אור ברסלב

מורה נבוכים -אבן תבון

פרק ג

פרק ב

יחשב שענין 'תמונה' ותבנית' בלשון העברי - אחד ואינו כן. וזה כי 'תבנית' - שם נגזר מן 'בנה' וענינו - בנין הדבר ותכונתו - רצוני לומר תארו כריבוע והעיגול והשלוש וזולתם מן התארים. אמר "את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו" ואמר בתבניתם אשר אתה מראה בהר" "תבנית כל צפור" "תבנית יד" "תבנית האולם" - כל זה תואר. ולזה לא הפיל לשון העברים אלו המילות בתארים נתלים באלוה בשום פנים:

אמנם 'תמונה' הוא שם נופל על שלושה ענינים בסיפוק. וזה שהוא יאמר על צורת הדבר המושגת בחושים חוץ לשכל - רצוני לומר תארו - והוא אמרו "ועשיתם פסל תמונת כל" "כי לא ראיתם כל תמונה"; ויאמר על הצורה הדמיונית הנמצאת בדמיון מן האיש אחר העלמו מן החושים - והוא אמרו "בשעפים מחזיונות לילה וכו'" וסוף הדבר "יעמוד ולא אכירמראהו תמונה לנגד עיני" - רצונו לומר דמיון לנגד עיני בשנה; ויאמר על הענין האמיתי המושג בשכל. ולפי זה הענין השלישי יאמר בו ית' 'תמונה' - אמר "ותמונת יי יביט" - ענינו ופרושו ואמיתת האלוה ישיג

תוכן העניינים

מורה נבוכים -אבן תבון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה