מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [לה]
כבר חילקתי את כל המצוות כפי המטרה הזו לארבע עשרה קבוצות.
הקבוצה הראשונה
כוללת את המצוות שהם השקפות יסודיות, והם אשר מנינום בהלכות יסודי התורה.
ומן הקבוצה הזו גם השבועה * והתשובה והתעניות כמו שאבאר. ואין לומר במתן ההשקפות האמתיות והמועילות בדעות התורתיות מה תועלתן, כמו שביארנו.
הקבוצה השניה
כוללת את המצוות התלויות באיסור עבודה זרה, והם אשר מנינום בהלכות עבודה זרה.
ודע שכלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם גם הם מן הקבוצה הזו כמו שיתבאר. וגם הקבוצה הזו טעמה ידוע, לפי שהם כולם לקביעת ההשקפות האמיתיות והשרשתן בהמון במשך השנים
הקבוצה השלישית
כוללת את המצוות התלויות בהכשרת המידות, והם אשר מנינום בהלכות דעות.
וידוע כי במידות הטובות יהיו תקינים יחסי בני אדם וקיבוציהם, אשר זה הכרחי לסדירות מצבי בני אדם.
הקבוצה הרביעית
כוללת את המצוות התלויות בצדקות ובהלואות ובגמילות [שנג] חסדים , וכל הנמשך עם זה, כגון הערכים והחרמים ודיני המלווה, והעבדים וכל המצוות אשר מנינום בספר זרעים, חוץ מן הכלאים והערלה .
וטעם כל אלו ברור, כי תועלתם חוזרת לכל לחלופין , כי העשיר היום הוא או זרעו עני למחר, והעני היום הוא או זרעו עשיר למחר .
הקבוצה החמישית
כוללת את המצוות התלויות במניעת העושק והעוול, והם שכולל אותם ספר נזיקין מחיבורנו.
ותועלת קבוצה זו ידועות.
הקבוצה הששית
כוללת את המצוות התלויות בעונשין , כגון דין גנב וגזלן, ודין עדים זוממין, ורוב מה שמנינו בספר שופטים.
ותועלת אלה פשוטה וברורה, לפי שאם לא יענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל, ולא ירתע כל מי שזומם להרע. ולא כקלות דעת מי שדימה כי זניחת העונשין רחמים על בני אדם, אלא היא עצם האכזריות עליהם והפסד סדר המדינה, אלא הרחמים מה שציווה בו יתעלה: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך .
הקבוצה השביעית
כוללת דיני ממונות התלויות בעסקי בני אדם זה עם זה, כגון העסקות והשכירות והפיקדונות והממכר והמקח וכיוצא בכך, והירושות מן הסוג הזה, והם המצוות אשר מנינום בספר קנין ומשפטים.
ותועלת קבוצה זו ידועה וברורה, כי ההשתתפויות הממוניות הללו הכרחיות לבני אדם בכל מדינה, והכרחי ליתן חוקי צדק בהתעסקויות הללו, ולהגדירן הגדרות מועילות.
הקבוצה השמינית
כוללת מצוות הימים האסורים כלומר: שבתות וימים טובים .
וכבר ביאר הכתוב טעם כל יום מהן והזכיר סיבתו, ושהוא להשגת השקפה או למנוחת גוף, או לכללות שני הדברים יחד כמר שנבאר לקמן .
הקבוצה התשיעית
כוללת שאר העבודות הכלליות המעשיות, כגון התפילה וקריאת שמע ויתר מה שמנינו בספר אהבה, פרט למילה .
ותועלת הקבוצה הזו ברורה, לפי שהם כולם מעשים המחזקים ההשקפות באהבת ה' ובמה שצריך להיות בדעה עליו וליחס לו ,
הקבוצה העשירית
כוללת את המצוות התלויות במקדש וכליו ועובדיו, והם המצוות אשר מנינום במקצת ספר עבודה.
וכבר הזכרנו לעיל תועלת הקבוצה הזו.
הקבוצה האחת עשרה
כוללת את המצוות התלויות בקורבנות, והם רוב המצוות אשר מנינום בספר עבודה וספר קורבנות.
וכבר הזכרנו לעיל תועלת הציווי בקורבנות באופן כללי, והכרחיות הדבר באותו הזמן .
הקבוצה השתים עשרה
כוללת את המצוות התלויות בטומאות ובטהרות, והם כולם המטרה בהם באופן כללי ההרחקה מלהכנס למקדש, כדי שיהא לו בנפש רוממות ויראה ואימה כמו שאבאר . [שנד]
הקבוצה השלש עשרה
כוללת את המצוות התלויות באיסור המאכלות וכל התלוי בהן, והם המצוות אשר מנינום בהלכות מאכלות אסורות והלכות שחיטה* .
ונדרים ונזירות מן הקבוצה הזו. והכוונה בכל אלה הפסקת התאוותנות וההפקרות בדרישת היותר ערב ועשיית תאוות האכילה והשתיה תכליות כמו שביארנו בהקדמת אבות בפירוש המשנה .
והקבוצה הארבע עשרה
כוללת את המצוות התלויות באיסור מקצת הביאות, והם אשר מנינום בספר נשים והלכות איסורי ביאה וכלאי בהמה מן הקבוצה הזו.
וגם באלה הכוונה מיעוט התשמיש וריסון גאות תאוות המשגל ככל האפשר, ושלא לעשות את הדבר תכלית כמעשה הסכלים כמו שביארנו בפירוש מסכת אבות , וגם המילה מן הקבוצה הזו.
וכבר ידוע שכל המצוות נחלקות לשני חלקים:
עברות שבין אדם לחברו,
ועברות שבין אדם למקום .
אותם שהם בין אדם לחברו מן הקבוצות הללו אשר חלקנום ומנינום, הם הקבוצות החמישית והששית והשביעית ומקצת הקבוצה השלישית.
ושאר הקבוצות הן בין אדם למקום.
והוא, שכל מצווה, בין שהייתה ציווי או אזהרה, אשר המטרה בה הקניית מידה מסוימת, או השקפה, או תיקון מעשים מיוחדים לאדם עצמו להביאו לשלמות, הרי הם קוראים אותה שבין אדם למקום , ואף על פי שהיא באמת מובילה לדברים שבין אדם לחברו, אבל אחרי מיצוע דברים רבים ובהבחנות כלליות, ואינה נוגעת בנזקי הזולת באופן ישיר , והבן זה.
ואחרי שהודעתי טעמי הקבוצות הללו אשוב להתחקות במצוות כל קבוצה מהן ממה שאפשר לחשוב שאין בה תועלת או שהיא גזרה בלתי מושכלת כלל, ואבאר טעמה ונקודת התועלת שבה, פרט לאותם האחדים אשר לא השגתי המטרה בהן עד כה .
הערות:
הערת המתרגם: ר"ש התחיל "ראיתי לחלק" ואין זה לפי המקור.
הערת המתרגם: מעניין הוא מספד ה"יד" החביב על רבנו, כי גם את ספרו היד החזקה חלק לארבעה עשר ספרים בחלוקה שונה מזו. ואת הקדמתו לספר המצוות חלק לארבעה עשר כללים.
* . בכ"י ב, מ, ליתה "השבועה" ונראה שחסרה בטעות הלבלר, שכן איתה לקמן בפרק לו.
הערת המתרגם: בספר מדע.
הערת המתרגם: בספר זמנים.
הערת המתרגם: "פי אעתקאד אלשריעה" כלומר: בקביעת הדעות שרצתה התורה להשריש בנו ולהחדיר לתודעתנו. ובהתאם להגדרת רבנו לעיל ח"א פרק נ מהו "אעתקאד" נמנעתי מלתרגם"אמונה". ובר"ש "כאמונת התורה".
הערת המתרגם: בספר זרעים.
הערת המתרגם: בהלכות מעשר שני מספר זרעים ובהלכות מאכלות אסורות מספר קדושה. וראה גם לעיל פרק כו.
הערת המתרגם: אפשר גם"לחיזוק" ובר"ש "לאמת"
הערת המתרגם: בר"ש "לנצח בהמון ".
הערת המתרגם: בר"ש הושמטה. [שנג]
הערת המתרגם: "תוסעה" להטיב ולהרחיב זה לזה בכל השטחים. ותרגמתי "גמילות חסדים" שהיא לדעתי כוללת את כולן. ובר"ש "ובמתנות" ויש בתרגום זה צמצום המונח.
הערת המתרגם: בספר הפלאה.
הערת המתרגם: שנכללו בקבוצה השניה.
הערת המתרגם: ראה גם פירוש רבנו למסכת פאה פ"א מ"א, ראה שם מהדורתי.
הערת המתרגם: ראה שבת קנא ב. גלגל הוא שחוזר בעולם.
הערת המתרגם: "אלקצאצאת" ובר"ש הראשונה "בדיני ממונות" והשניה "התשלומין " ואינו נכון.
הערת המתרגם: ובר"ש "החוטא והחומס" ולא דק.
הערת המתרגם: דברים טז יח.
הערת המתרגם: "מעאמלאת" כולל כל סוגי ומיני העסקות וההתעסקויות. ובר"ש "כהלוואה" ולא דק, כי ההלוואה מבחינת המצווה כבר קדמה בקבוצה הרביעית, ומבחינה עסקית ממונית הרי היא בכלל "עסקות".
הערת המתרגם: כאן כבר תרגם ר"ש "מעאמלאת" עסקים.
הערת המתרגם: "אלמחט'ורה" האיסורים בעשיית מלאכה. ובר"ש "הידועים" ואיני יודע מה נדמה לו.
הערת המתרגם: ר"ש הוסיף כאן משלו "והם אשר ספרנום בספר זמנים".
הערת המתרגם: פרק מג.
הערת המתרגם: שנכללה בקבוצה הארבע עשרה.
הערת המתרגם: שהוא מטיב ליודעיו ויודעי מצוותיו ומקיימיהן, ומעניש לעובריהן.
הערת המתרגם: שהוא עונה לכל קוראיו אשר יקראוהו באמת.
הערת המתרגם: "פי בעץ'" כי רוב ספר עבודה בקבוצה דלקמן בסמוך. ובר"ש הושמט.
הערת המתרגם: בחלק זה פרק לב.
הערת המתרגם: בזמן [שנד] מתן תורה.
הערת המתרגם: לקמן פרק מז.
* . בכ"י ב, מ, ל"ג "והלכות שחיטה" וחיסרון הנכר הוא, שכן איתה לקמן בפרק מח.
הערת המתרגם: סוף הפרק הרביעי, ראה שם מהדורתי, וראה גם לעיל בחלק זה פרק ח ופרק יב הסוג השלישי.
הערת המתרגם: "אלגאהליה" וראה לעיל פרק לג הערה .
הערת המתרגם: בר"ש "מצוות" ואינו נכון.
הערת המתרגם: ראה כיפורים פ"ח מ"ז. וראה גם הלכות תשובה פ"ב הל' ט.
הערת המתרגם: לא שהם בין אדם למקום ממש, ולא שיש למקום תועלת בכך, וראה לעיל פרק יג הערה *
הערת המתרגם: כי הזלזול במצוות שבין אדם למקום גורמת לשחיתות מחשבתית והרגשת לית דין ולית דיין, והרגשה זו נזרעת גם בסביבתו של הגרעין הראשי ונובטת שמיר ושית שמהם ניזקת כל החברה.
הערת המתרגם: ר"ש הוסיף כאן "מצווה מצווה".
הערת המתרגם: בר"ש "שהיה דין " ולא דק.
הערת המתרגם: ולקמן בסוף פרק מט כתב רבנו כי מה שנעלם ממנו טעמן הוא מפני שאין אנו יודעים פרטי הליכות ומנהגות הדורות ההם, ואילו ידענום היינו יודעים את התועלת העצומה שיש בכל פרט מפרטי המצוות ופעולתן לטיהור נפש האדם דעותיו מידותיו והליכותיה ע"ש, וסיים כי באופן כללי אפשר לאדם הנבון להבין טעמיהן, מרוח הדברים שכתב הוא כאן.