מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [מח]
פשוט הוא מאוד שכל דבר מתחדש יש לו סיבה קרובה חדשה אותו, ולאותה הסיבה סיבה, וכך עד שיסתיים הדבר לסיבה הראשונה לכל דבר, כלומר: רצון ה' וחפצו . ולפיכך פעמים נשמטים בדבר הנביאים כל אותם הסיבות האמצעיות, ומיחסים לה' אותה הפעולה הפרטית המתחדשת, ואומרים שהוא יתעלה עשאה.
וכל זה ידוע, וכבר דברנו בו אנחנו וזולתנו מאנשי האמת , והיא השקפת כל אנשי תורחנו.
ואחר הצעה זו שמע מה שאבאר בפרק זה והתבונן בו התבוננות מיוחדת לו, יותר על התבוננותך שאר פרקי מאמר זה, והדבר אשר אבאר לך הוא זה.
דע, שכל הסיבות הקרובות אשר מהם נתחדש מה שנתחדש, אין הבדל בין שהיו אותן הסיבות עצמיות טבעיות או בחיריות או מקריות על דרך האירוע .
וכוונתי בבחיריות שתהא סבת אותו המתחדש בחירת אדם , ואפילו היתה הסיבה רצון בעל חי מכל בעלי החיים, הרי [רע] כל זה מתיחס לה' יתעלה בספרי הנביאים, ואומרים בסתם בדברם על אותה הפעולה כי ה' עשאה, או ציווה בה, או אמרה. ונאמרו בכל הדברים הללו לשון אמירה, ולשון דיבור, וליבון ציווי, ולשון קריאה, ולשון שליחה.
וזהו העניין אשר רציתי להעיר עליו בפרק זה. והוא, כיון שה' כפי שהונח * הוא אשר עורר אותו הרצון לאותו החי הבלתי הוגה, והוא אשר חייב אותה הבחירה לחי ההוגה, והוא אשר הנהיג הדברים הטבעיים כפי מהלכם , והאירוע הוא מטוב הדבר הטבעי כמו שנתבאר , ורובו משותף בין הטבע והבחירה והרצון * , נתחייב לפי כל זה לומר על מה שמתחייב מאותן הסיבות כי ה' ציווה שייעשה כך או אמר יהיה כך.
ואני אזכיר לך מכל אלו דוגמאות ועליהן תדון כל מה שלא אומר.
אמר במה שנוהג תמיד מן הדברים הטבעיים, כנמיסת השלג כאשר מתחמם האויר, והמית גלי מי הים בעת משב הרוח.
אמר ישלח דברו וימסם .
ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו .
ואמר בירידת המטר ועל העבים אצווה מהמטיר וגו' .
ואמר במה שתהיה סיבתו בחירות אנושיות, כמלחמת עם שנמסר בידו עם אחר, או אדם שנתעורר להזיק לאדם אחר, ואפילו בקללה.
אמר בהשתלטות נבוכדנצר הרשע וצבאותיו, אני צוויתי למקדשי גם קראתי גיבורי לאפי , ואמר בגוי חנף אשלחנו .
ובפרשת שמעי בן גרא אמר כי ה' אמר לו קלל את דוד .
ובהצלת יוסף הצדיק מן הכלא אמר שלח מלך ויתירהו .
ובניצחון פרס ומדי על הכשדים אמר ושלחתי לבבל זרים וזרוה .
ובפרשת אליהו ע"ה כאשר סבב לו ה' אשה לכלכלו נאמר לו הנה צוויתי שם אשה אלמנה לכלכלך .
ואמר יוסף הצדיק לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוהים
ואמר במה שהייתה סיבתו רצון בעל חי ותנועתו לצרכיו החיוניים, ויאמר ה' לדג , כיון שה' הוא אשר עורר בו אותו הרצון, לא שהוא עשאו נביא והראה לו חזון .
וכך נאמר בארבה שבא בימי יואל בן פתואל כי עצום עושה דברו .
וכך נאמר גם בהשתלטות חיות הטרף על ארץ אדום בזמן חורבנה בימי סנחריב, והוא הפיל להן גורל וידו הלקתה להן בקו , ואף על פי שלא הזכיר כאן לשון אמירה ולא ציווי ולא שליחה, אבל עניין הדברים דומה ופשוט. ועל כל הדומה לדוגמא זו מן הדברים תדון.
ואמר גם בדברים שיארעו במקרה בהחלט. אמר בפרשת רבקה ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר ה' .
ובפרשת דוד ויהונתן אמר לך כי שלחך ה' .
ובפרשת יוסף וישלחני אלוהים לפניכם .
הנה נתבאר לך היאך אומרים על עתוד הסיבות איך שנתעתדו, בין שהיו סיבות בעצם, או במקרה, או בבחירה, או ברצון, בחמשת לשונות אלו, והם:
צווי
אמירה
דבור
שליחה
קריאה.
דע את זה ונהג על פיו בכל מקום [רעא] לפי ענינו, ויסתלקו זרויות רבות ויתבאר לך אמתת הדבר באותו המקום שנראה רחוק מן האמת.
ועד כאן הגיעו הדברים בעניין הנבואה ומשליה ושימושיה, וזה כל מה שאמרתי לך בעניין זה במאמר זה, וניגש לעניינים אחרים בעזרת שדי.
נשלם החלק הזה השני ממורה הנבוכים ונסמך לו החלק השלישי [רעב]
הערות:
הערת המתרגם: וכדלעיל פרק סו, ופרק סט מחלק א.ופרק כה מחלק זה ד"ה ודע.
הערת המתרגם: הכוונה החוקרים האמיתיים. ונדמה לי שהכוונה לרס"ג, וכמו שכתב בפירושו לבראשית ג כא ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור. ראה פירושי רס"ג לתורה מהדורתי.
הערת המתרגם: "ערצ'יה אתפאקייה" והוסיף רבנו "אתפאקיה" כדי לסלק טעות בפירוש "ערץ'" מקרה, שהוא נשוא על נושא. ובר"ש הושמט.
הערת המתרגם: וכדלעיל הע' . [רע]
* . אפשר: שנחברה שאומת.
הערת המתרגם: וראה גם בהקדמתו לאבות הפרק השמיני ד"ה אבל הדבר, מהדורתי עמ' שצט.
הערת המתרגם: "מן פצ'ל אלאמר אלטביעי" כלומר: שזה מכלל הטוב שהשתית הקב"ה בעולם שכל דבר יציב בו והולך או נוהג לפי סדר ומשטר קבוע והמקרה הוא רק ביחס למקום ולזמן ולא לעצם הדבר. ובר"ש "והמקרה הוא ממותר הענין הטבעי".
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק סט. וראה גם לקמן ח"ג פרק יז.
* . להבדלי מושגי בחירה ורצון ראה לעיל בחלק זה פרק ז הע' .
הערת המתרגם: תהלים קמז יח.
הערת המתרגם: שם קז כה.
הערת המתרגם: ישעיה ה ו.
הערת המתרגם: שם יג ג.
הערת המתרגם: שם י, ו.
הערת המתרגם: שמואל ב טז י. וכוונת רבנו שהוא מזיקו בקללתו לפי דמיונו של המקלל. וראה ספר המצוות של רבנו לאווין שיז.
הערת המתרגם: תהלים קה כ.
הערת המתרגם: ירמיה נא ב.
הערת המתרגם: בר"ש "סבב לו ה' פרנסתו".
הערת המתרגם: מלכים א יז ט.
הערת המתרגם: בראשית מה ח.
הערת המתרגם: יונה ב יא.
הערת המתרגם: אפשר: עשאו נביא ונבהו. וראה לעיל פרק לב בהשקפה שלישית.
הערת המתרגם: יואל ב יא.
הערת המתרגם: ישעיה לד יז.
הערת המתרגם: בראשית כד נא. וכבר קראו חז"ל מעשה זה נחש, ראה חולין צה ב, וראה גם בהלכות עבודה זרה פי"א הל' ד.
הערת המתרגם: שמואל א כ כב.
הערת המתרגם: בראשית מה ז. [רעא]