מחזה לאברהם· רבי אברהם דוד מבוטשאטש
זכריה
ח כה אמר ה' בימים ההם אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים בכנף אישן יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם אמרו אז"ל כל הזהיר במצוות ציצית זוכה ש שמשו אותו שני אלפים ושמונה מאות עבדים היינו כי עשרה אנשים לכל אומה בכל כנף הרי מע' אומות בכל כנף ז' מאות ובד' כנפות הרי ב' אלפים ושמונה מאות והוא בחי' מש"ה ישקני נשיקות פיהו מי טובים דודיך מיין יין בגימ' שבעים והיינו ע"י נשיקת הציצית יהיו טובים דודיך מיין שמרמז על ע' אוה"ע וע"י מצוות ציצית נעשים עבדים י' לכל כנף וכל ע' אוה"ע ומעלת מצוות ציצית גדולה כ"כ מצד שעל ידה יש זכירה לכל המצוות כמש"ה וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' וכהמעשה בתלמיד אחד שבאו הציצית וטפחו לו על פניו כידוע וגם מצד שתכלת דומה לים וכו' ורקיע לכסה"כ וזהו הוא בחי' וראיתם אותו וזכרתם וכו' דהיינו מצד שתכלת דומה לבסה"כ וזוכרים ע"י זה מצוות הש"י וזהו וראיתם אותו לשון יחיד דהיינו שקאי על הפתיל תכלת דסמיך ליה הכנף פתיל תכלת וראיתם אותו וזכרתם שהעיקר הזכירה הוא ע"י התכלת שדומה לכסה"כ והיא בבחי' שויתי ה' לנגדי תמיד וכן היה באותו תלמיד שהציצית טפחו לו על פניו כדי שיראה אותם היטב ועל ידם יתבייש מלפני הש"י כנ"ל וכן היה שניצול מהעבירה כידוע:
י אשרקה להם ואקבצה וכו' ורבו כמו רבו:
י"ל ע"ד שכתבתי במק"א בהוראת בחי' שורק נקודה תחתונה נגד עולם עשיה נפש צריך להיות נוטה לימין באהבה ואחוה וריעות בין עב"י באגודה נכונה שעב"י כולם צדיקים וכינוס לצדיקים יפה להם ולעולם ונקודה אמצעיית הוא נגד עולם הדיבור רוח צריך להיות ממוצע דלא יסטי לימינא או לשמאלא לא תוסיף על הדבר ולא תגרע ונקודה עליונה נגד עולם הבריאה נשמה עולם המחשבה צריך להיות נוטה ליראה ובושה מהש"י שמלא כה"כ וזש"א ואקבצם בעשיה באגודה דכינוס ואהבה כי פד תים היינו תיקון הדיבור כמ"ש במק"א בבחי' סמיכות גאולה לתפלה וי"ל שזש"ה והוא ייעדה את ישראל וכל עוונותיו כי כולם באבק לה"ר והוא כלל עוונות כולם ועכ"ז יש על זה פדות בתיקון כח הדיבור ורבו כמו רבו היינו בחי' המחשבה שצריך להיות חיפוש דרכים ליראת חטא בבחי' ונקטותם בפניכם וח"ו לומר שלום עליך נפשי וזהו ורבו כמו רבו כי בחי' מחלוקת זה הוא רק לפנים בעלמא ואינו בדרך מחלוקת של ש"ש ואהבה בסופה כמ"ש במק"א והוא רק בחי' סותר ע"מ לבנות ובדרך זה הוא גאולה פרטיית של כל אחד ואחד בתיקון ג' נקודות הנ"ל:
וזהו בחי' מה שאמרו חז"ל דקיימא אארעא ועבד שרק בחי' התעורר ת רחמים הוא בדרך הנ"ל כי מדה"ר נוטה לחסד בבחי' נקודה תחתינה וקיימא אארעא היינו ענוה וזש"ה כי תשא את ראש בני ישראל שתיקון נקודה עליונה הנ"ל בחי' הראש שאחר זה נגררים כל התיקונים כי רק ע"י יראת ה' זמ"ן נק"ט והוא ע"י ענוה בבחי' מגביה שפלים עדי מרום זהו נשיאות ראש ונתנו איש כופר נפשו שיאשים כל או"א א"ע ויחזיק א"ע בבחי' מחצית ועי"ז זוכים ליראת ה' בשעה שעוסק בפקודי ה' המשמחים לטובה:
גם י"ל ורבו כמו רבו כי מחלוקת שהיא לשם שמים סופה שהיא את והב בסופה דספר מלחמות ה' אהבה בסופה כנ"ל במקו"ר וזהו בחי' הקיבוץ כשיתגלה האמת שבטלה המחלוקת ומה שרבו תחלה הוא רק כמו רבו בדמיון כאלו היה מריבה. והרי הוכיח סופו על תחלתו באמת שלא היה שום מריבה כלל וכאלו היה שלום מתחלה ועד סוף כפי האמיתיות לנכון היטב:
יב והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד י"ל ע"ד שאמרו חז"ל והמכשלה הזאת תחת ידיך אין אדם עומד על דבר הלכה אא"כ נכשל בה וגבי דוד המע"ה כתיב וה' עמו ואמרו חז"ל שהלכה כמותו בכל מקום כי אסוקי שמעתא כהלכתא סייעתא דשמיא ולאו כל ארם זיכה וכמ"ש במקו"ר בזה וזהו הנכשל בדבר הלכה יהיה כדוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא בבחי' וה' עמו בבחי' עניו עם ענוותנים כמ"ש במקו"ר וכנ"ל:
יד והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד גם שבאמת מצד עב"י יש הייחוד תמיד בלי שום הפסק ואנו קוראים תמיד שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ואנו מאמינים בני מאמינים שהוא יחיד ואין יחידות כמוהו עכ"ז הכוונ' מצד שארי הנמצאים בזולת עב"י גם כן שעל פיהם ובמדריגתם ג"כ יתגלה היחוד ויוודע ויתגלה לעיני כל בשר אמיתיות אלקינו ב"ה וב"ש ומלאה הארץ דעה את ה' וימלא כבודו את כל הארץ ונשגב ה' לבדו ביום ההוא ויתגלה ויתפרסם כבוד אלקינו לכל העמים ובבחי' מש"ה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו לנו אבותינו הבל ואין בם מועיל ויתגלה קלונם ויאמרו כל העמים לכו ונעלה בהר ה' אל בית אלקי יעקב וכו' ונלכה באורחותיו והיה ה' למלך על כל הארץ למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד:
וי"ל כוונת הפסוק כך והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא. על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד כי מצינו בדברי חכמינו ז"ל בדוכתא טובא שמקרא נדרש לפניו ולאחריו וכן הוא בזה: