אור ברסלב
מהרש חלק ג סימן קכב

מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל

סימן קכב

סימן קכא

להרב הה"ג כש"ת מו"ה יהושע העללער אבד"ק זבאריש נ"י.

בדבר שאלתו באלמן שיש לו ה' בנים ורוצה ליקח אחות אשתו והיא אלמנה עני' ויש לה בן אשר כבר גמלתו עפ"י פקידת הרופאים זה איזה חדשים. כי נחלתה ואמרו הרופאים שהנקה מזיק לגופה. וגם שיזיק החלב להילד אם יניק עוד. וזה אחר איזה חדשים שגמלתה להילד נתהווה שגיסה חפץ לישא אותה אך אין רצונו להמתין כ"ד חודש ובש"ז יתפרד הדבר והאיש הלז הוא עושר ורוצה ליתן לפרנס את הילד של האשה. גם הוא לטובת היתומים שלו בענינים הנוגעים לדת היינו לשמרם מעניני פריצות גם לגדלם כאם על בניה מרחמת ונסתפק כת"ה אם יש מקום להתיר להם להינשא עכ"פ אחר י"ח חודש זה תורף שאלתו בקצרה הנה יש בזה כמה צדדי היתר ונבוא לברר אי יש מקום להתיר בכל אחד מהן או עכ"פ בצירוף כולם:

והנה כת"ה הביא מ"ש הב"ש דלשיטת הר"ש הזקן דבגרושה לא משתעבדת להניק מותרת לינשא ה"ה באלמנה עשירה או באין לה מזונת ג"כ מותרת. אך הב"ש חולק מתרי טעמי. א' דדוקא בגרושה שיש אב להילד לפרנס. נהי שכ' המפורשים די"ל כיון דא"א לה לתבוע רק ע"י שליח י"ל שמא יבוא הילד לידי סכנה. בזה ס"ל להר"ש כיון דעכ"פ אין עלה שיעבוד להניק ועפ"י הרוב לא יבוא הילד לידי סכנה. דבוודאי הבעל יפרנסנו א"כ אין לה לחוש לחשש רחוק כזה. אבל באין להילד אב א"כ בוודאי יגיע הילד לידי סכנה א"כ שייך סברת הרא"ש דעכ"פ סתם אם מרחמת על בנה ובוודאי תניקנו וחוץ לזה כ' הב"ש דבאלמנה כיון דעפ"י הרוב משתעבדו מש"ה אסרו תמיד ובפרט הכא י"ל דכוונת הרא"ש הוא רק אם אמרה איני נזונית או שלא נשאר מנכסי הבעל על מזונות. אבל בנ"ד מי יודע אם לא נתפרנס מהעזבון שנשאר מבעלה ע"כ נפל היתר זה בבירא והנה, מצד שהוא לטובת היתומים שסתם אשה מרחמת על בני אחותה וכמו שהתירו באבילות לישא אחות אשתו אף שהיא ג"כ אבילה משום שמרחמת על ב"א יותר מאחרת. כמ"ש תוס' כתובות ד"ד ובתוס' יבמות ד' מ"ד. הגם דמצינו סברא כזו באחרונים לענין מי ששידך בתו ואח"כ מתה אחותה ונשאר בנים דמותר לאבי הכלה לנתק קשר החיתון בלי דעת החתן ולשדך את בתו לחתנו הראשון. והסברא משום דיש אומדנא דאדעתא דהכא לא בא בקשר וע"כ דהוי זאת אומדנא גדולה כמו בהמירה אחות המשודכת. דבסתם אומדנא ל"מ בדבר התלוי בדעת שניהם אך באמת נהי דבשו"ת שב"י כתב היתר זה דכמו שהתירו למי שיש לו בנים קטנים לישא בתוך ג' רגלים כמבואר בש"ס מ"ק. ה"ה דהתירו איסור מניקת. באמת בשו"ת הרי"מ ושאר פוסקים דחו דבריו דהדבר נוגע לסכ"נ אין דוחין נפש בשביל נפש. ואף שכמ"פ כ' דעכ"פ אחר שנגמול הילד וליכא סכנה בילד זה ורק דאסור משום שאר ילדים דעלמא שוב י"ל להתיר בשביל טובת היתומים. אך באמת בשו"ת נובי"ת סי' ל"ד כתב דעכ"פ כיון דאנו חוששין שמא גמלתו בכוונה כדי להינשא א"כ עדן יש חשש סכ"נ בזה הילד ושוב אין דוחין נפש מפני נפש ועיין שו"ת בי"ש סי' כ' מבואר מדבריו שעכ"פ לישא אחות אשתו שיש בזה טובת היתומים מתיר גם בשו"ת נטע שעשועים מתיר אבל אם יש חשש סכנה בזה הילד אין להקל. עכ"פ בנ"ד שנגמל שלא בכוונה רק עפ"י פקידת הרופאים א"כ יפה הביא כת"ה מ"ש בשו"ת רח"כ סי' י"ג לדייק מדברי רש"י ז"ל דאם נגמל מחמת סיבה אחרת ל"ח ול"ג אטו אשה אחרת. ודבר זה נעלם מהגאון בעמח"ס שו"ת מהרי"א הלוי בסימן קס"א עיי"ש. והגם דבתשובה כתבתי די"ל דכ"ז לסוגיא דכתובות דנקט מניקת שמת בעלה ומשמע דגרושה מותרת כשיטת הר"ש הזקן וע"כ דל"א ל"פ א"כ שפיר בנגמל לאיזה סיבה מותרת אבל לדידן אמרינן דסומכין אסוגיא דיבמות דלא נקט מניקת שמת בעלה ע"כ דס"ל כשי' הר"ת. וכ' הריב"ש דהוא משום ל"פ א"כ אף בנגמל שלא בכוונה אפ"ה שייך סברת ל"פ. אך כיון דעכ"פ נראה שנגמל שלא בכוונה עכ"פ ליכא חשש סכנה ורק איסורו משום ל"פ שוב י"ל דנתיר משום טובת היתומים שדודתם מרחמת עליהם יותר וכיון דאם נחמיר להמתין עד כ"ד חודש ע"כ ישא אשה אחרת ויהי' ריעותא ליתומים ולכן י"ל דלא מחמירן בכה"ג מל"פ:

והנה מצד שהבעל רוצה ליתן חיובים לפרנס הילד. כבר נודע דבספר יהושיע רצה לסמוך ע"ז משום דהדר פירכת הש"ס יבמות דמ"ב דידי' נמי וכמו דבדידי' ממסמס לי' הכא נמי ימסמס בשביל החיוב. באמת יפה דחו המפורשים דאשה כסיפא לה מילתא לתבוע מבעלה בשביל פרנסת בנה מאיש אחר. ועיין תוס' ב"מ דט"ז. ובש"ך חו"מ סי' ק"ץ. שכתב דבשט"ח לא יוכל לקנות קרקע דלא ס"ד שמא ימחול. וכ' הקצה"ח והנה"מ דדוקא בקידושין דלא ס"ד משום דאף אם ימחול יתחייב מדד"ג מ"מ אשה כסיפא לה מילתא לתבוע מבעלה עיי"ש ובפרט דיפה כתב בנוב"י דדוקא בהא דבי ריש גלותא דלא התחילה להניק וכיון דליכא חשש שמא הדרו בהו לא חל עלה שם מניקת. אבל אם כבר התחילה להניק וגומלתו לא פקע ממנה שם איסור מניקת. וה"ה הכא אף אם נימא דהתחייבת שנותן הבעל מהני י"ל דכ"ז בשלא התחילה להניק דאז יש קצת פוסקים דאף באלמנה אם נתנה מיד למניקת מותר ומצרפין זה אם יש התחייבות מאיש בטוח אבל בכבר הניקתה איזה זמן וחל עלה איסור מניקת שוב לא פקע אף אם אח"כ הבעל שני מקבל עליו חיובים. ובפרט דכבר העירותי בתשו' דגם בהא דר"ג אין ההיתר ברור כנודע דהרמב"ם ז"ל לא הביא הא דר"ג ובאמת יש להעיר ממתני' דנדרים דמ"ח דכותב חלקו לנשיא ומפורש שם דלחד מ"ד היינו ר"י הנשיא א"צ לזכות ע"י אחר ומפורש בתיו"ט דחז"ל תיקנו כן. ומפני מיגדר מילתא יש כח ביד חז"ל לעקור דבר מה"ת. ונודע מ"ש בשו"ת הרדב"ז דבאיסור שישנו בשאלה יש כח ביד חז"ל לעקור דבר מה"ת אף בקו"ע א"כ הכא ניחא בלא"ה. ועי' בספר שיח יצחק ועי' תוספת בכורות די"ח ע"ב דבמידי דמצוה מיקני בדיבור בעלמא א"כ חזינן דהא דלא מהני קנין בדיבור משום דלא ס"ד. א"כ במידי דמצוה שיש ס"ד מיקני בדיבור לחוד. א"כ הכא בנשיא י"ל לפי"מ דמבואר בכתובות דבי ר"ג מותר בנתנה בנה למניקה משום דלא הדרו בהו מפני אימתם א"כ בנשיא יש ס"ד בדיבור לחוד ומש"ה, א"צ לזכות. ונשמע דלרבנן דס"ל דאף בנשיא צריך לזכות ע"כ דס"ל דאף בנשיא ליכא ס"ד כדיבור גרידא ושוב י"ל דאף בר"ג ל"מ בנתנה בנה למניקה עכ"פ הכא דכבר הניקה זמן רב וחל עלה איסור מניקת י"ל דלא פקע לכ"ע אף אם הבעל השני מקבל עליו החיובים והנה מ"ש דלשיטת רש"י אם גמלתו לשום סיבה ולא מחמת כוונת נישואין מותר וכתבתי דאף א"נ דגם בכה"ג אסור עכ"פ הוא רק משום ל"פ. אך אכתי יש לחוש שמא גמלתו בכוונה. בשלמא בהא שכ' בשו"ת רח"כ שם הי' לה מכה ועי"ז נגמל אבל הכא י"ל שמא היתה ראי' להנקה דהא י"ל אין נאמנות לרופאים באיסורין כמפורש ביו"ד סי' קפ"ז דגם לענין רדמ"ת ל"מ נאמנות הרופאים לאחר שנתחזקה. ובפרט א"נ דאיסור מניקת חבירו חמיר משאר איסור דרבנן משום דהוי ספק סכנה כמו שנסתפק בשו"ת השיב משה א"כ י"ל דגם ביש רגל"ד אין נאמנות לרופאים כמ"ש בשו"ת בית שלמה סי' ע"ז אך באמת נודע מ"ש הח"צ דעכ"פ הרופא משוי לספק ושוב אף אם תרצה להניק לא יניחו לה הב"ד להכניס א"ע בספק סכנה. ושוב אם יתברר שהרופאים אמרו כי חלבה יזיק להילד שוב לשי' רש"י ז"ל בוודאי מותר ובפרט שי"ל דאף לפמ"ש דלסוגיא דיבמות אף בנגמל בשביל סיבה אחרת אמרינן ל"פ מ"מ י"ל דהיכי דעפ"י הרופאים נעשה אינו ראי' להנקה שרי' ועי' שו"ת ח"ס אה"ע סי' ל' שכ' דאם כבר הניקה איזה זמן יש נאמנות לרופאים:

והנה כת"ה העיר מהא דמביא הש"ס ראי' ממר עוקבא הא מר עוקבא הוא אב"ד ור"ג. והביא דברי הה"מ פ"ו ממ"א דמש"ה מותר להשתמש צונן באקראי משום שיש לו תקנה בהגעלה. והנה הדבר מפורש בר"ן פ"ב דפסחים דמש"ה בכ"ח אסור להשתמש בצונן. ועיין בפמ"ג יו"ד סי' צ"א שכ' דגם כלי מתכות שנאסר ע"י אור וצריך ליבן והוא כלי שיתקלקל ע"י ליבן אסור להשתמש אף בצונן והח"ד כ' דבתשמיש במקרה ליכא למיגזר אף באין לו תקנה בהגעלה ורק בכ"ח דבליעתו מרובה פולט מעט אף בצונן עיי"ש ולא אדע למה צריך להביא מדברי הה"מ הא מוכח בש"ס דבר"ג ליכא איסור מניקת אך באמת ל"ק אם הנשים הם מדבי ריש גלותא ונותנה למניקת תיכף. מהני דלא חל עלה שם מניקת מעולם דמחמת אימת ר"ג לא תחזור זה המניקת. אבל אם ר"ג ישא אשה אחרת לא יועיל דכבר חל עלה איסור מניקת בשעה שמת בעלה, והגם דלשי' האמונת שמואל דאלמנה עשירה שרי וקשה מהא דר"ג כמ"ש הב"ש ורוצה לתרץ דמיירי שהר"ג נושא אשה עני' ומוכח באם ניסת לר"ג מותרת אבל הבי"ש דחה דהא רשי' ז"ל פי' דהאשה היא מבית ר"ג וממילא נשמע דאלמנה עשירה אסורה ושוב י"ל דאם הר"ג רוצה לישא אשה ממשפחה אחרת אסורה בעודה מניקת ואף נתנה בנה למניקת ל"מ כיון דחל עלי' איסור בשעת מיתת בעלה תו לא פקע אף אם תינשא לר"ג ובפרט אף לשי' האמונת שמותר דעשירה תמיד שרי וע"כ צ"ל דר"ג מותר לישא אף אשה עני' כמ"ש הב"ש מ"מ כ"ז אם לא הניקה מעולם אבל אם כבר הניקה איזה זמן לא פקע האיסור אף אם ניסת אח"כ לר"ג א"כ הכא דהתיר לו אחר ט"ו חודש ע"כ דמיירי שהיתה מניקתו ובכה"ג ליכא שום עדיפות לר"ג וז"ב:

ומה שהעיר דארסי' דאביי הי' כהן וקיי"ל במת הוולד תוך ל' יום ונתקדשה לכהן אינה חולצת וחזינן דבכהן בדיעבד סמכינן ארבנן באמת ל"ק דשם אף לרשב"ג הוא רק חשש דרבנן והעיר במהרי"ט סי' י"ח די"ל בדיעבד ל"ת כמו במשאל"ס עיין בספרי ח"א סי' א' עכ"פ שם גם לרשב"ג אינו רק חשש דרבנן שפיר סמכינן בדיעבד אדרבנן אבל הכא לענין חשש סכנה די"ל דגם ס"ס להיתר ל"מ כמ"ש בסמ"ג או"ח סי' קע"ג א"כ ל"ש לומר כדאי לסמוך עליו בשעת הדחק ובפרט דהכא עכ"פ גם בכהן אפשר בהפרשה דהא בנשא בשוגג קיי"ל דסגי בהפרשה א"כ הכא דנשא עפ"י היתר חכם עכ"פ ל"ח כמזיד ובפרט אף א"נ דל"מ הפרשה מ"מ עדיף להתיר ע"י הפרשה מלהתיר לגמרי ושוב גם בכהן א"א להקל דהא אחר כ"ד חודש יוכל לדור עמה וז"ב עכ"פ לדינא כיון דהוא אחר י"ח חודש אף דבשו"ת ארי' דבי עילאי אינו סומך על הפנ"י והאריך בהא דנדה ד"ז כדאי ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק עכ"פ כיון דכבר גמלה את התינוק ונראה שהי' עפ"י פקודת הרופאים יש סניף מחמת שהוא אחר י"ת חודש וגם מכח חיוב הבעל וגם מחמת שהיא אחות אשתו ויש תועלת להיתומים ע"כ יש הרבה צדדים להיתר עכ"ז יען שענין כזה הוא סכנה להמורה לזה יצטרף לזה עוד רב גדול אחד ואם יסכים להיתר אז גם אנכי אצטרף להיתר:

באעה"ח ג' אמור כ"ח למב"י תרס"ט לפ"ק ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה