מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [נג]
פרק זה יכלול פירוש שלשה שמות שהוצרכתי לפרשם, והם חסד ומשפט וצדקה.
וכבר ביארנו בפירוש אבות כי חסד עניינו ההפלגה באיזה דבר שהופלג בו, ושימושו בהפלגה במעשה הטוב יותר.
וידוע כי ההטבה כוללת שני עניינים:
האחד להטיב למי שאין לו זכות עליך כלל.
והשני להטיב למי שיש לו זכות עליך ביותר מן המגיע לו.
ורוב שימוש ספרי הנבואה במילת חסד הוא בהטבה למי שאין לו זכות עליך כלל, ולפיכך כל טובה הבאה מאתו יתעלה נקראת חסד, אמר חסדי ה' אזכיר , ולפיכך כל המציאות הזו כלומר: המצאתו יתעלה אותה הוא חסד.
אמר עולם חסד יבנה , עניינו בניין העולם חסד הוא,
ואמר יתעלה בתיאור מידותיו ורב חסד .
אבל מילת צדקה היא נגזרת מן צדק, והוא "עדל" , ופירושו להביא לכל בעל זכות את המגיע לו, וליתן לכל מצוי מן הנמצאים כפי הראוי לו.
ולפי העניין הראשון לא יקראו בספרי הנביאים הזכויות המוטלות עליך לזולתך אם נתתם, צדקה, לפי שאם שילמת לשכיר את שכרו או פרעת חובך אין זה נקרא צדקה.
אבל הזכויות המוטלות עליך לזולתך מצד המידות הטובות, כגון לקומם כל כושל, הרי זו נקראת צדקה, ולפיכך אמר בהחזרת המשכון ולך תהיה צדקה , כי בלכתך בדרך המידות הנעלות כבר עשית צדק עם הנפש ההגיונית שלך מפני שנתת לה את המגיע לה.
וכיון שכל מעלה מידותית נקראת צדקה, אמר והאמן בה' ויחשבה לו צדקה , כלומר: מעלת האמונה. וכן אמרו יתעלה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו'
אבל מילת משפט היא הדין כפי הראוי על הנידון, יהיה זה לטוב או לנקמה.
מסקנת הדברים -
כי חסד נאמר על ההטבה בהחלט,
וצדקה על כל טובה שתעשה מצד המעלה המדותית אשר בה אתה מביא שלמות לנפשך,
ומשפט אפשר שתהיה התוצאה שלו נקמה ואפשר שתהיה טובה.
וכבר ביארנו בשלילת התארים שכל תואר שה' מתואר בו בספרי הנביאים הוא תואר מעשי, והנה בגלל המציאו את הכל נקרא חסיד, ובגלל רחמיו על החלשים כלומר: הנהגת החי בכוחותיו נקרא צדיק, ובגלל מה שמחדש בעולם מן הטובות היחסיות והפגעים הגדולים היחסיים אשר חייב אותם המשפט שהוא תוצאה של החכמה נקרא שופט .
וכבר נתפרשו בתורה שלשה שמות הללו, השופט כל הארץ , צדיק וישר הוא , ורב חסד וכל מטרתי בפירוש ענייני שמות הללו הצעה לפרק שאביא אחר זה. [תיב]
הערות:
הערת המתרגם: פרק חמישי מ"ו. שם ביאר את המונחים: בור, עם הארץ, גולם, חכם, חסיד. וכתב שיש חסד למגרעת. וז"ל: וחסיד הוא האדם החכם אם הוסיף בחסידות כלומר: במעלות המידותיות עד שיטה מעט כלפי הקצה האחד כמו שביארנו בפרק הרביעי ויהיו מעשיו מרובין מחכמתו, לפיכך נקרא חסיד בעבור התוספת, כי ההפלגה בדבר נקרא חסד בין שהייתה אותה ההפלגה בטוב או ברע.
הערת המתרגם: ישעיה סג ז.
הערת המתרגם: תהלים פט ג, והשווה גם רס"ג בהקדמתו לאיוב ראה שם מהדורתי הערה .
הערת המתרגם: שמות לד ו.
הערת המתרגם: תרגום מילולי של צדק. ועניינה קו האיזון המדוייק.
הערת המתרגם: אפשר: להגיע.
הערת המתרגם: דברים כד יג.
הערת המתרגם: בראשית טו ו.
הערת המתרגם: "תעאלי" וברור כי פסוק זה הוא דבר ה'. ור"ש לא הבינו וכתב "עליו השלום".
הערת המתרגם: דברים ו כה.
הערת המתרגם: לעיל ח"א פרקים נג-נד.
הערת המתרגם: בר"ש "העניינים" וטעות הוא.
הערת המתרגם: של בעל החי. והכוונה על הכוחות הטבעיים השתולים בחי הגורמים קיומו במשך ימי חייו הטבעיים אם מעט ואם הרבה.
הערת המתרגם: כי הטובות הן טובות בהרגשתם של המקבלים, והרעות הם רעות בהרגשתם של המקבלים, ובאופן כללי אין רע יורד מלמעלה, כי מותם כוחות ההפסד הם הם גורמי ההוויה. וראה לעיל בחלק זה פרק י. וראה גם פרק יא.
הערת המתרגם: בר"ש "משפט" וטעות הוא.
הערת המתרגם: בראשית יח כה.
הערת המתרגם: דברים לב ד.
הערת המתרגם: שמות לד ו. [תיב]