אור ברסלב

מורה נבוכים -אבן תבון

פרק נ

פרק מט

דע אתה המעין במאמרי זה כי ההאמנה אינה הענין הנאמר בפה אבל הענין המצויר בנפש כשיאמינו בו שהוא כן כמו שצויר. ועם יספיק לך מן הדעות האמיתיות או הנחשבות אמיתתם אצלך בשתספרם במאמר מבלתי שתצירם ותאמין בהם - כל שכן שתבקש בהם האמת - זה קל מאוד; כמו שתמצא רבים מן הפתאים ישמרו אמונות לא יצירו להם ענין בשום פנים. אבל אם מלאך לבך לעלות לזאת המדרגה העליונה - מדרגת העיון - ושיתאמת לך שהאלוה אחד אחדות אמיתית עד שלא תמצא לו הרכבה כלל ואין לחשוב בו שום חילוק בשום פנים - דע שאין לו ית' תואר עצמי בשום פנים ולא בשום ענין וכמו שנמנע היותו גשם כן נמנע היותו בעל תואר עצמי:

אמנם מי שהאמין שהוא אחד בעל תארים רבים כבר אמר שהוא אחד - במילתו והאמינו רבים - במחשבתו; וזה - כמאמר הנוצרים הוא אחד אבל הוא שלושה והשלושה אחד; כן מאמר האומר הוא אחד אבל הוא בעל תארים הרבה והוא ותאריו אחד - עם הסתלק הגשמות והאמנת הפשיטות הגמורה. כאילו כונתנו וחיפושנו איך נאמר? לא איך נאמין? ואין אמונה אלא אחר ציור; כי האמונה היא ההאמנה במה שצויר שהוא חוץ לשכל כפי מה שצויר בשכל. ואם יהיה עם זאת האמונה שאי אפשר חילוף זאת האמונה בשום פנים ולא ימצא בשכל מקום דחיה לאמונה ההיא ולא לשער אפשרות חלופה תהיה אמיתית:

וכשתפשיט מעליך התאוות והמנהגים ותהיה בעל תבונה ותתבונן מה שאומר אותו באלו הפרקים הבאים בהרחקת התארים יתאמת לך מה שאמרנו בהכרח ותהיה אז מי שיציר 'יחוד השם' לא מי שיאמר אותו בפיו ולא יציר לו ענין ויהיה מכת הנאמר עליהם "קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם". אבל צריך שיהיה האדם מכת מי שיציר האמת וישיגהו - ואם לא ידבר בו - כמו שצוו החשובים ונאמר להם "אמרו בלבבכם על משכבם ודומו סלה

תוכן העניינים

מורה נבוכים -אבן תבון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה