מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
פרק [ז]
מכלל מה שראוי לחקור עליו ציון השגת המרכבה בשנה והחודש והיום וציון המקום , והנה זה ממה שראוי לחפש לו עניין, ואין לחשוב שהוא דבר שאין בו עניין.
וממה שראוי להתבונן בו והוא מפתח לכל, אמרו 'נפתחו השמים' , ודבר זה רב בדברי הנביאים, כלומר: להזכיר השאלת הפתיחה , וגם פתיחת השערים, פתחו שערים , ודלתי שמים פתח , ושאו פתחי עולם , פתחו לי שערי צדק , ורבים כאלה.
וממה שראוי שתתעורר עליו, שכל התיאור הזה, ואף על פי שהוא במראה הנבואה בלי ספק כמו שאמר ותהי עליו שם יד ה' , אלא שעם כל זה נשתנו הבטויים בחלקי התיאור הזה שינוים גדולים מאוד, והוא שכאשר הזכיר את החיות אמר דמות ארבע חיות , ולא אמר ארבע חיות בלבד, וכן אמר ודמות על ראשי החיה רקיע , וכן אמר כמראה אבן ספיר דמות כיסא , וכן אמר דמות כמראה אדם , כל אלה אמר בהם דמות.
אבל האופנים, הנה לא אמר בהם דמות אופן, ולא דמות אופנים כלל, אלא הודעה סתמית על צורה מציאותית כפי שהיא . ואל יטעך אמרו דמות אחד לארבעתן , לפי שאין זה במהלך הדברים הללו ולא לפי העניין המדובר בו .
ונאמר בהשגה האחרונה חיזוק לעניין זה וביאור, והזכיר הרקיע בסתם כאשר החל להזכירו, ופירטו ואמר ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים כאבן ספיר כמראה דמות כיסא נראה עליהם , אמר כאן את הדבר בסתם אל הרקיע, ולא אמר דמות רקיע כפי שהיה כאשר ספחו לראשי דמות החיות.
אבל הכיסא אמר דמות כיסא נראה עליהם, מלמד על קדימת השגת הרקיע תחילה , ואחר כך נראה לו עליו דמות כיסא, והבן זה.
וממה שראוי שתתעורר עליו, מה שתיאר בהשגה הראשונה כי החיות בעלות כנפים וידי אדם גם יחד, ובהשגה הזו השניה אשר ביאר בה כי החיות הם כרובים השיג תחילה כנפיהם בלבד, ואחר כך נתחדשו להם ידי אדם בהשגתו, אמר וירא לכרובים תבנית יד אדם תחת כנפיהם , אמרו תבנית כמו אמרו דמות , וסידורן תחת כנפיהם, והבן זה
התבונן היאך ביאר באומרו אופנים לעומתם , ואף על פי שלא תיארם בצורה. אמר עוד כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' , חומר הקשת המתואר ואמיתתו ומהותו [רפד] ידוע, וזה המופלא ביותר במה שיכול להיות בדמוי ובמשל, וזה בלי ספק בכוח נבואה.
והבן זהו ממה שצריך שתתעורר עליו חלוקתו דמויות אדם שעל הכיסא, עליונו כעין חשמל ותחתונו כמראה אש ומילת 'חשמל' זו, ביארו שהיא מורכבת משני עניינים חש מל , כלומר: המהירות והיא הוראת חש, וההפסק והיא הוראת מל, הכוונה אחוד שני עניינים נפרדים, מבחינת שני צדדים מעלה ומטה על דרך הדמוי.
וכבר העירונו הערה אחרת, ואמרו שהוא נגזר מן הדיבור והשתיקה, אמרו פעמים חשות פעמים ממללות , גזרו השתיקה מן 'החשיתי מעולם' , הערה על שני העניינים בדברים בלי קול.
ואין ספק כי אמרם פעמים חשות פעמים ממללות, אינו אלא על דבר נברא. התבונן היאך בארו לנו כי זו דמות אדם שעל הכיסא, המחולק, אינה משל עליו יתעלה מכל הרכבה אלא משל על דבר נברא. וכך אמר הנביא הוא מראה דמות כבוד ה' וכבוד ה' אינו ה' כמו שביארנו כמה פעמים , נמצא שכל מה שהכשיל בכל התנועות הללו אינו אלא כבוד ה', כלומר: המרכבה לא הרוכב, כיון שאין להכשילו יתעלה , והבן זה.
והנה מסרנו לך גם בפרק זה מן ראשי הפרקים, אשר אם תצרף אותם הראשים תושג מהם כללות מועילה בעניין זה.
ואם תתבונן כל מה שאמרנו בפרקי מאמר זה עד פרק זה, יתבאר לך מן העניין הזה רובו או כולו, זולתי פרטים מעטים וכפילויות לשון שענינם ייעלם , ואולי עם ההתבוננות המופלגת יתגלה זה ולא ייעלם ממנו מאומה.
ואל תתלה תקוותיך שתשמע ממני אחרי פרק זה ואפילו מילה אחת בעניין זה, לא בפירוש ולא ברמז, לפי שכבר נאמר בזה כל מה שאפשר לומר, ואף רבות דברתי באומץ .
ועתה נתחיל בעניינים אחרים מכלל העניינים אשר אני מקווה לבארם במאמר זה.
הערות:
הערת המתרגם: על רמז זה רבות כתבו המפרשים אפודי קרשקש נרבוני ושם טוב, דברים שאינם תואמים את דרכי חשיבתו של רבנו. ואתה שים לב להמשך "נפתחו השמים" וידוע, והדברים מקבילים.
הערת המתרגם: יחזקאל א. א
הערת המתרגם: וראה לעיל ח"ב פרק מד הערה . ופרק מז הערה .
הערת המתרגם: ישעיה כו ב.
הערת המתרגם: תהלים עח כג.
הערת המתרגם: שם כד ט.
הערת המתרגם: שם קיח יט.
הערת המתרגם: יחזקאל א ג. וראה לעיל ח"ב פרק מא.
הערת המתרגם: אפשר: בפרטי
הערת המתרגם: יחזקאל א ה.
הערת המתרגם: שם א כב.
הערת המתרגם: שם א כו.
הערת המתרגם: שאע"פ שמבחינת הרואה הכל דמות, הרי נתערבה במושג גם מהות הנראים, והובדל בין המוחש, למוחש המדומה, למושכל.
הערת המתרגם: יחזקאל א טז.
הערת המתרגם: כי בפסוק זה מספר מהות ארבעת האופנים לפני חלוקתן.
הערת המתרגם: יחזקאל י, א.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק עא ד"ה וכבר הודעתיך. וח"ב פרק כט, בסופו היאך למד אברהם אבינו על מציאות ה'.
הערת המתרגם: יחזקאל י ח.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פ"א.
הערת המתרגם: שים לב לאמור לעיל בחלק זה פרק ב על תפקיד הידים. ובהקשר לכך ראה לעיל ח"ב פרק י ובהלכות יסודי התורה פ"ד הל' ו.
הערת המתרגם: שם י יט, [רפד]
הערת המתרגם: שם א כח.
הערת המתרגם: שם א כו.
הערת המתרגם: איני יודע היכן זה ולא מי הם שביארו.
הערת המתרגם: חגיגה יג ב.
הערת המתרגם: ישעיה מב יד.
הערת המתרגם: כי כל נברא מורכב, יהיה אשר יהיה, ובר"ש "מכל המרכבה" ושיבוש הוא.
הערת המתרגם: יחזקאל א כח.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק סד. ועוד לביאור כבוד ה' ראה פירוש רבנו לחגיגה פ"ב מ"א מהדורתי עמ' שעח. ובהקשח לכך ראה לעיל ח"ב פרק ב.
הערת המתרגם: הרי שגם כבוד ה' עדין מרכבה.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א, פרק נו. וראה גם מאמר אבי נצר "אלמסאיל אלפלספיה" קטע מב.
הערת המתרגם: "צ'ממת" ולפני ר"ש היה כבכ"י ב. "תממת" ולפיכך תרגם"תשלים".
הערת המתרגם: עלול להעלם ממי שאינו מעיין היטב. ובר"ש "שנעלם ענינם" ואינו נכון. כי המדובר על התלמיד המעיין ולא על רבנו עצמו.
הערת המתרגם: כלומר: שנהגתי בעניינים אלה באומץ רב ודיברתי במעשה בראשית ומעשה מרכבה כמעט בדברים גלוים וברורים, כי עם ריבוי הרמזים החוזרים בצורות שונות נראה הכל ברור מה שלא הייתי צריך לנהוג כך. ובר"ש "וגם לחצתי מאוד ודחקתי" ואי הבנה הוא.