעה זוכים ג"כ לכתר החיים כמ"ש במק"א וזהו ה' שמעתי שמעך יראתי דע"י כתר השמיעה שהוא בבחי' שס"ה מצות לא תעשה שהוא מבחי' הגבורות כידוע שורש היראה דהיינו שמעתי יראתי ע"י זה בקרב שנים חייהו לזכות ג"כ לכתר החיים כנ"ל ובמק"א כתבתי שכתר החיים וכתר החירות הם מבחי' חכמה ובינה כתר חיים הוא מבחי' חכמה אשר החכמה תחיה וע"י כתר השמימה זוכים ג"ה לכתר החיים בבחי' ישמע חכם ויוסיף לקח חכ"ם בגימ' חיים לק"ח גימ' ב"פ חיים עם ב' הכוללים) הבן בחכמה וחכם בבינה וכתר החירות הוא בחי' בינה עולם החירות כש"ב יובל הוא וביובל יצא לחירות עולם היטב:
גם י"ל שמעתי שמעך יראתי בבחי' שאמרו חז"ל כל מי שיש יראת שמים דבריו נשמעין ומקובלים והוא בבחי' כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה' וברוך הבא בשם ה' ועבד מלך ממ"ה מלך ובבחי' כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך וע"י שמיעה דשמע הש"י זוכים ליעשות יראוי ודבריו נשמעין היטב וזש"א ע"י ששמעתי שמעך יראתי נעשיתי יראוי והכל סרים למשמעתי בדרך טוב ונכון:
כי תאינה לא תפרח ואין יבול בגפנים כיחש מעשה זית שמעתי בשם הגאון אבד"ק זבאריז הרב מוה' אלכסנדר סענדיר שור ז"ל כ חש מעשה זית עפ"י מה שאמרו חז"ל מה זית מוציא שמנו ע"י כתישה כן נדיבות בעב"י ע"י כתישה וזהו בחי' כיחש אם גם ע"י מעשה זית כתישה ח"ו אין שמן כן שמעתי וי"ל בזה מש"ה זית יפה פרי תואר קרא ה' שמך דהיינו כבחי' זית בלא כתישה בתוארו ויופיו פרייך נמצא כאלו היה כתישה ולחכימא ברמיזא בלא כורמיזא כמו שאמרו חז"ל במד"ר לחכימא ברמיזא לשטיא בכורמיזא והוא בחי' מש"ה קרוב ליראיו ישעו שלא לשוב לכסלה לכורמיזא ויש אור שלם ע"י רמיזא בבחי' חכמה גם כיחש מעשה זית אם ח"ו אין נותנין שמן מעשים טובים ע"י כתישה וכן י"ל מש"ה האדם עץ השדה שכ' התוס' ז"ל האדם קאי על אוה"ע ע"י אעא דלא דליק וכו' יבשים עי"ז עד רד' וכו' גם י"ל ע"ד מוציא אור לעולם ולא בחי' כיחש נשיאים ורוח וגשם אין ע"י בחי' שקר וכחש רק דרך צדיקים כאור היטב:
ואני בה' אעלוזה אגילה באלהי ישעי' בבחי' שאמרו חז"ל חסד ומשפט אשירה אם חסד אשירה ואם משפט אשירה וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד והכל במשפט אמת וצדק ואין להרהר אחר מדותיו הק' ובכל מדה שהש"י מודד הוי מודה לו וחייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה וכהמסקנא שם לא צריכא אלא לקבלינהו בשמחה. כי אצלינו הוא רעה משא"כ לגבי הש"י שהוא עושה כן כדי להטיב באחריתו או לנכיון העין הוא טוב בעצם וכידוע מהמעשה של אליהו הנע"ה וריב"ל והכל במשפט נכון מהש"י ונוהג ברחמים עשיר בשורו עני בשיו וכו'. כידוע והיינו בה' מדת הרחמים והחסד אעלוזה ובאלקי בחי' משפט כי המשפט לאלקים הוא ובבחי' בה' אהלל דבר באלקים אחלל דבר כמו שאמרו חז"ל ובבחי' שוש אשיש בה' שמחה כפולה בה' תגיל נפשי באלהי כנ"ל ובמק"א כתבתי עוד בזה: