פרק עג · חלק א ההקדמה הראשונה
ענינה שהם חשבו שהעולם בכללו - רצוני לומר כל גשם שבו - הוא מחובר מחלקים קטנים מאוד לא יקבלו החלוקה לדקותם. ולא לחקל האחד מהם כמות כלןל וכשיתקבצו קצתם אל קצתם - יהיו המקובץ בעל כמות והוא אז גשם; ואילו חובר מהם שני חלקים - יהיה כל חלק אז גשם ויהיה שני גשמים כמאמר קצתם. וכל החלקים ההם דומים שוים אין חילוק בהם בשום פנים. ואמרו שאי אפשר שימצא גשם בשום פנים אלא מורכב מאלה החלקים השוים הרכבת שכנות - עד שההויה אצלם הוא הקיבוץ וההפסד פרוד; ולא יקראוהו הפסד אבל יאמרו ההויות הם - קבוץ ופרוד ותנועה ונוח. ויאמרו כי אלו החלקים אינם נמצאים מאז כמו שהיה חושב אפיקורס וזולתו מן המאמינים בחלק שאינו מתחלק; אבל יאמרו שהאלוה ית' יברא אלו העצמים תמיד כשירצה והם גם כן אפשר העדרם. והנני אשמיעך דעותם בהעדר העצם: