פרק יג
'עמידה' - שם משתתף. ויהיה בענין עמידת האדם וקימתו; "בעומדו לפני פרעה" "אם יעמוד משה ושמואל" "והוא עומד עליהם". ויהיה בענין ההמנע וההפסק "כי עמדו לא ענו עוד" "ותעמוד מלדת". ויהיה בענין הקיום וההשאר "למען יעמדו ימים רבים" "ויכלת עמוד" "עמד טעמו בו" - התקים ונשאר ולא נשתנה "וצדקתו עומדת לעד" - קימת ונשארת. וכל 'עמידה' שבאה באלוה ית' - היא מזה הענין האחרון "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" - ויתקימו סבותיו כלומר מסובביו. והנה יתבאר זה בזכר שתוף 'רגל'. ומזה הענין - אמרו ית' אל משה "ואתה פה עמוד עמדי"; ולפי זה "אנכי עומד בין יי וביניכם