מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [לט]
לב
שם משותף, הוא שם הלב, כלומר: האבר אשר בו מוצא חיות כל בעל לב,
ויתקעם בלב אבשלום .
וכיון שהאבר הזה באמצע הגוף הושאל לאמצע כל דבר:
עד לב השמים ,
לבת אש .
והוא גם שם המחשבה:
לא לבי הלך
כלומר: הייתי נוכח במחשבתי כאשר אירע כך וכך.
ומן העניין הזה:
ולא תתורו אחרי לבבכם
כלומר: אחרי מחשבותיכם ,
אשר לבבו פונה היום
מחשבתו סרה.
והוא שם הדעה :
כל שארית ישראל לב אחד להמליך את דוד
כלומר: בדעה אחת, וכן אמרו:
ואוילים בחסר לב ימותו
כלומר: בחוסר דעת , וכן אמרו:
לא יחרף לבבי מימי
עניינו לא נטתה דעתי ולא סרה מן הדבר הזה, כי תחילת הלשון:
בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי.
ומעניין יחרף לדעתי אמרו:
שפחה נחרפת לאיש
דומה לערבי "מנחרפה" , כלומר: נטתה מקנין העבדות לקנין האישות .
והוא שם הרצון:
ונתתי לכם רועים כלבי ,
היש את לבבך ישר כאשר לבבי
כלומר: רצונך ביושר כרצוני. ויש שהושאל לה' כפי העניין הזה:
כאשר בלבבי ובנפשי יעשה
עניינו יעשה כפי רצוני,
והיו עיני ולבי שם כל הימים
השגחתי ורצוני.
והוא שם השכל:
ואיש נבוב ילבב ,
שכיל, וכן:
לב חכם לימינו
שכלו בדברים השלמים, וזה הרבה.
וכפי העניין הזה הושאל לה' בכל מקום, כלומר: שהוא מורה על השכל, זולתי במקומות בודדים שיש שהוא מורה בו על הרצון , כל מקום כפי עניינו. וכן:
והשבות אל לבבך , [ס]
ולא ישיב אל לבו ,
וכל הדומה לכך, הכל התבוננות שכלית.
כמו שאמר:
ולא נתן ה' לכם לב לדעת ,
כמו:
אתה הראת לדעת .
אבל אמרו:
ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ,
הרי פירושו לדעתי בכל כוחות לבך, כלומר: כל כוחות הגוף, כי מוצא הכל מן הלב, והכוונה שתשים תכלית כל מעשיך השגתו כמו שבארנו בפירוש המשנה ובמשנה תורה . [סא]
הערות:
הערת המתרגם: "מבדא" מקור מבוע ומוצא. וראה גם רס"ג באמונות ודעות מאמר ו פרק ג. ובר"ש "התחילת החי" ולא דק.
הערת המתרגם: שמואל ב, יח יד.
הערת המתרגם: "וסט" בין הוראותיה השונות גם אמצע וגם תוך, ואם כי תרגמתי אמצע, נראה לי כי התרגום הנכון כאן הוא "תוך" ולא אמצע.
הערת המתרגם: דברים ד יא.
הערת המתרגם: שמות ג ב. וכן פירשו כמה מן הראשונים, אבל רס"ג פירש שלהבת עצומה. ורבנו רומז על חדירתו המחשבתית של משה רבנו באותה שעה לתוכיות המושג.
הערת המתרגם: מלכים ב, ה כו.
הערת המתרגם: במדבר טו לט.
הערת המתרגם: יתכן שהייתי צריך לתרגם "אחרי הרהוריכם". וכלשון רבנו בהלכות עבודה זרה פ"ב הלכה ג, ע"ש. אך העדפתי לתרגם מחשבה, כהגדרת רבנו לקמן בחלק זה פרק מז.
הערת המתרגם: דברים כט יז.
הערת המתרגם: "ראי" השקפה וסברה. ותרגמתי "דעה" שלא בדקדוק, אבל קרוב לעניין האמור כאן, ובר"ש "עצה", ואינו נכון כאן לדעתי. ורס"ג מתרגם "טעם" ראי, כמו טוב טעם ודעת למדני, תהלים קיט טו.
הערת המתרגם: דברי הימים א, יב לט.
הערת המתרגם: משלי י, כא. וכפירוש רס"ג שחוסר דעתם הוא שממיתם.
הערת המתרגם: איוב כז ו. ורס"ג פירשה חולשה ומורך, וכתב שהיא מלה בודדת.
הערת המתרגם: ויקרא יט כ.
הערת המתרגם: תרגומה המלולי "נטויה".
הערת המתרגם: דיוק ענינה ראה בהלכות אסורי ביאה פ"ג הלכה יג.
הערת המתרגם: ירמיה ג טו, וכבר שאל האפודי על פסוק זה כאן, כי הלא מושאל הוא כלפי ה'?
הערת המתרגם: מלכים ב, י טו.
הערת המתרגם: שמואל א, ב לה.
הערת המתרגם: מלכים א, ט ג. וראה לקמן פרק מד. והלכות בית הבחירה פ"ז הלכה ה.
הערת המתרגם: איוב יא יב.
הערת המתרגם: קהלת י, ב.
הערת המתרגם: בר"ש "אלא הזר" והוא כך.
הערת המתרגם: ראה לעיל סוף פרק כט שענינן רצון. [ס]
הערת המתרגם: דברים ד, לט.
הערת המתרגם: ישעיה מד, יט.
הערת המתרגם: דברים כט, ג.
הערת המתרגם: שם ד, לה. והנה הראת עניין הוראה, ופירושו אתה מצווה לחקור, כדי להשכיל כי ה' הוא האלוהים. וכדלקמן ח"ב פרק לג, וח"ג פרק לב, ופרק נא.
הערת המתרגם: דברים ו, ה.
הערת המתרגם: ראה לעיל הערה .
הערת המתרגם: בהקדמה לפירוש אבות פרק ה.
הערת המתרגם: הלכות יסודי התורה פ"ב הלכה ב. והלכות דעות פ"ג הלכה ב. ובמשנה ברכות פ"ט מ"ה פירשו בשני יצריך, והשוה פירוש רבנו לקמן ח"ג פרק כב. [סא]
חלק ראשון