מורה נבוכים - קפח· רבי משה בן מימון
הקדמה
כבר ביארנו כמה פעמים , כי עיקר המטרה הייתה במאמר זה ביאור מה שאפשר לבאר ממעשה בראשית ומעשה מרכבה ולפי מי שנתחבר לו מאמר זה.
וכבר ביארנו כי הדברים הללו מכלל סתרי תורה, וכבר ידעת תוכחתם ז"ל למי שמגלה סתרי תורה . וכבר ביארו ז"ל כי שכר המעלים סתרי תורה אשר הם ידועים וברורים לבעלי העיון - גדול מאוד.
אמרו בסוף פסחים, בעניין אמרו "כי ליושבים לפני ה' יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק" , אמרו: "למכסה דברים שגלן עתיק יומיא, ומאי ניהו סתרי תורה" .
ולכן הבן עד כמה הזהירו על הדבר אם אתה ממי שמבין. וכבר ביארו עומק מעשה מרכבה וזרותם מהבנת ההמון, ונתבאר כי אפילו הדבר אשר יתבאר ממנו למי שחננו ה' להבנתו, הרי הוא מנוע מצד הדין ללמדו ולהסבירו, כי אם בעל פה ליחיד המתואר , וגם לא יאמר לו אלא ראשי פרקים .
וזוהי הסיבה שנפסק מידע זה מן האומה כליל, עד שאין למצוא ממנו מעט ולא הרבה. וראוי הוא לנהוג בו כך, לפי שלא חדל להיות מסור מן הלב אל הלב ולא נכתב כלל בספר.
וכיון שהדבר כך, היאך אמצא לי עצה להעיר על מה שאולי נתגלה ונתבאר לי, ונתברר בלי ספק לדעתי במה שהבנתי ממנו.
אבל להימנע מלכתוב מאומה במה שנתגלה לי, עד שיהא אובדנו באובדי, אשר אי אפשר בלעדיו , נראה לי כי זו אונאה גדולה כלפיך וכלפי כל נבוך, וכאלו היא גזלת דבר מבעליו , או קנאה ביורש על ירושתו, ושתי אלה מידות מגונות.
אבל לומר הדברים בפירוש כבר קדם מה שיש בכך מן האזהרה מצד הדין, נוסף על מה שהדעת מחייבת . נוסף לכך, שמה שנתברר לי ממנו הוא על [רעה] דרך ההשערה והמחשבה, ולא נראה לי בו חזון אלוהי שילמדני שכך היא הכוונה בדבר, ולא קבלתי את דעותי בכך ממורה, אלא הורוני המקראות שבספרי הנבואה ודברי חכמים, עם מה שיש בידי מן ההקדמות העיוניות, שהדבר כך בלי ספק. ואפשר שיהיה הדבר בהפכו ותהיה הכוונה עניין אחר .
וכבר העירתני התבונה הנכונה והעזרה האלוהית בכך למצב שאבאר, והוא שאני אפרש לך מה שאמר יחזקאל הנביא ע"ה פירוש אשר אם ישמעהו כל אדם יחשוב שאני לא אמרתי מאומה נוסף על מה שמורה עליו הכתוב, אלא כאילו אני מתרגם מילים משפה לשפה, או מתמצת עניין שדבריו פשוטים. וכאשר יתבונן בו מי שנתחבר לו מאמר זה, והבין פרקיו אחד אחד בהשגחה שלמה, יתבאר לו כל העניין אשר נתבאר לי ונתברר, עד שלא יעלם לו דבר. וזוהי תכלית היכולת לאחד בין הבאת המועלת לכל אדם, ובין מניעת אמירת הדברים בפירוש בלימוד דבר מן העניין הזה כראוי.
ואחרי הקדמת הקדמה זו תן דעתך לפרקים שיבואו בעניין הזה הנכבד הנעלה הגדול, אשר הוא יתד שהכל תלוי בו ועמוד שהכל נשען עליו . [רעו]
הערות:
הערת המתרגם: ראה בפתיחה לחלק א. ובח"ב פרק ב. ובעוד כמה מקומות.
הערת המתרגם: בתרגום מילולי "רוב" וכך כתב רי"ח.
הערת המתרגם: "ובחסב אלד'י אלפת לה" ומוסב על תלמידו ר' יוסף, והכוונה שהדברים נאמרו בספר זה בקצור וברמזים לפי רמת מי שנתחבר הספר בשבילו. ובר"ש "כפי מה שחובר לו" וכנראה לא דק. ורי"ח שיבש עוד יותר כדרכו.
הערת המתרגם: בפתיחה לחלק א, ובח"א פרק לד. ופרק עב. וח"ב פרק ב. ובכמה מקומות.
הערת המתרגם: "אנכארהם" תוכחת שיש בה אזהרה. ובר"ש ורי"ח "האשימו" ואינו נכון לדעתי.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק לב ופרק לד.
הערת המתרגם: ישעיה כג יח.
הערת המתרגם: כן היא הנוסחה בכל כ"י ובר"ש. ולפנינו בש"ס "שכיסה".
הערת המתרגם: פסחים קיט א.
הערת המתרגם: "גראבתהא" לדעתי זהו התרגום הנכון, כי הדברים הללו זרים להמון ומדמים שהם בלתי נכונים. וכפי שקדם כמה פעמים. ואפשר לתרגם"פלאיותם". ובר"ש ורי"ח "והיותו רחוק".
הערת המתרגם: "אלקדר" - תרגום מילולי "השיעור", והכוונה הדבר המועט שמסוגל האדם להבין מן הדברים הללו.
הערת המתרגם: הכוונה המתואר בהגיגה פ"ב מ"א חכם ומבין מדעתו. ובר"ש אין הדברים ברורים.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א פרק לד.
הערת המתרגם: כלומר: שהם נמסרים רק ליחידים ודווקא בעל פה.
הערת המתרגם: נמסרים מאיש לאיש מפה לאוזן. וכעין האימרה הידועה "דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב".
הערת המתרגם: "עסאה" ודרך צניעות וענווה נאמרה. ובר"ש הושמטה.
הערת המתרגם: גם מילה זו נאמרה דרך צניעות כלומר: מה שברור לי בלי ספק כפי שאני מדמה. ובר"ש הושמטה.
הערת המתרגם: מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה. תהלים פט מח.
הערת המתרגם: "גצב אלחק למסתחקה" גזילת זכויות ורכוש של מי שהוא מבעליו. ור"ש לא כיוון נכון לדעתי בהבנת "אלחק" כאן, וכתב "האמת מן הראוי לו".
הערת המתרגם: אף כאן הוסיף הר"ש משלו או "קינאת המוריש ביורש" ואין זה במקור.
הערת המתרגם: ראה לעיל ח"א סוף פרק לא. [רעה)
הערת המתרגם: "חדם ותכ'מין אפשר "השערה והערכה", ובר"ש "היותי בעל סברא במה שנודע לי ממנו".
הערת המתרגם: כוונת רבנו למה שביאר במרכבות שבמראות יחזקאל. ואין ספק שברוח הקודש אמר רבנו דברים הללו, הייתה לו תחושה עליונה שכל מה שהוא בונה ורומז במרכבות לפי מבנה מערכת השמים ומערכות הארץ אשר הגיע אליהן המדע בימים ההם, שמא אין הדברים כך, כפי ש"הוכח" בימינו. ובכל אופן מבחינתנו אנו דבר גדול דבר אלינו רבנו. וחשוב יותר ממה שאמר, מה שלא אמר, כלומר: דיינו במה שרמז לנו לאן מופנים הדברים, והפרטים כבר נתאם בעצמנו בכל-דור כפי מושגיו, אם הדברים הם באמת כך. על כולן לימדנו רבנו באיזה סוג של מחשבה לגשת לאותן המיקראות, ודיינו בכך. ומאידך ראה גם לעיל ח"ב פרק לו ופרק לה. וכמצוות רבנו בהקדמתו.
הערת המתרגם: אפשר: ממצה, מסכם.
הערת המתרגם: כנראה על דרך הכתוב ישעיה כב כג-כה. וראה ירושלמי ברכות פרד סוף הל' א. ובבלי גטין יז,א.
הערת המתרגם: אף זה כנראה על דרך הכתוב שופטים טז כו. [רעו]