אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [יז]

פרק [טז]

כל מחודש שנהיה אחר שלא היה, ואפילו היה חומרו מצוי, ורק פשט צורה ולבש אחרת - הרי טבעו אחר חידושו וגמרו ותנוחתו, זולת [=שונה מ-] טבעו בעת התהוותו, כאשר החל לצאת מן הכוח אל הפועל, וגם זולת טבעו לפני שיתעורר לצאת אל הפועל .

המשל בכך, כי טבע זרע האשה, כשהוא דם בכליו, זולת [=שונה מ-] טבעו בעת ההריון בעת מפגשו בזרע הזכר ותחילת תנועתו , וגם טבעו בעת זו, זולת טבע החי השלם אחר לידתו. ואין ללמוד בכל האופנים* מטבע הדבר אחר היותו וגמרו ומציאותו בתנוחתו כפי שלמות מצבו, על מצב אותו הדבר בעת תנועתו להוויה; ואין ללמוד ממצבו בעת תנועתו, על מצבו לפני שהחל בתנועה.

וכל זמן שתטעה בעניין זה, ותביא ראיה מטבע הדבר המצוי בפועל על טבעו כשהוא בכוח, יתעוררו לך ספקות גדולים, ויהיו בטלים לדעתך דברים שהוויתם חיובית, ויתחייבו לדעתך דברים בטלים .

והנה נניח במה שהמשלנו בו , שאדם שלם מאוד באפיו הטבעי , נולד, ומתה אמו אחר שהניקתו מספר חודשים. ובודדו גברים בהשלמת גידול הילד הזה באי בודד, עד אשר גדל והשכיל ולמד. והוא לא ראה מעולם אשה, ולא נקבה מנקבות שאר בעלי החיים.

ואז שאל ואמר לאיש מאשר עמו, היאך נמצאנו, ובאיזה אופן נהוינו?

השיבו הנשאל, כי כל אחד ממנו נתהווה בבטן אחד ממיננו כמונו, והיא נקבה בצורת כך וכך, ושהאחד ממנו היה קטן הגוף בתוך הבטן, נע וניזון וגדל לאט, והוא חי, עד שיגיע לגבול מסוים בגודלו, ואז יפתח לו פתח בשיפולי הגוף, יגח ממנו ויצא, ואינו חדל להתפתח אחרי כן עד שיהיה כפי שאתה רואה אותנו.

הרי אותו הולד היתום ישאל בהחלט ויאמר: ואותו האחד ממנו בעת שהיה קטן בבטן, והוא חי נע וגדל, האם היה אוכל ושותה ונושם מפיו ונחיריו ומוציא רעי?

ואז יאמרו לו לאו!

הרי בלי ספק ימהר להכחיש דבר זה, ויביא הוכחה על כל הדברים הללו האמיתיים שהם נמנעים במה שילמד מן המצוי השלם והיציב .

ויאמר: כל אחד ממנו, אם תעצר ממנו הנשימה אפילו מקצת שעה, ימות ויבטלו תנועותיו, והיאך יצטייר שיהא אחד ממנו בתוך כלי אטום המקיפו בתוך הגוף במשך חודשים והוא חי נע?

- ואלו בלע אחד ממנו ציפור, היה אותו הציפור מת מיד בהגיעו לבטן , וכל שכן בבטן התחתון;

- וכל אחד ממנו, אם לא יאכל המזון בפיו וישתה המים, יאבד בלי ספק במשך ימים מעטים, והיאך ישאר האדם חי חודשים ללא אכילה ושתיה?!

- וכל אחד ממנו אם יאכל ולא יוציא רעי, הרי במשך ימים מעטים ימות בתחלואים קשים, והיאך יתקיים זה חודשים בלי שיוציא רעי?

- ואלו ינקב בטן של אחד [קצט] ממנו, ימות אחרי איזה ימים, והיאך אתה חושב כי העובר הזה היה טבורו פתוח?!

- והיאך לא יפתח עיניו ולא יפרוש כפיו ולא יפשוט רגליו, וכל אבריו בריאים אין פגע בהם כפי שאתם מדמים?

ועל דרך זו ימשך לו כל ההיקש, שלא יתכן בשום אופן שהאדם יתהווה בצורה זו.

התבונן נא במשל זה ובחנהו אתה המעיין, ואז תמצא כי זה בדיוק מצבנו עם אריסטו. שאנו ההולכים אחרי משה רבנו ואברהם אבינו עליהם השלום, בדעה שהעולם נתהווה באופן כך וכך, ונעשה כך מכך, ונברא בך אחר כך.

ויבוא אריסטו לסתור דברינו, ולהביא לנו ראיה מטבע המציאות הנחה, השלמה המצויה בפועל, אשר אנחנו מודים לו שהיא אחר תנוחתה ושלמותה אינה דומה למאומה כמה שהייתה בעת ההתהוות, ושהיא נמצאת אחר ההעדר המוחלט.

ואיזו ראיה תתקיים נגדנו מכל מה שהוא אומר?!

אבל יתקיימו אותן הראיות למי שטוען כי טבע המציאות הזו הנחה, מורה על היותו מחודש, וכבר הודעתיך כי אני איני טוען זאת, והנני חוזר ומזכיר לך יסודות דרכיו, ואראה לך היאך אין מחייב אותנו מהם מאומה, כיון שטענתנו שהעולם בכללותו המציאו ה' אחר ההעדר, והווהו עד אשר שלם כפי שאתה רואהו.

אמר, כי החומר הראשון אינו הווה ולא נפסד, ובא להביא ראיה על כך מן הדברים ההווים הנפסדים, ובאר מניעת התהוותו.

וזה נכון, כי אנחנו לא טענו שהחומר הראשון נתהווה כהתהוות האדם מן הזרע, או יפסד כהפסד האדם אל העפר , אלא טענו כי ה' המציאו מן האין.

והוא כפי שהוא אחר מציאותו, כלומר: שכל דבר מתהווה ממנו, ונפסד אליו כל מה שנתהווה ממנו, ולא ימצא מעורטל מצורה , ועדיו מסתיימת ההוויה וההפסד. והוא אינו הווה כהתהוות מה שמתהווה ממנו, ולא נפסד כהפסד מה שנפסד אליו, אלא נוצר . וכאשר ירצה יוצרו - מעדירו העדר גמור ומוחלט.

וכך בדומה אנו אומרים בתנועה, לפי שהוא הביא ראיה מטבע התנועה, שהיא לא הווה ולא נפסדת.

והדבר נכון, לפי שאנו טוענים כי אחר מציאות התנועה כפי הטבע הזה אשר היא יציבה עליו, אין לשער הויתה והפסדה הוויה כללית והפסד כללי כהויית התנועות החלקיות ההוות, וכהפסד התנועות החלקיות. והוא הדין בכל מה שמחייב טבע התנועה.

וכך הדבר בתנועה הסיבובית שאין לה התחילה , הוא נכון אחר מציאות הגוף העיגול הנע בסיבוב לא יצטייר בתנועתו התחילה .

וכך אנו אומרים באפשרות, שהוא מחייב שתקדם לכל הווה . שאין זה מתחייב אלא במציאות הזו היציבה, אשר כל מה שמתהווה בה מתהווה הוא ממצוי מסוים. אבל הדבר הנברא מן ההעדר, אין שם דבר שירמוז עליו לא בחוש ולא בשכל, שאז תקדם לו אפשרות.

וכך אנו אומרים גם במה שהשמים אין בה נגדיות, שזה נכון. פרט לכך שאנחנו [ר] לא טענו כי השמים נתהוו כהתהוות הסוס והדקל , ולא טענו שהרכבן מחייב להם הפסד כצומח וכחי מחמת הנגודים שבהם.

קיצורו של דבר הוא מה שאמרנו, שהמצוי במצב שלמותו וגמרו אין מצבו זה מורה על מצבו לפני שלמותו.

וגם אין קושיא עלינו בדברי האומר כי השמים נתהוו לפני הארץ, או הארץ לפני השמים , או שהיו השמים ללא כוכבים , או מין חי בלעדי מין אחר , כי כל זה בעת התהוות הכללות הזו. כמו שהחי בעת התהוותו נתהווה בו הלב לפני האשכים, כפי שאנו רואים בעין, והעורקים לפני העצמות, ואף על פי שאחר שלמותו לא ימצא בו אבר בלעדי אבר מכל האברים אשר לא יתכן קיום האדם בלעדיהם. כל זה אנו נזקקים לו אם נקח את המקרא כפשוטו, ואף על פי שאין הדבר כך כמו שיתבאר בהמשך הדברים .

ולכן ראוי שתשמר בעניין זה , כי הוא חומה בצורה בניתיו סביב התורה מקיף אותה, המונע אבני כל יורה אליה.

ואם יטען נגדנו אריסטו - כלומר: התופש השקפתו - ויאמר, כיון שאין לנו למידות מן המציאות הזו, במה ידעתם אתם שזה נתהווה ושהיה שם טבע אחר הווה אותו .

אמרנו אין זה מחייב אותנו לפי מחשבתנו, לפי שאין אנו רוצים עתה לבסס שהעולם מחודש. אלא כל מה שאנו רוצים, הוא אפשרות היותו מחודש, ושלא תבטל הנחה זו בלמידות בטבע המציאות אשר אין אנו מכחישים אותה.

וכאשר תתבסס אפשרות ההנחה כמו שביארנו, נשוב אחר כן ונכריע השקפת החידוש. ולא ישאר בעניין זה אלא אם יביא לנו מניעת חידוש העולם לא מצד טבע המציאות, אלא ממה שמחייב השכל ביחס לה', והם שלושת האופנים אשר כבר הזכרתים לך לעיל , ושהם לומדים בהם על קדמות העולם מצד ה'.

והנני מגלה לך צדדי הפיקפוק בהם עד שלא תתקיים מהם ראיה כלל, בפרק הבא.

הערות:

הערת המתרגם: כגון התהוות החי והצומח.

הערת המתרגם: מצב שבו הוא נשאר לאחר גמרו. מצב קיומו השלימותי.

הערת המתרגם: ובכך יש להבחין בכל דבר שלושה שלבים הללו אף בדבר שחומרו קיים.

הערת המתרגם: התנועה כאן היא ההכללתית וכפי שקדם שכל שינוי תנועה הוא. וראה גם סוקראטס בספר תיאטיטוס של אפלטון מהד' רות עמ' ועמ' .

* . לפי כ"י ב, בכל המציאות.

הערת המתרגם: אפשר: ותחיל את הלמידות. או: ותמשיך ללמוד.

הערת המתרגם: כלומר: שהתוצאה תהיה שדברים אפשריים יהיו לפי מסקנותיך ותוצאות עיונך נמנעים בלתי אפשרים. ולהיפך דברים הנמנעים יהיו לדעתך אפשריים.

הערת המתרגם: לעיל, התהוות זרע האשה.

הערת המתרגם: "כאמל אלפטרה" אפיו הטבעי ותכונותיו הנפשיות והשכליות בתכלית השלמות. ובר"ש "שלם במדע המוטבע באדם" וכביתר המקומות לא דק במילה זו.

הערת המתרגם: "ואנפרד" כלומר: שנשאר טיפולו בידי גברים בלבד. ולפי כ"י ב, מ, "האיש" ואינו נכון, כי יש עוד גברים אחרים בכפר דכרייא זה וכמשמע לקמן.

הערת המתרגם: "יברז" ובר"ש הושמט. וכדרכו להשמיט כל מה שנראה לו מיותר.

הערת המתרגם: "אליתים" כשמילה זו נאמרת תוך שטף הדברים ללא צורך כי הלא מדובר ביתום. יש בה משום הקטנה מעין בטוי "המסכן", לרמוז שאינו מסוגל להבין דברים המובנים לאחרים.

הערת המתרגם: הנח. הנמצא במצבו השלימותי.

הערת המתרגם: אפשר: וישבתו

הערת המתרגם: "אלמעדה" הבטן העליון. האסטומכא.

הערת המתרגם: בר"ש "הרודפים". [קצט]

הערת המתרגם: "נשתקד" כבר העירותי פעמים רבות, שאינה סתם אמונה. וכפי שבאר רבנו לעיל ח"א פרק נ. ורס"ג בהקדמתו לאמונות ודעות פ"ד ראה שם מהדורתי. ובר"ש "נאמין" ונתן מקום לנרבוני להשחיל את הזיותיו המפוקפקות בדברי רבנו.

הערת המתרגם: "חג'ה" וראה לעיל פרק טו בע' . ואפשר לתרגם: ואיזו טענה תעמוד נגדנו.

הערת המתרגם: אף כאן "חג'ה" וכדלעיל פ"ט הע' ,

הערת המתרגם: וכדלעיל בחלק זה פרק יד.

הערת המתרגם: כלומר: דבר מדבר ודבר אל דבר.

הערת המתרגם: כלומר: שחומר בלי צורה אינו מצוי כלל. ואינו ניתן לתפישה. ומה שאנחנו אומרים חומר וצורה אינה אלא הפשטה מחשבתית. או כלשון רבנו בהלכות יסודי התורה פ"ד הל' ז אלא לב האדם הוא שמחלק גוף הנמצא בדעתו ויודע שהוא מחובר מגולם וצורה.

הערת המתרגם: אפשר: נברא. מחודש.

הערת המתרגם: אין בה נקודת אחיזה מהיכן התחילה, ומזל טלה שאנו אומרים כי משם התחיל המחזור אינו אלא ציור דמיוני של קבוצת כוכבים. וראה בהלכות ברכות פ"י הל' יח. וקדוש החודש פ"י הל' ד.

הערת המתרגם: לפירוש דברי אריסטו בעניין זה ראה לעיל פי"ג הע' .

הערת המתרגם: וכדלעיל, הדרך הרביעי.

הערת המתרגם: שם הדרך השלישי.

הערת המתרגם: "אלנכ'לה" ובר"ש והחמור, ושמא ט"ס הוא [ר] וצ"ל והתמר.

הערת המתרגם: "מלאך אלאמר" וכפי שתרגמתי, וכעין לשון רבנו בהלכות ברכות פ"י הל' ז. ובר"ש "ועקר העניין".

הערת המתרגם: מחלוקת בית שמאי ובית הלל בחגיגה יב א.

הערת המתרגם: לפי פשטי הכתובים בבראשית א שהמאורות נבראו ברביעי. ועד אז היו השמים ללא כוכבים.

הערת המתרגם: לפי פשטי הכתובים שם, שרץ המים והעוף בחמישי, וחית הארץ למינה בשישי.

הערת המתרגם: לקמן פרק ל.

הערת המתרגם: היסוד הגדול אשר הביא כאן רבנו, שאין ללמוד ולהקיש ממצב הדברים כפי שהם למה שהיה בהתהוות, אפילו בהתהוות יש מיש כיצירת העובר, וכל שכן יש מאין.

הערת המתרגם: כי אריסטו הלא כבר מת.

הערת המתרגם: נאמרה כאן המילה "טבע" כי המדובר הושם בפי אריסטו.

הערת המתרגם: בר"ש "אחר הויתו" וטעות הוא.

הערת המתרגם: אפשר: יוכיח.

הערת המתרגם: פרק יד מחלק זה בשם תלמידי אריסטו וממשיכי דרכו.

חלק שני

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה