אור ברסלב

מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון

פרק [ה]

פרק [ד]

כאשר בא ראש הפילוסופים לחקור ולהביא ראיות בדברים עמוקים מאוד, אמר בהתנצלותו דברים שעניינם שאין ראוי למעיין בספריו לייחס לו במה שחקר עליו חוצפה או גסות והתפרצות לדבר במה שאין לו בו ידיעה, אלא ראוי שייחס את הדבר ללהיטותו והשתדלותו למצוא ולהשיג דעות נכונות כפי יכולת האדם.

וכך נאמר אנו, שאין ראוי לאדם [כב] להתפרץ לעניין הגדול והנכבד הזה בהשערה ראשונה בלי שיכשיר את עצמו בחכמות ובמדעים, ויטהר את מידותיו ככל הראוי, וירסן תאוותיו ותשוקותיו הדמיוניות. וכאשר ילמד הקדמות אמיתיות נכונות וידע אותם, וידע חוקי הדיון והלמידות, וידע דרכי ההישמרות משיבושי המחשבה , אז ייגש לחקור בעניין הזה.

ואל יחליט בסברא ראשונה שתיראה לו, ואל ישלח מחשבותיו בהתחלה וישליטם כלפי השגת הבורא, אלא יבוש וייעצר ויעמוד עד אשר יתקדם לאט לאט .

ועל עניין זה נאמר:

ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלוהים ,

נוסף למה שמורה עליו הפשט על יראתו מהביט אל האור הנגלה, לא שה' ישיגוהו העיניים, יתעלה מכל מגרעת לעילא לעילא. ונשתבח ע"ה בכך, והשפיע עליו יתעלה מנעמו וטובו מה שהביא לידי כך שנאמר בו בסוף:

ותמונת ה' יביט

ואמרו חכמים ז"ל כי זה גמול על שהסתיר פניו בתחילה מהביט אל האלוהים .

אבל אצילי בני ישראל פרצו ושלחו מחשבתם, והשיגו אלא שהייתה השגה בלתי שלמה, ולפיכך נאמר בהם:

ויראו את אלוהי ישראל ותחת רגליו וכו'

ולא אמר ויראו את אלוהי ישראל בלבד, כי סדר הדברים אינו אלא בקפידה עליהם בראייתם, לא בתיאור היאך ראו. וכיון שלא בא אלא להקפיד עליהם על אופן השגתם, אשר כללה מן הגשמיות מה שכללה, גרמה לכך התפרצותם לפני שלמותם, ונתחייבו הכליה, ונתפלל עליהם עליו השלום והאריך להם עד שנשרפו בתבערה . ונדב ואביהוא נשרפו באהל מועד כפי שנאמר בקבלה האמיתית .

וכיון שהדבר כן ביחס לאלו כל שכן ביחס אלינו השפלים, ומי שיותר למטה ממנו, שראוי לו להתכוון ולהתעסק בהשלמת ההצעות וידיעת ההקדמות המטהרות את ההשגה מטומאתה שהן הטעויות, ואז ייגש לפני המעמד הקדוש האלוהי:

וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו, פן יפרץ בהם ה' .

וכבר ציווה שלמה בהישמרות הגדולה כאשר חושב האדם להגיע לדרגה זו, ואמר בהזהירו במשלו:

שמור רגלך [כג] כאשר תלך אל בית האלוהים .

ואחזור להשלים מה שהתחלתי לבאר, ואומר, כי אצילי בני ישראל עם מה שאירע להם מן המכשולות בהשגתם, נתבלבלו מחמת כך גם מעשיהם, ונטו כלפי הדברים הגופניים מחמת שבוש ההשגה, ולפיכך אמר:

ויחזו את האלוהים ויאכלו וישתו .

אבל המשך הדיבור, והוא אמרו:

ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכו' -

יתבאר במקצת מפרקי מאמר זה .

וכל הכוונה אשר היא מטרתנו, היא שכל ראיה או חזיה או הבטה שנאמרו בעניין זה, היא השגה שכלית לא ראיית עין. לפי שאינו יתעלה מציאות שתשיגהו הראות.

ואם ירצה אחד ממעוטי ההשגה שלא להגיע לדרגה זו שאנו רוצים לעלות אליה, ועשה את כל הלשונות הללו שנאמרו בעניין זה מורים על השגות חושיים לאורות נבראים, מלאכים או זולתם, אין נזק בכך . [כד]

הערות:

.אריסטו בספר "על השמים והעולם" ספר ב פרק י.

הערת המתרגם: באותם מדעים שרבנו מפרש שהם "מעשה בראשית".

הערת המתרגם: "אעתקאדאת" - דעות. ובר"ש כדרכו "אמונות". וכבר ציינתי לא פעם על הגדרתו [כב] המדויקת של רס"ג למונח זה בהקדמתו לאמונות ודעות מהדורתי עמ' יא הערה .

הערת המתרגם: מדעי האלוהות. או כלשון חז"ל לפי פירוש רבנו "מעשה מרכבה".

הערת המתרגם: תפישות ו"הבנות" ראשונות שנדמה לו לאדם שהבין בראשית עיונו וכניסתו לתחום מדע זה.

הערת המתרגם: בר"ש "ויזקק" ותרגום נאה הוא.

הערת המתרגם: "ויקתל" ואפשר לתרגם "וישכך" ובר"ש תרגום מלולי "וימית".

הערת המתרגם: כי אלה הם המסכים הגדולים החוצצים בין האדם לבין ידיעת ה', ועוצרים את התעלותו המחשבתית, שים לב לדברי רבנו לקמן בפרקים לב-לד. ובפרקי הקדמתו לאבות פ"ז.

הערת המתרגם: כללים ויסודות המבוססים על מחקר מקיף וחודר כעין בפתיחת חלק ב.

הערת המתרגם: "אלקיאס" כולל כל דרכי הדין, הקש וקל וחומר וגזרה שווה ולמידת דבר מדבר וכיוצא. ובר"ש "ההיקש".

הערת המתרגם: "אלד'הן" - המחשבה, ההבנה, שלא יתחלף בדמיון, ובר"ש "השכל" וטעות הוא, כי אין השכל מטעה.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם: יתרומם.

הערת המתרגם: ורק כשתהיה עלייתו של אדם בסולם המחשבה בהדרגה ובאופן יסודי לאחר הכנה ועתוד יכול להגיע להישג כל שהוא.

הערת המתרגם: שמות ג ו. כלומר: שעצר את עצמו ורסן את מחשבותיו לבלתי דהור הלאה שלא בשלבים הראויים למדע זה. ועל ידי שצעד ונתעלה באיטיות ובשטחיות זכה לותמונת ה' יביט, אחרת אפשר רק להגיע לאן שהגיעו אצילי בני ישראל.

הערת המתרגם: במדבר יב ח. וראה לעיל פ"נ הערה .

הערת המתרגם: ראה ברכות ז א, ותנחומא שמות יט: בשכר 'ויסתר משה פניו' זכה לקלסתר פנים, בשכר 'כי ירא' זכה לוייראו מגשת אליו, בשכר 'מהביט' זכה לותמונת ה' יביט.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "הרסו" וכלשון הכתוב פן יהרסו אל ה' לראות.

הערת המתרגם: שמות כד י. וראה לקמן פרק כח. והשוה ח"ב פרק כו. וח"ג פרק ד.

הערת המתרגם: אפשר לתרגם "בבקורת" ובר"ש "לדקדק" ולא דק.

הערת המתרגם: למתוח ביקורת עליהם על מהות השגתם.

הערת המתרגם: איני יודע היכן נתפלל עליהם משה. כי תפלתו האמורה בשמות לב לג ועתה אם תשא חטאתם על מעשה העגל היא אמורה.

הערת המתרגם: במדבר יא א, ותפילת משה שם היא לאחר השרפה. והשוה דברי רבנו בפירושו לאבות פ"ה מ"ג מהדורתי ושם הערה ויש לתקן כמו כאן.

הערת המתרגם: ויקרא י א-ב.

הערת המתרגם: תנחומא בהעלותך טז, ויקרא רבה סוף פרשה כ.

הערת המתרגם: שהגיעו לרמה כל שהיא במושכלות.

הערת המתרגם: שמות יט כב. וכבר האריך הרחיב ר' אברהם בן רבנו בפירוש פסוק זה, והכרח הבנתו ברוח תפישתו של רבנו בפירושו [כג] לשמות שם. עיין שם כי הם מסייעים להרחבת הבנת דברי רבנו כאן.

הערת המתרגם: קהלת ד יז. וראה לקמן פרק לב.

הערת המתרגם: שמות כד יא. ורבנו מפרש שמחמת התרופפות מגעם עם המושכלות באמת או אף ניתוק מגע זה לגמרי שקעו במה ששקע אדם הראשון לאחר החטא. כי חוק הוא במציאות האדם אם מלאה החרבה: אם מלאה זו חרבה זו, ואם מלאה זו חרבה זו.

הערת המתרגם: כבר ציינתי לעיל כי הכוונה לקמן ח"א פרק כח, וח"ב פרק כו. וח"ג פרק ד.

הערת המתרגם: "מוג'ודא" יישות, דבר המצוי בעין, ולפיכך תרגמתי "מציאות" להבדיל מן "מוג'וד" מצוי.

הערת המתרגם: לרמה מחשבתית זו לזכך את 'ראה' 'חזה' ו'הביט' לפשטם, ולערטלם מן החושים, וליחסם לפעולות חושיות. אלא שהם לאור נברא הרשות בידו. ונראה שכוונת רבנו בהערה זו לרס"ג בספרו האמונות והדעות מאמר ב פרק ח ופרק י. ראה שם מהדורתי.

הערת המתרגם: אין הפסד באמונה, כיון שאין הגשמה כלפי מעלה. אלא שאנו מרוממים ומעלים את המשיג, והוא הוריד את המושג.

תוכן העניינים

מורה נבוכים - קפח

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה