אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [מד]

פרק [מג]

הנבואה לא תהיה אלא במראה או בחלום כמו שביארנו כמה פעמים , ולא נחזור על זה תמיד.

ונאמר עתה, כי כאשר מתנבא הנביא -

- יש שהוא חוזה משל כמו שביארנו כמה פעמים.

- ויש שהוא חוזה ה' יתעלה במראה הנבואה מדבר עמו , כמו שאמר ישעיה ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח ומי ילד לנו .

- ויש שהוא שומע מלאך מדבר עמו והוא רואה אותו, וזה הרבה מאד, כמו שאמר ויאמר אלי מלאך האלוהים וגו' , ויאמר אלי הלא ידעת מה המה אלה, ויען המלאך הדובר בי וגו' , ואשמעה אחד קדוש מדבר , וזה רב מלספור,

- ויש שחוזה הנביא איש מבני אדם מדבר עמו כמו שאמר ביחזקאל והנה איש מראהו כמראה נחושת וגו' וידבר אלי האיש בן אדם וגו' , אחר שהקדים לומר הייתה עלי יד ה' .

- ויש שאין הנביא רואה צורה כלל, אלא שומע דברים בלבד במראה הנבואה מדברים עמו, כמו שאמר דניאל ואשמע קול אדם בין אולי , וכמו שאמר אליפז דממה וקול אשמע , וכמו שאמר גם יחזקאל ואשמע את מדבר אלי , לפי שאין אותו העניין אשר השיג במראה הנבואה הוא אשר דבר עמו, אלא הפסיק אותה הפרשה המופלאה והנפלאה אשר ביאר שהוא השיג אותה, והחל בעניין החזון וצורתו ואמר ואשמע את מדבר אלי.

ואחר מה שקדמנו מן החילוקים הללו אשר העידו בהן הכתובים, אומר, כי אותם הדברים שהנביא שומעם במראה הנבואה, פעמים גם נדמה לו שהוא בתכלית הגודל , כמו שחולם האדם שהוא שמע רעם חזק או ראה רעידת אדמה או ברק , והרבה חולמים כן.

ואפשר [רסא] שישמע אותם הדברים שהוא שומע במראה הנבואה כדיבור הרגיל הידוע עד שלא יהיה שונה ממנו במאומה, יתבאר לך זה מפרשת שמואל הנביא, שכאשר קרא אותו ה' יתעלה במצב הנבואי, חשב כי עלי הכהן קראו פעם אחר פעם שלוש פעמים, ואחר כך ביאר הכתוב סיבת הדבר ואמר כי מה שהביאו לידי כך שחשב שהוא עלי מפני שלא היה יודע אז כי דבר ה' לנביאים יהיה בצורה זו, וטרם נתגלה לו סוד זה עד כה. אמר בטעם הדבר, ושמואל טרם ידע את ה' וטרם יגלה אליו דבר ה' , כלומר: שלא היה יודע ולא נתגלה לו שכך הוא דבר ה'. אבל אמרו טרם ידע את ה', רוצה לומר שלא קדמה לו נבואה, כי המתנבא כבר נאמר בו במראה אליו אתוודע . ויהיה פירוש הפסוק לפי עניינו כך, ושמואל לא נתנבא לפני כן, ואף לא ידע שכך תהיה צורת הנבואה.

דע זאת.

הערות:

הערת המתרגם: פרט כמובן לנבואת משה רבנו כפי שקדם לעיל פרק לה. וראה גם לעיל בחלק זה פרק לד בע' . ובספרו היד החזקה הלכות יסודי התורה פרק ז. ובהקדמתו לאבות פ"ז.

הערת המתרגם: ראה לעיל פרק מב "ופעמים חוזה הנביא כי ה' מדבר עמו". ועל פרט זה דן רבנו בהרחבה לקמן סוף פרק מה ד"ה אבל האם אפשר, עיין שם היטב.

הערת המתרגם: ישעיה ו ח.

הערת המתרגם: בראשית לא יא. ובר"ש הושמט.

הערת המתרגם: זכריה ד ה.

הערת המתרגם: דניאל ח יג.

הערת המתרגם: יחזקאל מ ג-ד.

הערת המתרגם: שם מ, א,

הערת המתרגם: דניאל ח טז.

הערת המתרגם: איוב ד טז. והלמידות מדברי אליפז מקבלת משמעות מיוחדת בשים לב לכך שהוא בעל ההשקפה התורתית הנכונה מכל יתר חבריו, וכדלקמן ח"ג פרק כב.

הערת המתרגם: יחזקאל ב ב.

הערת המתרגם: כלומר: המרכבה עד סוף הפרק הראשון. ובר"ש "הנפלא הזר" ולא דק. ודברי רבנו כאן על הבדלת השגת המרכבה במראה הנבואה מחזון הנבואה ראוים לשימת לב.

הערת המתרגם: כלומר: קול גדול.

הערת המתרגם: "זלאזל" ואפשר גם "רעש" [רסא] כתרגום ר"ש אם הכוונה לרעש אדמה.

הערת המתרגם: "צואעק" ברק המתפרץ בלבת אש עצומה ובקול רעם אדיר, ורבות פוגעת בקברות הרשעים ותיקד עד שאול תחתית.

הערת המתרגם: "ט'ן" ראה לעיל פמ"ב הע' .

הערת המתרגם: ומענין בפרשה זו ששמואל זהה את הקול הקורא לו עם קולו של עלי אשר ללא ספק מוכר לו היטב שהרי שנים רבות גדל לפניו. ואילו "שמע" קול שונה, לא היה פונה כפעם בפעם ישר אל עלי, אלא היה יוצא החוצה לחפש את הקורא. וראה לעיל בחלק זה פרק לו ד"ה וכבר ידוע כי הדבר. ולכן ברור מדוע לא פירש רבנו שכל הפניה אל עלי ותשובת עלי כפעם בפעם תהליך התחזקות המחזה. כדרך שעשה במקרים אחרים.

הערת המתרגם: שמואל-א ג ז.

הערת המתרגם: בריש "או יהיה אמרו" ואינו נכון.

הערת המתרגם: במדבר יב ו.

הערת המתרגם: בר"ש "ולזה" ואינו נכון.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה