אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [כה]

פרק [כד]

דע, שאין בריחתנו מלסבור קדמות העולם מחמת הכתוב אשר נאמר בתורה שהעולם מחודש, לפי שאין הכתובים המורים על חידוש העולם, יותר מן הכתובים המורים על היות [ריט] האלוה גוף.

וגם אין דרכי הביאור נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו בעניין חידוש העולם. אלא יכולים היינו לבאר אותם כדרך שעשינו בשלילת הגשמות, ויתכן שזה היה יותר קל בהרבה, והייתה לנו יכולת רבה לבאר אותם הכתובים ונקיים קדמות העולם, כדרך שביארנו הכתובים ושללנו היותו יתעלה גוף.

ואשר הביא אותנו שלא נעשה כן ולא נסבור כן הם שתי סיבות:

האחת כי זה שאין האלוה גוף - הוכח , וחובה בהחלט לבאר כל מה שפשטו נגד ההוכחה ויוודע שיש לו ביאור בהחלט .

וקדמות העולם לא הוכחה , ולכן אין ראוי לדחות את הכתובים ולבארם למען הכרעת השקפה אשר אפשר להכריע הפכה בסוגי הכרעה רבים. זוהי סיבה אחת.

והסיבה השניה כי סברתנו שאין האלוה גוף, אינו סותר לנו מאומה מיסודות התורה, ואינו מכחיש דברי שום נביא, ואין בו אלא מה שמדמים הסכלים שיש בכך נגד הכתוב ואינו נגדו כמו שביארנו , אלא הוא כוונת הכתוב.

אבל סברת הקדמות כפי האופן הנראה לאריסטו, שהוא על דרך החיוב, ולא ישתנה טבע כלל ואין דבר יוצא ממנהגו , הרי זה סותר את התורה מעיקרה, ומכחיש את כל הניסים בהחלט, ומבטל כל התקוות שהבטיחה בהן התורה או הפחידה מהן .

אלא אם כן נבאר גם את הניסים כדרך שעשו בעלי הסוד המוסלמים , ותהיה התוצאה סוג מן ההזיות .

אבל אם יסבור אדם את הקדמות לפי ההשקפה השניה אשר ביארנו, והיא השקפת אפלטון, והיא שגם השמים הווה נפסדות, הרי אין אותה ההשקפה סותרת יסודות הדת ולא ימשך ממנה הכחשת הניסים אלא אפשרותם , ואפשר לבאר את המקראות לפיה וימצאו לה דמויים רבים בפסוקי התורה וזולתה, שאפשר להתלות בהן ואף ללמוד מהן, אבל אין שום דוחק שיביא אותנו לכך, אלא אילו הוכחה אותה ההשקפה, אבל כיון שלא הוכחה, לא השקפה זו נטה אליה, ולא לאותה ההשקפה האחרת נפנה כלל, אלא ניקח את המקראות כפשוטם, ונאמר כי התורה הודיעה לנו דבר אשר לא יגיע כוחנו להשגתו , והניסים מעידים על אמתת דברינו.

ודע כי עם הדעה בחידוש העולם יהיו כל הניסים אפשריים, ותהיה התורה אפשרית, ותיפול כל שאלה שתשאל בעניין זה.

עד שאם ייאמר -

מדוע השרה ה' נבואה על זה ולא השרה על זולתו ,

ומדוע נתן ה' תורה זו לאומה מיוחדת ולא נתן לזולת,

ומדוע ציווה בזמן זה ולא ציווה לפניו ולא לאחריו ,

ומדוע [רכ] ציווה מצוות אלה והזהיר על עברות אלה ,

ומדוע יחד הנביא בניסים אלה האמורים ולא בזולתם,

ומה מטרת ה' בתורה זו,

ומדוע לא נטע את הדברים הללו שציווה בהן ושהזהיר מהן בטבענו, אם היו אלה בכוונתו .

תשובת כל השאלות הללו היא לומר, כך רצה, או כך חייבה חכמתו, כשם שהמציא את העולם בעת שרצה בצורה זו, ואין אנו יודעים את רצונו בכך ולא אופן החכמה בייחוד צורותיו וזמנו, כך לא נדע רצונו או הכרעת חכמתו בייחוד כל מה שקדמה השאלה עליו.

ואם יאמר אדם כי העולם נתחייב כך, הרי צריך בהכרח שישאלו כל אותן השאלות, ואין להמלט מהן כי אם בתשובות רעות הכוללות הכחשה וכפירה בכל פשטי התורה, אשר אין בהם ספק אצל מבין שהם כפי אותם הפשטים. ומחמת זאת היא הבריחה מן ההשקפה הזו .

ולפיכך כלו ימי החסידים ויכלו במחקר בשאלה זו :

כי אילו הוכח החידוש, ואפילו לפי השקפת אפלטון, היה נופל כל מה שהעזו בו הפילוסופים נגדנו.

וכן אילו נתקיימה להם הוכחה על הקדמות כפי השקפת אריסטו, הייתה נופלת כל התורה ויעבור הדבר להשקפות אחרות.

הנה ביארתי לך שכל הענק תלוי בחקירה זו דעהו.

הערות:

הערת המתרגם: "מן אלקול" תרגם מלולי "מן האמירה" וכבר העירותי כמה פעמים שאינה סתם אמירה אלא דעה נריט] סברא והשקפה.

הערת המתרגם: בראשית א א.

הערת המתרגם: בחלק הראשון פרקים א-ל.

הערת המתרגם: שהעולם קדמון.

הערת המתרגם: לעיל פרק א מחלק זה.

הערת המתרגם: השווה רס"ג בהקדמתו לספרו האמונות ודעות פרק ה. ראה שם מהדורתי.

הערת המתרגם: וכדלעיל פרק טו והלאה.

הערת המתרגם: "אעתקאדנא" הדעה שהושגה לנו.

הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק לו. ופרק נא. וראה עוד על "חכמי ישראל" אלה בדברי רבנו בפתיחתו למאמר תחית המתים.

הערת המתרגם: לעיל פרק יג מחלק זה ההשקפה השלישית.

הערת המתרגם: כיון שעולם כמנהגו נוהג ביאורח טבעי ללא השגחת משגיח מדעת אלא חוקים טבעיים על פיהם העולם מתנהג, וכביכול אין להקב"ה שום השפעה על העולם ואף להוסיף "כנף לזבוב" אין ביכולת מציאותו וכדלעיל פרק כב מחלק זה.

הערת המתרגם: ראה לעיל פרק כב הע' .

הערת המתרגם: קבוצות רבות של בעלי סוד ואליגוריסתים קמו באיסלאם ואיני יודע למי מהם כוונת רבנו.

הערת המתרגם: אם נבאר בדרך האליגוריה את כל הניסים והמופתים החורגים מן הנוהג הטבעי, ונעקם את ביאורן כדי שיתאימו לחוקים הטבעיים לפי שיטת אריסטו, תהיינה ההסברות הזיות הבל.

הערת המתרגם: לעיל פרק יג מחלק זה.

הערת המתרגם: ראה רס"ג בספרו האמונות ודעות מאמר א פרק א.

הערת המתרגם: דמויי ראיות שאין השמים נצחיים כגון אותן שהזכיר רס"ג שם, או בישעיה נא ו ושמים כעשן נמלחו, וראה פירוש רבנו לפסוק זה לקמן פכ"ט. ואין דברי קרשקש כאן נכונים.

הערת המתרגם: של אפלטון.

הערת המתרגם: של אריסטו, שהיא השלישית לעיל בפרק יג.

הערת המתרגם: אפשר: נתפוש, נפרש. ובר"ש "נבין".

הערת המתרגם: שהעולם מחודים.

הערת המתרגם: הקושי עם אמונת הקדמות הוא רק מדוע ניבא זה ולא זה. מפני שעצם הנבואה אינה מוכחשת ע"י אמונת הקדמות. וכדלעיל פרק טז מחלק זה. כי גם היא לאותה שיטה טבע חיובי בהמצא כל גורמיו, כמושכל מן השכל.

הערת המתרגם: בר"ש "תורתו" ואינו נכון. כי באמת כבר נתן תורה לבני נח (שבע מצוות) וגם היא תורתו.

הערת המתרגם: בשאלה זו דן רס"ג בהקדמת פירושו לתהלים. ראה שם מהדורתי עמ' כד ד"ה [רכ] ודע ייטיב לך ה'.

הערת המתרגם: יתכן שכוונת רבנו על סוג מצוות ועברות הנקראים בפי אחרים "שמעיות". כי אותם הנקראים "שכליות" הרי טעמן גלוי.

הערת המתרגם: אפשר: אם הייתה זו מטרתו. וכוונת רבנו בהצבת שאלות אלה מבחינת ההרהור המחשבתי הכללי. ולא להקשות לפי השקפת הקדמות של אריסטו כי זה מסוג הנמנעות. וראה לעיל הע'

הערת המתרגם: קדמות העולם והוייתו על דרך החיוב.

הערת המתרגם: חידוש העולם.

הערת המתרגם: "עלי אלקדם" ובר"ש הושמט.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה