פרק עג · חלק א ההקדמה הרביעית
היא אמרם כי המקרים הנמצאים והם ענינים נוספים על ענין העצם ולא ימלט גשם מן הגשמים מאחד מהם. וזאת ההקדמה אילו הספיק להם בה זה השיעור היתה הקדמה אמיתית מבוארת גלויה איןספק בה; אלא שהם אמרו כי כל עצם אם לא יהיה בו מקרה החיים אי אפשר מבלתי היות לו מקרה המות כי כל שני ההפכים - לא ימלט המקבל מאחד משניהם. אמרו וכן יהיו לו מראה וטעם ותנועה או נוח וקיבוץ או פרוד. ואם היה בו מקרה החיים אי אפשר מבלתי סוגים אחרים מן המקרים כחכמה או הסכלות או הרצון או הפכו או היכולת או הלאות או ההשגה או אחד מהפכיה - סוף דבר כל מה שימצא לחי אי אפשר מבלעדיו או מאחד מהפכיו: