אור ברסלב
מהרש חלק ג סימן קח

מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל

סימן קח

סימן קז

להרב הה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה מרדכי זאב הלברשטאם שליט"א אבד"ק גריבוב יצ"ו:

בדבר שאלתו בשם אלקים בפסוק בראשית נמחק רגל האלף ונתטשטש לגמרי ונוגע רגל האלף בגג האלף מה דינו והנה כת"ה הביא הדין המפורש באו"ח סי' ל"ב דאם הרגל נוגע באלף פסול דאין ליגע רק בדקות שלהם והביא דברי הא"ר שיש תקנה לעשות באופן שכל היוד יהי' נחשב כירך יוד אבל הכא א"א תקנה הנ"ל ונסתפק כת"ה איזה תיקון יש לעשות:

והנה זה דבר פשוט דאם נדבק הרגל לגג האלף אין תקנה לגרור הדיבוק לחוד דזה חשוב ח"ת לא מבעיא אם נעשה הדיבוק מתחילת הכתיבה בוודאי פסול ורק אם נדבק הרגל אחר שכבר נכתב הגג סגי לגרור הרגל לחוד אבל אם נכתב החד מקודם ואח"כ הגג ונעשה תיכף מדובק צריך למחוק גם הגג כמ"ש הפמ"ג שם ורק אף בנדבק אחר גמר הכתיבה אפ"ה ל"מ גרירת הדיבוק דקיי"ל דפסול דח"ת הוא אף בנכתב בכשרות דלא כשיטת הרשב"א אך עכ"פ מהני גרירת היוד כולו אך לענין שם דעת האיר דזה דמי לנגיעת רגל הה' לגגה דקיי"ל בש"פ דבנגיעה מועטת יש לאסור למחוק הואיל דהכל קורין אותו ה' אף דפסול לס"ת מ"מ אסור למחוק כיון שרואין שהוא שם שייך בו איסור מחיקת השם וה"ה בנוגע רגל אלף לגנה בשם אלקים כיון שרואין שיש עליו צורת אלף יש לאסור בו מחיקה ובפמ"ג שם אות כ"ח הביא דברי הא"ר להלכה והנה כת"ה הביא מיש הח"ס סי' רס"ז ומקור הדבר ממ"ס פרק ה' דטיפת דיו שנפל על השם מותר למוחקו שלא הי' כוונתו רק לצורך תיקון ומזה למדו הפוסקים דכל היכי שנעשה דיבוק בשם מותר למוחקו לצורך תיקון והטעם דכל האיסור הוא רק כדרך השחתה אבל לצורך תיקון ליכא אף התחלת איסור ובאמת י"ל דבשלמא בנפל טיפת דיו דנפסד צורת השם אז מותר למוחקו אבל בנגיעה דהכל רואין שצורת השם עליו אכתי י"ל דאסור למוחקו אף לצורך תיקון הס"ת וה"ה בנפל טיפת דיו והסירו הדיו וניכר צורת השם נהי דהס"ת פסול משום ח"ת לשיטת הסוברים דגם בנכתב כתיקונו שייך פסול דח"ת מ"מ נהי דפסול משום ח"ת אבל כיון דצורת השם עליו אכתי יש בו איסור מחיקה וכבר כ' בשו"ת הרמ"ע ג"כ כדברי דאף בשם הפסול מכח ח"ת אפ"ה יש בו איסור מחיקה וראי' שכ' שם דבנוגעת רגל הה' לגגה צריך לגרור ממטה למעלה דאל"כ יש פסול מכח ח"ת והי' אסור לגרור עכת"ד והגם דבנובי"ק מוכח דהא דאסור לגרור מלמעלה למטה הוי משום דנסתפק המהר"ם פאדווה אי יש בו פסול דח"ת אך ברמ"ע מוכח להדיא דגם שם הפסול בוודאי משום ח"ח אפ"ה אסור למוחקו הגם דמוכח בש"ך יו"ד סי' רע"ו סקט"ו דגם בנגיעה מועטת דאוסר הרמ"א מספק אפ"ה איסור תורה וודאי ליכא במחיקתו ורק האיסור משום דנראה כמוחק את השם הואיל דהעולם יסברו שמוחק השם כיון דליכא נגיעה להדיא עיי"ש ועי' שו"ת רח"כ סי' מ"ט מיש בזה:

אך באמת מגוף דברי מהר"י אסכנדרי משמע דיש בזה איסור ד"ת מדהביא שיטת המרדכי בנדבקו האותיות מתחילת הכתיבה אסור להפרידן והביא בשם מהר"א להסתפק אי מותר לתקן הה' שבשם והעיר מהא דנפלה טיפת דיו ואי נימא דהכא כל האיסור רק משום מ"ע כנראה מדברי השיך הנ"ל מאי קשיא לי' מהא דנפלה טיפת דיו הרי שם ל"ש מ"ע כיון דכ"ע רואין שהאות נתטשטש לגמרי ועכ"ח דס"ל דיש בזה איסור ד"ת אך עכ"פ יפה כ' הט"ז בסי' רע"ו לחלק דדוקא בנפל טיפת דיו דבטל האות לגמרי ופקע כל קדושת השם שפיר מותר למוחקו אבל בנגיעה מועטת דניכר צורת השם אכתי יש בו איסור מחיקה עיי"ש בסק"י רק לשי' הט"ז נראה דהוי איסור ד"ת ולשי' הש"ך הנ"ל הוי האיסור רק משום מ"ע ובאמת גם בנפל טיפת דיו והסירו הדיו וניכר צורת השם שכתבתי לעיל דיש בזה איסור מחיקה עי' שו"ת בית אפרים חיו"ד סי' ס"א מ"ש בזה והנה לשיטת המרדכי היכי דנכתב כהוגן מותר לתקנו ולהחזירו לקדושתו הראשונה אבל בנפסל מתחילת הכתיבה אסור למוחקו כיון דעכ"פ הם האותיות השם שנכתבו לשם קדושת השם וכיון דמעולם לא הי' עליו עדיין שם כשרות אין זה גנאי אם אינו מתקנו יצא דלשי' המרדכי בנ"ד יש לאסור לתקנו אף דלפי הנראה נתטשטש אחר שכבר הי' נגמר כל השם אפ"ה כיון דיש לו עדיין צורת השם י"ל דאסור למוחקו אך הח"ס הוכיח דבנ"ד חשוב כנשתנה צורת האלף כולו ושפיר רשאי למוחקו דדמי להא דנפלה טיפת דיו וא"כ י"ל לשיטת הש"ך הנ"ל דגם בנגיעה מועטת הה' לגגה אף להאוסרין ליכא בזה רק איסור דרבנן א"כ לענין איסור דרבנן שוב הי' מקום לסמוך על הח"ס הנ"ל וגדולה מזו כ' בשו"ת רח"כ סי' מ"ג דבנפסד צורת האלף מותר למחוק גם שאר האותיות עיי"ש:

והנה כת"ה מביא שיטת הרמ"ע דבנכתב כהלכתו אסור למחוק בנעשה נגיעה אח"כ ולכאורה הוא היפך מסברת המרדכי דלשי' המרדכי אדרבה בלא הי' עליו שם כשר מעולם אסור לתקנו אבל בנכתב כהלכתו מותר להחזירו לקדושתו הראשונה ולהרמ"ע יוצמח להיפוך דהיכי דכבר הי' שם כשר חל עליו איסור מחיקה ולא פקע ממנו האיסור מחיקה אף אם יפסול הס"ת ע"י הנגיעה ובאמת מצינו כזאת בתוס' פסחים דל"ד שהביאו בשם הת"כ אי אתה שובר אוכלין לטהרתן ועי' במלמ"ל פכ"ג מכלים ובשה"מ הלכות נט"י מ"ש בזה וכת"ה כ' דזה החילוק שייך רק לענין דביקות האותיות דאז אם נעשה אח"כ כשר לחד תירץ בירושלמי המובא בש"ע סי' ל"ב דבכה"ג אינו פוסל אם אינו מוקף גויל ונהי דאנו פוסלין אם נוגע באות חבירו אף בנעשה אח"כ מ"מ הוא רק מספק ושייך בו איסור מחיקה אבל בשאר פסולין דהוי פסול וודאי אז כשנפסל אח"כ ג"כ מותר למוחקו עכת"ד ובאמת כבר חידש בשו"ת בית אפרים סי' ס"א דגם בנפסל מחמת ס' מ"מ כיון דעכ"פ מה"ת אסור לקרות בו למ"ד ס' מה"ת לחומרא שוב חשוב דרך תיקון וכסברת הר"ן דלמ"ד ס' מה"ת לחומרא בחל הנדר מכח ספק שוב יוכל להתיר הנדר עיי"ש וגם הרי מדברי הרמ"ע גופא מבואר דגם בכל הפסולין אף הפסולין מכח וודאי מ"מ אם כבר נגמר בהכשר וחל עליו שם איסור מחיקה נהי שנפסל אח"כ הס"ת אפ"ה לא פקע איסורו וז"ב וכת"ה העיר מדברי הרשב"א שבת שכ' דמהא דשבת דק"ד דחטרי' לגגו דחית מבואר דליכא בזה משום ח"ת דאל"כ לא הי' חשוב כתב לענין שבת, והר"ן השיג עליו דחיוב שבת לא תלוי אי הס"ת כשר או לא והעיר כת"ה דהא שם מיירי לענין נביאים וכתובים דהוי ספר שאינו מוגה עכת"ד כבר קדמו בזה בפמ"ג סי' ל"ב אות ט"ז ופי' שו"ת רעק"א סי' כ"א שהרגיש בזה ג"כ ועי' במנ"ח מצוה ל"ב אות ל"ד מ"ש לפלפל בדברי הרשב"א והר"ן הנ"ל ופלפל נ"כ אי בנביאים וכתובים שייך ג"כ האיסור להשהות ספר שאינו מוגה או רק בס"ת עיי"ש יצא דעכ"פ מוכח שיטת רוה"פ דעכ"פ בנפסל השם נהי שעדיין צורת השם עליו ליכא בו איסור מחיקה רק מדרבנן דנראה כמוחק השם כמ"ש השיך והגרח"כ ובנ"ד שנתטשטש כל היוד שבאלף יש עוד צירוף דברי הח"ס א"כ עכ"פ יש לסמוך על הבית אפרים להתיר מחיקת הגג ע"י קטן ונהי דבשו"ת ד"ח סי' קי"ט השיג עליו מ"מ עי' בהג"ה יד שאול סי' רע"ו כ' להדיא דבנוגע רק באיסור מחיקה דרבנן יש לסמוך על הבית אפרים הואיל דלשי' הרשב"א בדרבנן ספי לי' בידים נמי שרי עיי"ש וא"כ בנ"ד דהוכחתי דליכא רק איסור מחיקה דרבנן וגם יש צירוף שיטת הח"ס פשיטא דלכ"ע יש להתיר למחוק ע"י קטן וגם יש להתיר ע"י קדירה עם אתה תיבות כמ"ש הח"ס בכמ"ק דהיכי דהשם עצמו גורם הפסול א"כ זה הוא כבודו שלא יגרום פסול לשאר השמות שיצטרכו לגנוז כל היריעה עיי"ש ע"כ לענ"ד מותר או למחוק הגג ע"י קטן או להתיר לקדור עם איזה תיבות בלי שום פקפוק והשי"ת יצילנו משגיאות:

באעה"ח יום ד' במדבר תרס"ה ראדמישלא. והנני ידידו הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל

תוכן העניינים

מהרש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה