מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן קיט
לכבוד הרב הגאון הצדיק המפורסים בנש"ק כקש"ת מו"ה שמחה ישכר דוב האלבערשטאם (שליט"א) זצ"ל אבד"ק צעשינוב יצ"ו:
בדבר השאלה בשני שותפים בבית וזה איזה זמן שעשו חלוקה עפ"י ב"ד שכ"א יהי' לו חלק מיוחד בהבית ולא יהי' עוד שותפים ורק לא עשו טאבאלאציאהן על החלוקה הלז וכעת לוה אחד מהשותפים מעות בהקאססא והקאססא עשו טאבאלאציאהן על כל הבית וכעת אשר הלוה אינו משלם הראטעס רוצה הקאססא לעשות ליציטאציאהן על כל הבית וטוען השותף השני יען כי כבר עשה חלוקה על הבית לכן יתנו לו טאבאלאציאהן על חלקו וימכרו רק חצי הבית והקאססא אין רצונם רק למכור כל הבית זה תורף הטו"ת.
והנה כהג"ק נסתפק הואיל דעכשיו המנהג דבלי טאבא- לאציאהן לא נגמור הקנין א"כ שוב הוי כלא נחלקו וגם נסתפק אי הי' מוכר הבית לשני אחר שכבר הקנה הבית לא' ע"י קנין כסף ואח"ז מכר לשני ועשה לו טאבאלאציאהן אם הפסיד הראשון הנה אם מכר בתחילה בקנין כסף וקודם כתיבת הטאבאלאציאהן מכר לאחר בטאבאלאציאהן מפורש הדבר בחו"מ סי' קצ"ד דעכו"ם שמכר קרקע לישראל וקודם כתיבת השטר זכה אחר מן ההפקר דזכה השני כמפורש בש"ס ב"ב נ"ד אפ"ה צריך המחזיק ליתן להראשון דמים וכ' הפוסקים נהי דהישראל לא קנה את הקרקע עכ"פ משעבוד לו בתורת משכון כיון שנתן דמים על מקח זה ועיי"ש בנה"מ דגם בנתן מעות על מטלטלין נהי דלא קנה עוד את המטלטלין מ"מ חשוב עכ"פ בתורת משכון רק דהחילוק דבקרקע כמו שיוכל לטרוף מקרקע שמכר ה"ה דיוכל לטרוף מקרקע שהפקיר דתיכף שנתן לו המעות על קניית קרקע כ"ז שלא נגמר קנין הקרקע נשתעבדו לו כל נכסי המוכר וממילא גם מהקרקע שזכה האחר מההפקר יוכל גם מזו הקרקע לגבות אבל במטלטלין כמו שא"י לטרוף ממטלטלין שמכר ה"ה דא"י לטרוף ממטלטלין שהפקיר ועיין בריט"א פ"ב דבכורות שהביא דברי הצ"צ דעכו"ם שנתן מעות לישראל לקנות לו פרה וקנאה במעות עכו"ם וילדה דפטורה מבכורה דנהי דאמרי' אשל"ע ולא קנה העכו"ם הפרה ע"י משיכת הישראל את הפרה מ"מ עכ"פ חשוב כאלו משעבוד להעכו"ם במשכנתא ופטורה מן הבכורה והעיר דא"כ גם בעכו"ם שקנה מישראל בכסף נימא ג"כ דעכ"פ משעבוד להעכו"ם בתורת משכנתא וכ' דבאמת בדין עכו"ם שמכר קרקע לישראל יש הרבה שיטות דאין הב' מחויב לשלם דמים וה"ט דל"ח משכנתא לפי שלא נחית בתורת משכנתא ועיי' באהע"ז סי', כ"ח דבאומן שכ"ז שלא גילה שמחזיק בתורת משכון ל"ח כמו משכון ובריט"א העיר דעכ"פ חשוב ס"ס שמא כסף קונה קנין גמור ושמא עכ"פ חשוב כמו משכנתא ובאמת עיין בח"ס סי' שט"ז דמחלק דבשלמא בקנה הפרה במעותו של עכו"ם אז שפיר נהי דל"מ המשיכה של הישראל שיהא נקנה להעכו"ם מ"מ שיעבוד של העכו"ם היא ע"ז הפרה יותר מעל שאר נכסי השליח וגם הוא קודם לגבות מהפרה משאר בע"ח ולכך חשוב כיד עכו"ם באמצע. אבל במכר להעכו"ם בכסף אם עדן לא נגמר הקנין נהי דמשועבדת הפרה להעכו"ם מ"מ אין שיעבודו אלים יותר משעבוד שאר הבע"ח של המוכר גם שיעבודו חל על כל נכסי המוכר, א"כ שפיר ל"ח יד עכו"ם באמצע עיי"ש ובאמת סברתו נכונה דבשלמא בקנה במעות העכו"ם א"כ נודע שי' הב"ח דמי שלקח סחורה בהקפה ואח"כ אין לו לשלם הוא קודם לגבות מזה הסחורה מכל שאר הבע"ח מכ"ש הכא דנקנה הפרה ממעות העכו"ם נהי דלא נגמר הקנין לעכו"ם אבל עכ"פ שיעבודו קודם לכל שיעבודי הבע"ח לכך חשוב כיד עכו"ם באמצע אבל בהקנה להעכו"ם בכסף ל"ח שיעבודו אלים יותר מכל הבע"ח א"כ שוב כיון דמצי לסלוקי בזוזי והיכי דלא הי' מעולם של עכו"ם ומצי לסלוקי בזוזי, ל"ח כיד עכו"ם באמצע כמו בהא דבהמת ארנונא ואף דשם ללישנא בתרא אף במצי לסלוקי בזוזי אפ"ה פטורה מבכורה מ"מ כתבתי בתשו' דשם דינו דהמלך יש לו זכות בהבהמות גופא רק דיוכל לסלקו בזוזי אבל אם המלך יגבה גוף הוולדות הם למפרע שלו אבל בשאר בע"ח דאף אם יגבה מ"מ בע"ח מכאן ולהבא הוא גובה שפיר שיעבוד כזה לא מהני ליפטר מן הבכורה אבל באמת במכר בכסף בין קרקע בין במטלטלין הוי החפץ עכ"פ משעבוד להקונה בתורת משכנתא ועיין שו"ת מהרי"א הלוי שכ' להיפוך ולפלא שלא העיר מדברי הנה"מ הנ"ל עכ"פ בנידון שאלתו אם באמת הי' מוכר לא' חלק בהבית עפ"י קנין כסף וקודם שעשה לו טאבאלאציאהן מכר להשני עם הטאבאלאציאהן שפיר הי' עכ"פ השני מחויב להחזיר להראשון דמי המקח דעכ"פ נשתעבד לו כל נכסי המוכר וגם קרקע זו משעבוד לו ואם אין נכסים ב"ח להמוכר יוכל לטרוף מהשני מדין קרקע המשועבדת לו ורק במטלטלין לא יוכל לטרוף ממטלטלין שמכר עכ"פ הי' חל קנין הב' דק שהי' צריך להחזיר להראשון הדמים אך כ"ז במכר וקיבל כסף אז שייך לומר דחשוב כמו משכנתא אבל הכא דלא קיבל כסף רק עשו חלוקה וא"כ אי לא נגמר החלוקה שוב חל שיעבוד הקאססא על כל הבית ובפרט דגם במכר בכסף נהי דמשועבד לו בתורת משכנתא אפ"ה כ' הח"ס דלא אלים שיעבודו יותר משאר בע"ח א"כ בלוה אח"כ והב' עשה לו טאבאלאציאהן א"כ י"ל דא"נ דטאבאלאציאהן הוי כגבה א"כ בע"ח מאוחר שקדם וגבה מהני ונהי דנימא דטאבאלאציאהן ל"ח כגבה אבל עכ"פ אין להראשון יותר זכות מבע"ח השני כמ"ש הח"ס ובפרט הכא דלא קיבל מעות משותף הב':
אך באמת י"ל דהכא בחלוקת שותפין י"ל, דמהני שטר חלוקה אף שלא נכתב בטאבאלאציאהן דבשלמא בקנין דצריך ליתן מעות י"ל דלא ס"ד אב בחלוקת שותפין י"ל דלא שייך הסברא דלא ס"ד ועיין בחו"מ סי' ס"ו שהביא השיך שי' המהרשד"ם דבשותפין שחלקו בשטרות ל"צ כומ"ס והש"ך דחה דבריו אבל עכ"פ י"ל דבחלוקה בקרקע דבאמת אי הי' אמרינן יש ברירה הוי אמרינן דזה חלקו משעה ראשונה ורק משום דאמרינן א"ב חשוב כלוקח. והראי' שיש שיטת הרבה פוסקים דכיון דרק מספק אמרינן א"ב אמרינן דרק מס' צריך להחזיר לקיים מצות יובל אבל החלוקה אינו בטל ובחי' הארכתי בזה. ועיי' בנדרים דף מ"ו דבחצר שיש בו דין חלוקה אם א' מהשותפין אסר חלקו על חבירו דחבירו אסור ליכנוס להחצר משום דא"ב ורק לאחר שחלקו דעת הרמב"ם ז"ל דמותר לכנוס דאדעתא דהכא נשתתפו שלא יוכל לאסור עליו אחר חלוקה א"כ הכא דעשו חלוקה וא"כ א"נ די"ב שוב הוי שלו למפרע ורק נהי דאמרינן מס' דהוי כלוקח ג"כ. אבל עכ"פ י"ל דבזה ל"ב שיהי' נעשה ע"ז טאבאלאציאהן רק דמהני בזה קנין שהיא עפ"י ד"ת א"כ אם באמת נגמר החלוקה עפ"י ד"ת באוהי"מ י"ל דל"ש בזה לס"ד וא"כ כיון דמה"ת עכ"פ מהני חלוקה גם עפ"י ב"ד ורק דמטעם לא ס"ד קאתינן עלה והכא י"ל דהוי ס' בדרבנן דשמא אמרינן י"ב ול"צ כלל לקנות מן השני רק דזה חלקו משעה ראשונה וא"כ שפיר מהני החלוקה א"כ הי' בטל שיעבודו של השני דלא יוכל לחול שיעבודו על דבר שאינו של הלוה שלו ופשיטא דאחין שחלקו למ"ד י"ב לא יוכל בע"ח של האח הראשון לטרוף מחלקו של השני אף שלא חלקו רק אחר שלוה דכיון דאמרינן י"ב א"כ זה אינו כלל שיעבודו א"כ ה"נ הי' מקום לומר כן אך באמת נראה שהשותף הב' ידע ממה שעשתה הקאססא טאבאלאציאהן על הבית דהא הדרך להודיע מטאבאלאציאהן לכל השייכים לזה א"כ ידע והסכים שיחול שיעבוד הקאססא על כל הבית א"כ שפיר חל השיעבוד כללו של דבר אם יתברר לב"ד שהשותף הב' לא ידע כלל מההלואה של הקאססא ומהטאבעלאציאהן א"כ בכה"ג אם באמת כבר נגמר הקנין על החלוקה י"ל דלא יוכל שיעבוד של הקאססא לבטל החלוקה שנעשה עפ"י ד"ת ואם כפי הנראה ידע מזה א"כ שיעבוד הקאססא קיים על כל הבית ויש בזה הרבה להאריך ואכ"מ:
באעה"ח אור ליום ג' האזינו תרס"ה ראדמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.