מהרש"א - חדושי הלכות על נדרים· רבי שמואל אליעזר איידלס [המהרש"א]
דף לד.
ברש"י אסורין על מחזיר כו' הד"א בעל אבידה מהדר כו' הד"א הנאה כלל הס"ד אבידה מהדר כו' הד"א והמחזיר אי אדם עשיר ואינו רוצה כו' מהדר והכא ליכא כו' קתני דהתם דכיון כו' אבל הכא ליכא כו' כצ"ל:
ברא"ש בעל אבידה אבל דבעל אבידה כו' בכל ענין בין כשנכסי בעל כו' האבידה ובין כשנכסי מחזיר כו' מחזיר הס"ד לא קאי אדנכסי מחזיר מותרין לבעל אבידה אלא בדנכסי בעל אבידה מותרין למחזיר והמחזיר אינו כו' כל ממונו כו' יכול לעכב כו' מה יעשה בו הס"ד ואחר כך מ"ה משום דקמהני ליה כו' מהדר ליה הס"ד כצ"ל:
בר"ן אי מחזיר גברא יקרנא הוא כדפי' אבל בשנכסי בעל אבידה אסורין על מחזיר ל"ל כו' לא שייך יוקרנא כו' התלמוד מזבינא דרמי כו' אתיא לדידיה מתניתין כו' כותיה נקטינן כו' כצ"ל: