מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן קכד
להרב בנש"ק וכו' כשית מו"ה מרדכי זאב האלבערשטאם נ"י אב"ד דק"ק גריבוב יצ"ו.
בדבר שאלתו שהי' צרורות דם סמוך לאוזן וסמוך לו הי' גרר יבש וראו כי הוא הולך פד מקום הצרורות דם אך נחתך ולא נבדק אם הי' מעל"ע ויש ס' שמא הגיע לתורבץ זה תורף שאלתו:
והנה בט"ז סי' כ"ג מפורש דאם יש גרר נגד מקום הסימנים ונשחט במקום אחר וראו שלא ניקב מעל"ע כשר וכ' הפמ"ג דאם ניקב מעל"ע אף דיש ס"ס שמא ע"י חולי ושמא לא ניקב הוושט אפ"ה אינו מועיל דהוי ס"ס במקום חזקה והנה בסימן ל"ג מפורש בפמ"ג דהט"ז לשיטתו בסי' מ"ט שחולק אדינו דאוהל מועד לכך ס"ל בוושט ס' ניקב הוושט ע"י חולי וס' שמא רק עור אחד אפ"ה אסור אבל הש"ך ז"ל ס"ל דרק משום דשכיח אסור אבל מחיצון לפנימי לא שכיח ועיי"ש שכ' דבשאר איברים לפי שיש חזקה להיתר לכך מהני ס"ס אף כשס' אחד רוב נוטה לאיסור וכנודע משיטת התוס' נדה די"ט דמהני ס"ס בכה"ג ובריב"ש הנודע בהא דסמוך מיעוטא עיין כתובות ד"ט ועיין ש"ך יו"ד סי' נ"ג ובשו"ת נוב"י מה"ת חיו"ד סי' קי"ח ובש"ש ש"א פט"ו ט"ז אבל הכא הוי ספק בשחיטה א"כ נהי שיש חזקה כנגדה דרוב בהמות אין וושט שלהם ניקב אבל עכ"פ כשרוב שכיח לאיסור ל"מ א"כ ממילא אם הריעותא הוא מצד חוץ אז ליש שינקבו שניהם א"כ שפיר מהני ובאמת הכא בסי' כ"ג כ' דהיכא שיש חזקה לאיסור אף ס"ס גמור ל"מ ובאמת שם בסי' ל"ג כ' בעצמו דיש חזקה נגד חזקה ונודע מ"ש הפוסקים דס' ניקב הוושט ל"ח ס' בשחיטה ועפמ"ש ברשב"א יבמות דל"א דהכא הס' במעשה האוסר ועיין בספרי בכמ"ק שהארכתי בזה עכ"פ גם לדברי הפמ"ג יש חזקה נגד חזקה ומהני ס"ס גמור ובפרט בתורבץ דמפורש בסי' ל"ג דל"ח רק טריפה א"כ הוי חזקה להתיר וא"כ אף אם יש גרר נגד מקום התורבץ ולא נבדק אם ניקב פשיטא דכשר דהוי ס"ס גמור שמא ע"י חולי ושמא לא ניקב מעל"ע ומחיצון לפנימי ל"ש שינקב לגמרי כמ"ש הפמ"ג וגם יש חזקת היתר וא"כ פשיטא דאף אם הי' הריעותא ממש נגד התורבץ אפ"ה בלא נבדק אם ניקב התורבץ מעל"ע פשיטא דכשר ובפרט הכא דהי' רחוק מן התורבץ פשוט וברור לענ"ד דאין להחזיק ריעותא ממקום למקום כנלע"ד בס"ד והרבה יש לדבר בזה:
באעה"ח ה' נשא תרס"ו לפ"ק ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.
הספד מר
שהעירו רעיוני עת שמעי גודל השבר אשר נתהווה בישראל אשר שבק לן ולכ"י חיים כבוד הרב הגאון הצדיק האמיתי אשר כל ימיו הרביץ תורה בישראל והעמיד תלמידים לאלפים רובם ככולם מופלגי תורה ויראתם קודמת לחכמתם כקש"ת מו"ה שמואל זצ"ל האבד"ק אונסדארף והגליל יצ"ו:
ירמי' הנביא ע"ה אמר קראו למקוננת ואל החכמות שלחו וכבר ביארתי בספרי ח"א עפ"י המפורש בסה"ק עטרת ראש על ר"ה דרצון הפשוט הוא מפנימות הלב רצון כזה א"א להתלבש במוח ושוב א"א לבוא לדיבור דדבר שהוא במוח במחשבה יוכל להתגלות בדיבור אבל רצון שבא מפנימות הלב לא יוכל לבוא לבחי' דיבור רק צעקה בעלמא כמאמר הכתוב צעק לבם אל ה' ומטעם זה תקיעת שופר היא רק בקול שבא כח התשובה מפנימות הרצון שבלב לעורר בחינת רצון העליון שהי' בשעת בריאת העולם נמצא גם צער שבא מבחי' פנימות הלב א"א לבוא לדיבור מחמת שלא מוקף במוח אבל צער שבא רק מבחי' חיצוניות הלב יוכל להכניסו במוח ויוכל להתגלות בדיבור ואם אירע ח"ו הסתלקות צדיק הדור אמיתי אז האנשים הקרובים אליו והכירו את גודל קדושתו אצלם הצער מבחי' פנימות הלב א"א להם להכניס גודל צערם אף להמוח וא"א שיתגלה אף במחשבה ומכ"ש בדיבור כמ"ש נאלמתי דומי' אך אנשים הרחוקים אשר אך מפי השמועה נודע להם קצת מצדקתו אצלם הצער רק מבחינת חיצונות הלב יוכל הצער להתצמצם במוח ואח"כ להתגלות בדיבור ויוכל גם לעורר אנשים פשוטים שיבינו ג"כ גודל השבר וזה כוונת הנביא אותן שהי' במקום החרבן הם הרגישו הצער ביתר שאת והי' בבחי' פנימות הלב לא הי' באפשרי להם לעורר אחרים כי א"א להתגלות צערם בדיבור אך אמר קראו למקוננות היינו ממקומות הרחוקים אשר אך מפי השמועה מרגישים השבר ואצלם הצער אך מבחי' חיצונות הלב הם יוכלו לעורר הספד ולהבין גם לפשוטי עם את גודל השבר אשר קרה בישראל:
והנה גם אנחנו בהלקח מאתנו הגאון הצדיק זצ"ל ששקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו ג"כ הוא בבחי' זו שאנשים מתלמידיו אשר הכירו מעט מקדושתו אצלם הצער בבחי' פנימות הלב וא"א להם לעורר הספד אך אנכי אשר בעו"ה רק מפי השמועה נודע לי מעט מדרכי קדושתו וצדקתו כי לא עלתה בידי להתראות עמו פא"פ הגם שהי' השתוקקות רב לזה אך עיכובים רבים סבבוני אשר אין לספר ומן השמים עכבוני ומאוד נשבר לבי בקרבי על שלא נגמר מחשבתי לטובה אך ידוע מאמר הש"ס חישב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעה"כ כאילו עשאה וזה כוונת הכתוב ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו היינו בנאנס ולא עשאה אף דקיי"ל אונסא כמאן דעבד ל"א זה חסד של הקב"ה שמשלם שכר כאלו עשאו וגם אנכי שהייתי אונס מחמת חולי הגוף דמפורש בש"ס כתובות דף ב' דחולה הוי כאונס אקוה להש"י שיקבל מחשבתי הטוב כאלו זכיתי לגמור בפועל ויגן עלי זכות הגאון הצדיק ז"ל בכל ענינים שאזכה עוד להגות בתוה"ק מתוך שלימות הבריאות ולהיות מהשבים לפניו באמת לכן איש כמוני אוכל לצמצם במוחי איזה ענינים ולהבין גם לאנשים כערכי את גודל השבר אשר נתהווה בעו"ה בישראל ולעורר לבבינו לשוב לפניו יתברך אולי יעזור הש"י שיהי' הסתלקות הצדיק נ"ע לכפרת עון לכל ישראל כמאמר המדרש כשם שיוה"כ מכפר כך מיתת צדיקים מכפרת היינו שכמו שיוה"כ בלי תשובה אינו מכפר רק לרבי אך בצירוף תשובה מכפר גם על החמורות שאז הזמן גורם להתקבל תשובת ישראל לפי שאז מתייחד בחי' עולם שנה נפש של תשובה כן גם בשעת הסתלקות צדיק ראש הדור אז נתעורר עת רצון שתתקבל תשובת ישראל ואם שבים בתשובה אז גורמים שנמתקו תוקף הדינים מעל בנ"י ואז גם נשמת הצדיק מתעלה למעלה למעלה שגרם תענוג להש"י שיזכו בנ"י לתשובה שעיקר רצון הש"י שיומתקו הדינין בשורשן, וכמו שפי' הגה"ק היהודי זלה"ה משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה שלפעמים יש קטרוג בשמים והגזירות הם בתוקף אם רצון הש"י שיומתקו הגבורות בשורשן אז הש"י משמיע בעולם שיש ח"ו דינים ולפעמים האו"ה גוזרין גזירות רעות ח"ו על ישראל ועי"ז נתעורר בלב עם בנ"י יראת הש"י ונמתקו הדינים, וזה הכוונה משמים השמעת דין שהש"י משמיע לבנ"י שיש ח"ו דינים קשים ואם ארץ יראה היינו שמתעוררים ליראה את הש"י אז ושקטה נמתקו הדינים, אך לפעמים בעו"ה גם בזמן שמתחדשים הגזירות ר"ל בכל יום עכ"ז אינם מתעוררים לתשובה הש"י ברו"ח מקבל את הצדיק הגדול שבדור מן העולם שע"י הסתלקותו יתעורר אז עת רצון שיתעוררו בנ"י לפשפש במעשיהם ולומר מה זה עשה ה' ככה ליקח מן העולם צדיק כזה ויכירו כי הוא למשכן עבור חטא העם ועי"ז שפך הש"י חמתו ולקח הצדיק שיהי' לכפר על העם כמו בחורבן ביהמ"ק ששפך חמתו על עצים ואבנים:
וזה כוונת הקרא כי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהי' בהם נגף בפקוד אותם זה יתנו ובמדרש נתקשה משה וכי יוכל איש ליתן כופר נפשו א"ל הש"י זה יתנו, וי"ל דזה כוונת הקרא כי תשא את ראש בניי היינו אם ח"ו יסתלק מהעולם ראש הדור ידעו כי הוא לפקודיהם היינו בעון הדור ופקודה מלשון חסרון כמו ויפקד מקום דוד וא"כ הוי כמו שגרמו בחטאם שיסתלק הצדיק ולא גרע משורו שהזיק אדם שחייב בכופר וה"נ חלק החומר שבאדם שמצדו דומה לבהמה הזיק לאדם הגדול בענקים וצריך לשלם כופר והוא לכפרה כמפורש בש"ס דהוריות, והנה קיי"ל כופר בדניזק שיימינן ובזה נתקשה מרע"ה וכי יוכל איש ליתן כופר נפש הצדיק הא נפש הצדיק אין לשער גדלו וא"ל הש"י והראה לו מטבע של אש היינו נשמת ישראל הם מתחת כסא הכבוד ורק בעו"ה החומר מעכב ואם יקבלו על עצמם לתקן חלק החומר ולהיות נכנע לפני הצורה ויקבלו על עצמם לעסוק בתורה דכתיב בי' ולא ימוש ספר התורה הזה מפיך עי"ז יתקנו נפשם וזה יהי' להם לכפרה. על שגרמו בעו"ה הסתלקות הצדיק ויזכו עי"ז שהצדיק בעולם העליון שצדיקים במיתתם קרוים חיים ימליץ טוב בעד בנ"י שעי"ז שישראל נותנים על לבם בעת ההספד לשוב בתשובה ולהתאונן על גודל האבדה שנאבד מן הדור עי"ז הצדיק נשמתו מתעלה למעלה דכתיב כל המזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו ונמצא שהצדיק עי"ז גם אחר הסתלקות מיקרי בחי' הולך ועי"ז ממליץ טוב על ישראל כמו"ש המפורשים בפי' הש"ס אחים הספידא דהתם קאימנא היינו שבעוד שהצדיק בחיים מיקרי בחי' הולך אבל אחר הסתלקותו הוא רק בבחי' מלאך שנקרא עומד שהיום לעשותם אך ע"י ההספד שבנ"י שבים בתשובה וזה גרם להם הסתלקות הצדיק נמצא גם נשמתו מתעלית ומקרי גם עכשיו בבחי' הולך וזה שאמר לו דהתם קאימנא היינו בעולם העליון הוא בבחינת עומד ועי"ז שיחם לבב העם בשעת ההספד עי"ז אהי' בבחי' הולך כן גם אנחנו מוטל עלינו לעורר את לבב ישראל בתשובה ושנרגיש שבעו"ה ניטל מאתנו צדיק הדור ועי"ז שנתעורר בתשובה יהי' עלי' גם לנשמת הצדיק ויעמוד גם בעולם העליון להמליץ טוב עבור בנ"י וישפיע לנו כל מיני השפעות טובות:
אך העיקר שיש עוד להתעורר מדוע אירע סיבה זו בעו"ה אשר נסתלק הצדיק ז"ל בזמן כזה אשר גבה טורא בינינו ולא הי' נודע לתלמידיו ולכל העולם כי גבר עליו מחלותו כי הי' באפשרי ע"י גודל תפילת אלפים מבנ"י הי' התחנונים גוברים שישאר עוד הצדיק בחיים בעוה"ז בשביל טובות הדור כמו"ש בהקדמה לח"ס יו"ד והותירך ה' אלהיך לטובה בפרי בטנך שהש"י מאריך שנותו של הצדיק בשביל טובות הדור ובפרט צדיק כזה אשר זכה להעמיד תלמידים הרבה, והרבה פעל לקיום היהודית במדינה זו והי' נפשו קשורה בנפשות תלמידיו להדריכם בדרכי התורה והיראה יוכל להיות שהי' יכולים לפעול בתפלתם ותשובת בנ"י שיהי' עוד בחיים אתנו אך הש"י הסתיר הצרה הגדולה והדבר עפ"י מה דמצינו בקרא במלכים דאמרו בני הנביאים לאלישע הידעת כי היום לוקח אדוניך מעל ראשך א"ל ידעתי החשו והכוונה דלפעמים שורה דינים ח"ו על ישראל ואם רצון הש"י שיומתקו הדינים ולא יצאו לפועל אז הש"י מגלה להדור שדינים שורים בעולם ועי"ז יתעוררו בתשובה ולא יצאו הדינים לפועל כמאמר הקרא משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה אך לפעמים רצון הש"י שח"ו הגזירה מוכרח להתקיים אז הש"י מסתיר הדבר כדי שלא ירבו בתפילה לבטל הגזירה כי הקב"ה גוזר ותפלה מבטל וה"נ בהסתלקות צדיק אם יש אופן לבטל הגזירה, אז נתפרסם בעולם מחולי של הצדיק כדי שירבו בתפלה לבטל הגזירה אך לפעמים א"א לשנות הגזירה אז הש"י מסתיר הדבר כדי שלא ירבו בתפלה ויוכל הגזירה ליצא לפועל והנה אותן בני הנביאים הרגישו שיצאה גזירה שיעלה אליהו השמימה ולא ידעו אם יתאמצו בתפלה לבטל הגזירה ודימו בנפשם שהם אינם ראוים לבטל הגזירה לכך לא נעלם מהם ורצו לידע אם אלישע נודע לו ג"כ ואלישע בטח בכוחו לבטל הגזירה בתפלתו או הש"י העלים הדבר מאלישע כדי שיצא הגזירה לפועל, א"ל אלישע ידעתי אך החשו היינו שאין באפשרות להתפלל כי הוא גזירה מוכרחת אך כ"ז אם נודע הדבר רק לגדול הדור אז הוא יודע אם יש מקום להרבות בתפלה או לא אבל דבר הנודע לרבים בטח הם ירבו בתפלתם ותפלת רבים מוכרח להתקבל לכך גם בעת הזאת אשר בעו"ה הי' הדבר מוכרח שיסתלק הצדיק מהעולם לכפר על הרעה ואם הי' נודע לרבים בטח תלמידיו היראים בצירוף כל ישראל הי' מרעישים העולם ועי"ז הי' פועלים שישאר הצדיק בחיים וח"ו הי' צרה היותר גדולה מתגברת על אחב"י לכך בכוונה נתהוה הדבר בעת כזאת אשר הי' הדבר בהסתר מרוב אחב"י ומרוב תלמידיו כדי שיסתלק הצדיק והסתלקותו יהי' לכפר על הרעה אך חוץ מזה שעשה הש"י הדבר בהסתר כדי שלא יתאמצו עוד בתפלתם כי הי' הגזירה מוכרחת יש לנו שבר גדול מהסתלקות הצדיק כי צדיק אבד הגם כי מצד אחד נצמח לנו טובה כי בטוחים אנחנו אשר הסתלקותו הי' לכפר על הרעה אך באמת מצינו בספרים הק' דהתלמידים בשעת הסתלקות רבם אם רואים אותו בשעת הסתלקותו מקבלים אז אור גדול אשר ידוע שנשמת הצדיק הוא בבחי' אילן ונשמת התלמידים הם הענפים ואז בשעת הסתלקותו מתקבצים כל האורות מהתורה והמצות שעשה כל ימי חייו ומתגלה להצדיק גודל השכר הצפון לו לעוה"ב כדמצינו בר' אבוהו שראה שכרו ואמר ואני אמרתי לריק יגעתי היינו במה שהשפיל עצמו כל ימי חייו ודימה בנפשו שלא פעל שום טוב בעולמו ועשה כל עבודתו בלי שום תשלום גמול עי"ז זכה שלא הוצרך לעמוד בדין בעוה"ב כמ"ש בסה"ק עבודת ישראל בשם רבינו בעל נו"א, ואז בעת כזאת אשר נתגלה להצדיק האור מכל עבודתו בעולם אז יוכל להשפיע כ"ט גם על נפש תלמידיו ביותר שאת אשר הי' בכוחו להשפיע אליהם בחייו וזה הכוונה במה שאמר אלישע לאליהו רבו ע"ה ויהי' נא פי שנים ברוחך אלי היינו שידע אלישע שבשעת הסתלקות הצדיק אז בכחו להשפיע אור על תלמידו יותר מכפי שהי' יכול להשפיע בחיים חיותו ע"ז אמר לו אליהו אם תראה אותי לקח מאתך יהי לך כן היינו שאז בעת עלותו השמימה אם מסתכל אז בפניו אז יוכל לקבל פי שנים נמצא יש לנו לקונן על שני דברים האחד גוף הסתלקות הצדיק אשר הי' מאיר עיני ישראל בתורתו וצדקתו וזכה להעמיד תלמידים גדולים בתורה ויראה אשר ממש לא זכה לזה שום גדול בדור הזה ועל רוב תלמידיו נוכל לומר. כי הם זרע בירך ה' וחוץ לזה השפיע לישראל כל טוב בעבודתו הטהורה עוד כפלים יש לנו להתאונן אשר תלמידיו לא זכו לראותו בעת עלות נשמתו הטהורה השמימה שאז הי' הזמן היותר מוכשר לקבל אור מקדושתו והוא אבידה שאינה חוזרת דגוף הסתלקות הצדיק מפורש בש"ס וזרח השמש ובא השמש עד שלא שקעה שמשו של צדיק זה זרחה שמשו של צדיק אחר אך חסרון השני הוא חסרון לא יוכל להמנות ויש לרמוז בכ' אל תבכו למת בכו בכו להולך ודרשו חז"ל להולך בלא בנים וי"ל הכוונה עד"ז אל תבכו למת היינו על גוף הסתלקות הצדיק כי הוא דבר מוכרח לכפרת הדור אך עיקר הבכי' אם צדיק נסתלק בעת שלא היו בניו ותלמידיו הנקראים בנים אצלו בעת הילוכו לעולם העליון ולא זכו לקבל פי שנים מאור תורתו המאיר אז ביותר שאת ע"ז יש לבכות כי הוא חסרון שלא יוכל להמנות:
ובזה י"ל גם הסתירה דמצינו בש"ס שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלוקינו ובמדרש קשה סילוקן של צדיקים לפני מי שאמר והי' העולם יותר מחורבן ביהמ"ק דהכא כתיב הפלא ופלא וכל כך למה לפי שאבדה חכמת חכמיו ובינת נבוניו תסתתר. ועפי"ז ניחא דאם תלמידיו זוכים להיות בעת הסתלקות רבם אז מקבלים אור גדול בשעת הסתלקותו אז נהי דאפ"ה יש לבכות על הסתלקות רבם שנלקח מהם אור המשפיע להם ודומה לחורבן ביהמ"ק שהי' רע מצד אחד שפסקה השראת השכינה אך הי' טובה מצד אחד שע"י ששפך הש"י חמתו על עצים ואבנים נתכפר עון ישראל כן ג"כ הסתלקות הצדיק לכפר על הרעה אך אם ח"ו נסתלק הצדיק בהסתר מתלמידיו וזה מיקרי אבדה חכמת חכמיו שהכוונה שהי' יכולים להשיג בשעת הסתלקותו נאבד מהם והוא אבידה שאינה חוזרת א"כ הוא צרה כפולה והוא יותר מחורבן ביהמ"ק וא"ש דלא תיקשי דברי המדרש אדברי הש"ס וא"ש הכל בס"ד:
והנה עיקר ההספד הוא לעורר א"ע לשוב להשי"ת ולקבל עלינו שנלך בדרכי הצדיק ולצייר לפנינו כאלו הצדיק עומד בפנינו ומזהיר לעסוק בתורה ועבודה כאשר הי' רגיל להדריך תלמידיו בחיי' כמאמרם בירושלמי יצייר כאלו בעל השמועה עומד כנגדו כן נקבל עלינו לילך בדרכי הצדיק אז יתקיים הפי' כי מפני הרעה נאסף הצדיק לכפר על הרעה אבל אם ח"ו לא יתעוררו לתשובה ע"י הסתלקות הצדיק אז ח"ו יהי' כפי' השני של הזוה"ק כי מפני הרעה כדי שלא יראה ברע ואז הוי צרה כפולה שנעדר הצדיק ולא כיפר על הרעה וזה כוונת המדרש ואבדה חכמת חכמיו היינו שבני אדם אינם זוכרים דרכי תורתו ועבודתו של הצדיק א"כ הוי הסתלקותו אבידה גמורה בלי תועלת אז קשה יותר מחורבן בהמ"ק דשם הי' עכ"פ לכפר על הרעה ובזה יש לפרש כוונת מאמרם בשבת דף ק"ו לחד מ"ד כל המתעצל בהספידו של חכם ראוי לקוברו בחייו ומביא ראי' הא דכתיב גבי יהושע ויקברו אותו בגבול נחלתו מלמד שרגש עליהן הר להורגן ורש"ל הביא בשם תוס' שאנץ לפי שלא ספדוהו לי יום וי"ל הכוונה עפ"י מה שכ' בחי' בהא דכתיב גבי מרע"ה ויבכו אותו שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה, ובמדרש יעקב שהי' לו בוכים כתיב ויעברו ימי בכיתו ומשה שלא הי' לו בוכים כתיב ויתמו והדבר תמי' ואמרתי דענין ההספד הוא על שני דרכים א' דחכמת תורתו מסתלקת ואין לתלמידיו ממי ללמוד וע"ז מורה הספד ג"י נגד התורה שנקראת אוריון תליתאי, וב' שהשפעה הולכת דרך הצינור שעושה הצדיק בכח תורתו ונתבטל ההנהגה מז' כוכבי לכת ובאמת נשמת משה רבינו ע"ה אתפשטא בכל דרא וכל תורתו של החכמים הכל בכח ניצוץ שיש להם ממרע"ה ומסר הכח לכל הצדיקים שבדור שיוכלו להוליך צינורות השפע עפ"י דרכי תורתם נמצא בהסתלקות מרע"ה ל"ש הספד בב' בחינות הנ"ל דעדן אור תורתו זורח שעולם רק שעכ"פ עד עתה הי' פני משה כפני חמה שהוא רק בבחי' משפיע ועתה הם רק בבחי' לבנה שמקבלת אורה מהחמה וע"ז מרמז הספד ל' יום שעתה התחיל בחי' לבנה המתחדשת בכל ל' יום ויעקב אע"ה השלים שבעים נפש שיהי' בכוחם להתגבר נגד ז' מדות בקליפה שכל אחד כלול מעשר כמו שהאריך מרן בסה"ק ד"ח בדרוש לפ' זכור נמצא זה כוונת המדרש יעקב שהי' לו בוכים שבאמת ע"י הסתלקותו חזר הרעב והתחיל השיעבוד הי' להם על מה לבכות ורק הם הספידו העיקר על אבידת איש כזה אשר זכה להעמיד שבעים נפש שיוכלו להתגבר נגד ז' מדות דקליפה אבל משה שלא הי' לו בוכים שגם עתה אור תורתו וצינור שלו קיים בעולם א"כ לא הי' לו בוכים רק ל' יום בכו לרמז שעתה הם רק בבחי' מקבל אור מהשמש:
והנה כמו שיהושע התחיל להיות מקבל מפני משה כן בכל דור ודור הצדיקים הם בבחי' משפיעים לאנשים קטני הערך הגם שהם בעצמם רק בבחי' מקבלים מבחי' נשמתו של מרע"ה מ"מ לגבי מדריגת אנשים קטני ערך הם בבחי' משפיעים כמפורש בסה"ק שכל עולם הוא בבחי' מקבל מעולם הגבוה ובחי' משפיע לעולם התחתון נמצא גם אחר הסתלקות יהושע הי' להם ג"כ לספוד ל' יום רמז שגם עתה נסתלק בחי' המשפיע והם בבחי' לבנה נגד מדריגות יהושע שחשיב כפני חמה נגדם והם לא עשו כך שנדמה להם שהם לא קיבלו חכמתם מיהושע א"כ ע"י שלא השפילו א"ע נגד מי שגדול מהם עי"ז גם בחייו חשוב כמת א"כ שפיר כל המתעצל בהספידו של חכם שחושב בנפשו שלא מגיע לו חסרון בהסתלקות הצדיק שסובר שלא קיבל חכמות ע"י אמצעות של הנפטר א"כ גם בחייו חשוב כמת ולחד מ"ד אמר כל המתעצל בהספדו של חכם אינו מאריך ימים, ג"כ הכוונה כמ"ש הרמב"ם ז"ל לבנו אשרי מי שחתמו ימיו מהרה. וכ' בח"ס דהש"י מאריך ימי הצדיק בשביל טובת בניו ותלמידיו שיהי' להם מי שידריכם בדרכי ה' נמצאת המתעצל בהספדו של חכם היינו שנדמה לו שאינו מהראוי לבכות על ת"ח שמת שטובה להצדיק שנפטר בשם טוב. ואינו מאמין שטובה להצדיק שיאריך ימים בשביל טובת הדור א"כ מדה כנגד מדה שאינו מאריך ימים:
אבל באמת אנו יודעים בטוב שהצדיק אף שהשלים נפשו ומצד עצמו כבר הכין לו שכרו לעוה"ב אפ"ה רצונו בחיים בשביל טובת הדור כמ"ש בפנים יפות פ' וירא שהצדיק המלמד תורה לרבים אינו משגיח על עצמו במה שצריך לצמצם מדרגתו כפי צורך תלמידיו ואף שנדמה לו שעי"ז לא יוכל לילך למעלה גבוה עכ"ז מוסר נפשו לטובת תלמידיו. וזה הוא הרב הדומה למלאך ה' היינו שנקרא בחי' עומד ואפ"ה מבטיח לו הש"י צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה אף שעושה פירות אפ"ה ישגה מאוד וכן בצדיק הזה שאנו עוסקים בהספידו מצד מעלתו כבר השלים נפשו זה רבות בשנים רק הש"י נתן לו אריכות ימים ושנים בשביל טובת הדור ובכח הזה הי' יכול לחיות אתנו עוד רבות בשנים אך בעו"ה נלקח מאתנו לכפר על הרעה ע"כ כל אחד יזלג איזה דמעות מעומק הלב על הסתלקות הצדיק ודמעות כאלו בבחי' סגולה ודבר חשוב כמאמר הש"ס סל המוריד דמעות על אדם כשר הש"י סופרן ומניחן בבות גנזיו היינו שהוא דבר חשוב וכ"א יקבל על עצמו איזה מדה טובה ממדתו של הצדיק זי"ע ויראה כ"א לקבוע עתים לתורה ולהדריך את בניו בדרכי התורה ויראה כאשר הצדיק ז"ל מסר נפשו ע"ז ורבים השיב מעון. ובזכות זה יעמוד לנו למליץ בעולם העליון שיהי' ש ישועה בקרוב ונזכה לגאולה שלימה. ויקוים בנו בלע המות לנצח אס"ו:
סוף הספר