אור ברסלב
מהרש חלק ג סימן פד

מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל

סימן פד

סימן פג

להרב כש"ת מו"ה דוד אלימלך הכהן ראבדק"ק דינוב יצ"ו.

בדבר שאלתו באיש אחד נשא אשה והיתה חופת נדה וקודם שטבלה נשתגעה ר"ל והוליכוה לבית החולים לבובה וכעת הוקל מעלי' חלי' מעט אך נודע לנו שגם קודם החתונה היתה בשגעון ר"ל אך בעת החתונה נראה שהיתה שפוי' בדעתה אך יש קצת ספק שמא גם בעת הנישואין לא היתה בדעתה כראוי אך זאת ידוע עכ"פ שמקודם הנישואין היתה משוגעת גמורה וגם תיכף יום אחר החתונה נשתגעה והבעל לא הי' לו שום ידועה ממום שהי' לה קודם הנישואין כי עשו במחשך מעשיהם להוליך אותו שולל וכעת הבעל צועק במר נפשו כי מאוסה היא בעיניו מחמת השגעון שהי' לה קודם הנישואין ואחרי הנישואין וגם כי הי' מקח טעות ורצונו לישא אשה אחרת כי אשה זו אינה מרוצה לקבל ג"פ והוא איש עני ולא קיים פו"ר וקשה לפניו להשיג היתר מק"ר ושואל אי יש מקום להתיר בלי ק"ר זה תורף השאלה בקצרה וזה תשובתי בס"ד:

הנה כת"ה הביא משו"ת מרן בדברי חיים ח"א סי' נ' דבכה"ג שהי' לה המום מקודם הנישואין י"ל דהוי מקח טעות דהא קיי"ל בש"ע סימן ל"ט דקדשה סתם וכנסה סתם צריכה גט מספק דשמא הקפיד על מומין אף בלא התנה, ואף דכ' בהפלאה דאם כבר נתרפא' בשעת נישואין אז דוקא בהתנה ע"מ שאין בה מומין אז בטילין הקידושין שאמרינן שגם על מומין שהי' בה מקודם הקפיד אבל בסתמא אף דבנמצא בה מומין י"ל דהקידושין בטילין מ"מ אם כבר נתרפאה אין הקידושין בטילין מ"מ אם חזרה אח"כ לחלי' י"ל אמ"ל שלא היתה רפואה ברורה ושוב י"ל דהקידושין בטילין עכ"פ ובאמת מצינו כעין זה בש"ע יו"ד סימן קפ"ז לענין רדמ"ת אם בדקה ולא מצאה כלום דאם ההיתר רק משום דנתרפאה כ' הס"ט שם דאם חזרה וראתה אף פ"א מחמת תשמיש אמרינן אמ"ל שלא היתה רפואה ברורה עכ"פ נשמע דבלא ידע מהמום הוי רק ספק קידושין וכיון דשוטה הוי מום גמור דהא הרא"ש בכלל מ"ב יליף שוטה מנכפה וא"כ הוי רק ס"ק ושוב י"ל כיון דחדר"ג הוי רק דרבנן לשי' כמ"פ ובפרט אחר אלף החמישי שוב בס"ק לענין חדר"ג הוי סד"ר לקולא הנה בעיקר הדבר אי בס' חדר"ג אזלינן לקולא יש בזה מבוכה רבה ובנוב"י קמא כי דחרם הוי דאוריי' ואף א"נ דהוי ד"ק מ"מ י"ל ד"ק כד"ת דמיא אך במד"ת החליט דאזלינן בספק לקולא ומש"ה חולק על הב"ש דלענין חדר"ג נאמן ע"א לומר שמתה אשתו דזה הוי בעי' בש"ס אי ע"א נאמן נגד ח"א ולענין דרבנן הוי לקולא ועיין בח"ס אה"ע סי' ג' שהחמיר דגם אחר אלף החמישי יש להחמיר בספק אך בח"ס ח"ב סי' צ"ט מצדד די"ל דהוי רק דרבנן ומקילין בס'. חוץ לזה י"ל אף א"נ דחדר"ג הוו רק דרבנן מ"מ י"ל כ"ז דוקא לענין הס' אי ר"נ גזר בכה"ג כמו בפלוגתת הפוסקים אי ר"ג גזר במקום מצוה שפיר י"ל סד"ר לקולא אבל הכא דהס' נולד בקידושין ולענין גוף הקידושין הוי סד"ת וממילא מס' צריכה גט שוב נהי דלענין הבעל אי מותר לישא אחרת הוי רק דרבנן מ"מ כאן דמחמרינן דהאשה צריכה גט שוב חשוב כיש לו ב' נשים ועובר על חדר"ג כעין שמצינו כס' דרוסה שנתערבה באחרים דמחמירין אף דעתה הוי סד"ר מ"מ כיון דעצם הס' הוא סד"ת שוב מחמירין אף כשנעשה דרבנן ה"ה הכא י"ל כן אך באמת יש לחלק דכבר נודע מה שהעירו בהא דס' דרוסה מהא דס' ביצת נבילה אזלינן לקולא אף דהס' על התרנגולת הוא סד"ת מ"מ לענין הביצה מקילין וכ' הפר"ח לחלק דאם הס' על ב' גופים אז נהי דלענין התרנגולת הוי סד"ת ולחומרא מ"מ לענין הביצה דהוי גוף אחר ומעולם לא הי' רק סד"ר שפיר מקילין א"כ ה"ה הכא הס' נולד על האשה אם צריכה גט א"כ שפיר אצלה הוי סד"ת אבל על הבעל אם מותר לישא אחרת הוא רק סד"ר א"כ י"ל דבתרי גופי אין אחד תלוי בחבירו ושפיר י"ל דלענין חדר"ג אזלינן מס' לקולא:

אך לכאורה יש להעיר דהא גם לענין הבעל יש נפ"מ בס' זה לענין ד"ת היינו אם מותר לישא אחותה ולענין זה הוי סד"ת ולחומרא שוב נהי דלענין לישא אחרת הוי רק סד"ר מ"מ שוב י"ל כיון דבגוף זה נחמיר בס' זה לענין ד"ת שוב יש להחמיר אף דלענין לישא אחרת הוי רק ספיקא דרבנן מ"מ שוב י"ל כיון דבגוף זה נחמיר בס' זה לענין הד"ת שוב יש להחמיר אף לענין דרבנן אך באמת י"ל לפימ"ש המפו' לחלק בין הך דס' דרוסה להא דס' ביצת נבילה דשם בס' דרוסה הס' נולד מקודם על ד"ת ולא ידענו אז שיגיע לידי סד"ר דהא לא ידענו שיתערב ברוב וכבר החמרנו בספיקו שוב אי אפשר להקל אף לאחר שנעשה דרבנן אבל בהא דס' ביצת נבילה נולד הס' על ד"ת ודרבנן ביחד נהי דמחמירין לענין ד"ת אפ"ה לענין דרבנן מקילין א"כ הכ"נ מיד בשעת הקידושין נולד לנו ספק על ד"ת היינו לענין האשה אם צריכה גט ואם הבעל והי' מותר לישא אחותה וזה הוי סד"ת אבל זה אם מותר הבעל לישא אחרת זה הוי תכף סד"ר שוב י"ל דאזלינן לקולא ועיי' בשעה"מ פ"י ממקואות שהאריך בזה והביא דברי הה"מ דבככר ס' טמאה אין מערבין בו אף דלגבי האדם הוי סד"ר לענין עירוב מ"מ כיון דהס' נולד תחלה על ד"ת מחמירין אבל הכא בנולד ביחד י"ל דאזלינן לקולא בדרבנן ובפרט שי"ל לפמ"ש בשו"ת בית אפרים דבנמכר חמץ בס' קנין מותר אחה"פ מטעם ס' דרבנן אף דנולד הס' בימי הפסח ואז הוי סד"ת מ"מ כיון דגם בימי הפסח ידענו דאחה"פ יהי' סד"ר שפיר מקילין בדרבנן עיי"ש א"כ מכ"ש הכא דמיד בשעת הקידושין נולד ס' לענין חדר"ג א"כ נהי דמחמירין לענין גט ולענין לאסור בקרובותיה אבל עכ"פ לישא אשה אחרת יש להקל מטעם סד"ר:

והנה באמת בשו"ת ד"ח שם משמע דאף שמקיל לגרשה בע"כ אבל אם א"א לגרשה בע"כ אינו מתיר לישא ב' נשים רק ע"י ק"ר ולכאורה הדבר צ"ב דהא באמת קיי"ל כשיטת רוה"פ דחרם דגט בע"כ עדיף מחרם דב' נשים דחרם דגט בע"כ נתפשט בכ"מ וגם גזר בלי זמן וחרם ב' נשים עשה על זמן א"כ הכא דהוי רק ס"ק א"כ אם מקיל בחרם דגט בע"כ מס' מכ"ש דניקל מס' לענין חרם ב' נשים בשלמא בהא דשיטת מהרמ"פ דעדיף לגרש בע"כ במקום מצוה מלישא ב' נשים י"ל שם הטעם כמ"ש הר"ן דכמה זיתי נבילה חמירי מאיסור שחיטה בשבת א"כ הכ"נ איסור ב' נשים הוא בכל ביאה וחרם דגט בע"כ אינו רק בפ"א ובאמת כבר פלפלתי בספרי כיון דאמרינן דר"ג לא גזר במקום מצוה א"כ אינו איסור כלל ול"ח כמה איסורין אבל הכא דההיתר משום סד"ר ולקולא א"כ ליכא התחלת איסור כלל א"כ כיון דאזלינן לקולא לענין גט בע"כ ה"ה דניקל לענין ב' נשים אך באמת וי"ל דנהי דלענין גט בע"כ לא מחמירין בס' אשת איש מ"מ א"א להקל לישא אשה אחרת בלי היתר ק"ר כיון דחרם דשתי נשים עיקרו נתקן משום קטטה כמבואר במרדכי כתובות א"כ כיון דעכ"פ הראשונה אגידה בי' מס' וצריכה גט שוב אם ישא אשה אחרת יש לחוש לקטטה ואדרבה שמא עי"ז יהי' לו קטטה עם השני' שהיא בוודאי אשתו ובזה יש להצדיק שי' הד"ח דגם בס"ק א"א להתיר רק לגרש בע"כ אבל ב' נשים בעי ק"ר:

והנה כת"ה כ' עוד דכאן בוודאי ליכא איסור ב' נשים דעיקר הטעם משום דא"א למיקם בסיפקייהו וגם שמא יבואו לידי קטטה ויגרש אותה בפ"כ א"כ הכא דהוי רק ס"ק ופטור ממזונות ל"ש טעם הראשון וגם טעם השני ל"ש דהא מותר לגרשה בע"כ:

ובאמת טעם השני שייך בוודאי דשמא יבא לידי קטטה ויגרש השני בע"כ גם מיש דל"ש טעם הראשון אנכי לא אבין דהרי א"כ בהא דמבואר בש"ע די"א דבארוסה. לא שייך חדר"ג ולפ"ז בלא"ה בארוסה כיון דליכא חיוב מזונות פשיטא דל"ש החדר"ג ועכצ"ל דאף במקום דליכא חיוב מזונות אפ"ה גזר ר"ג ושוב הוי ס"ד דגם בארוסה גזר ר"ג לזה מביא בשם י"א דבארוסה לא גזר וז"ב עכ"פ נשמע דאף א"נ דבס"ק לא גזר ר"ג מ"מ זה דוקא לענין גט בע"כ אבל ב' נשים נהי דבעצם קיל מגט בע"כ מ"מ כיון דעכ"פ אגידה בי' שייך טעם דקטטה ועיין בח"ס בתשובה שכ' דנהי שי"ל דאיסור הטלת מום בבכור אינו רק דרבנן מ"מ אסור להטיל מום אף בס' בכור ול"ש להקל מטעם סד"ר כיון דעיקר האיסור משום דמיחזי כמטיל מום בקדשים א"כ כיון דעכ"פ בס' בכור אסור בגיזה ועבודה ומיחזי כמטיל מום בקדשים שהרואה אינו יודע אם הוא בכור וודאי או ס' א"כ הכ"נ שייך סברא זו כיון דעכ"פ צריכה גט ואגידה בי' שייך טעם דקטטה וא"א להתיר ב' נשים רק ע"י ק"ר ובאמת בעיקר סברתו כבר הרגיש בזה בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' ב' שרוצה ג"כ לחדש דבכה"ג שנודע שהי' בה מומין קודם הנישואין כיון די"ל דהוי מקח טעות א"כ א"נ דצריכה גט מדבריהם י"ל דתקנתא לתקנתא לא עבדינן וגם א"נ דצריכה גט מס' מ"מ י"ל דלענין חדר"ג אזלינן לקולא ואפ"ה נראה דלא הקיל בלי ק"ר עיי"ש ובאמת בט"ז סימן ל"ט משמע דרק גט בע"כ מותר בכה"ג דהוי ס' קידושי טפות אבל לא ב' נשים וע' שו"ת בי"צ אה"ע ח"ב סי' ס"ב שפלפל ג"כ בזה ומסיק להחמיר בס' חדר"ג וכבר כתבתי דאף א"נ דס' חדר"ג הוי לקולא רק אם הספק אי ר"ג א בכה"ג אבל בס' א"א כיון דעכ"פ צריכה גט חשוב אגודה בי' ואסור לישא אחרת מחשש קטטה ועי' שו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' קט"ז:

ומ"ש כת"ה דאף א"נ דגם בס' בחדר"ג אזלינן לחומרא היינו במילי דהס' בגירושין דבכה"ג צריכה גט מה"ת י"ל דגם לענין חדר"ג מחמירין אבל הכא דהס' בקידושין ומה"ת מוקמינן בח"פ ונהי דמדרבנן מחמירין מ"מ כשנצמח אח"כ הס' לענין חדר"ג דהוי דרבנן מקילין דהם אמרו להקמיר לענין ד"ת ולהקל בדרבנן:

ובאמת הי' מקום לומר כדבריו לפמ"ש בתוס' חולין דף ט' בד"ה ואסורה באכילה משום דרוב פעמים שוחטין שפיר ואסורה באכילה רק מדרבנן לא החמירו לעשות נבילה חזינן דבמידי דכל האיסור רק מדרבנן י"ל תרתי דסתרי ואף דיפה כתב כת"ה דאף דמוכח בתוס' כתובות דף כ"ג דבס' קרוב לה איתרע הח"פ מ"מ כתבו כמ"פ דלא איתרע רק מדרבנן לא כמ"ש בפנ"י גיטין דף כ"ח אך באמת זה אינו דאף די"ל דבס' קידושין מה"ת מוקמינן בח"פ מ"מ נודע מ"ש בתוס' כתובות דף ע"ה דח"פ ל"ח כלל לגבי חזקת הגוף וביאר הפנ"י משום דהא דאמרינן דבמומין הקידושין בטילין הוא רק מתורת תנאי ובס' בתנאי אין נתבטלין קידושין ברורין דבזה ל"ש ח"פ אף מה"ת כיון דליכא ס' בעצם מעשה הקידושין דרק בס' קרוב לה הוי ס' בעצם מעשה הקידושין וכמו שכ' הרשב"א בתשובה דאף דבס' בקנין קרקע אזלינן בתר חמ"ק אבל בס' בתנאי אינו מתבטל קנין ברור ואזלינן בתר חזקת הלוקח וה"ה דבסי' בתנאי איתרע הח"פ אף מה"ת ועי' בספרי ח"ב סימן ע"א א"כ בני"ד דנראה מהגב"ע שבשעת הקידושין היתה שפוי' בדעתה ותפסי בה קידושין רק מכח מום י"ל דבטלי הקידושין שוב הוי ס' בתנאי ומה"ת איתרע הח"פ ושוב צריכה גט אף מה"ת ושוב י"ל דאף דנצמח אח"כ לענין דרבנן נמי יש להחמיר, ואף שכתבתי דבנולד ביחד על ד"ת ודרבנן מקילין בדרבנן מ"מ עכ"פ כיון דמה"ת צריכה גט חשוב אגודה בי' ויש להחמיר לישא אשה אחרת מחשש קטטה ורק לענין לגרשה בע"כ יש להקל:

ומה שהעיר אדברי שו"ת רח"כ בהשלשת הגט שכתב דהוא מכח ממנ"פ דאם הוא בכלל יודעת לשמור גיטה צריך השלשת הגט ומועיל ואי אינה יודעת לשמור א"כ מותר אף בלי השלשת הגט והעיר כת"ה דאכתי הא אין נותנין לה הגט ובאמת כבר הרגישו האחרונים בזה וכת"ה כתב דע"י שמכין א"ע לכתוב גט אחר חשוב ביטול לגט הראשון ושוב אמרינן אפקעינהו ואי דעכ"פ נשאר קידושין דרבנן לשי' השמ"ק מ"מ לענין זה שוב לא גזר ר"ג דהוי תקנתא לתקנתא ע"כ ת"ד:

לפלא מה שייך לומר אפקעינהו בזה בשלמא אם מבטלין שלב"פ השליח, ואח"כ נותן להאשה הגט שנתבטל בזה שפיר פריך הש"ס ומי איכא מידי דמה"ת לא הוי גיטא וכו' ומשני דאפקעינהו אבל הכא דבאמת אינו נותן לה גט זה א"כ שפיר נשאר על ד"ת והגט בטל לגמרי ושוב נשאר חדר"ג וחוץ לזה באמת ל"ח ביטול גם בזה כיון דבאמת רצונו שיהי' גט כשר אליבא דכ"ע וכיון דבגט הראשון יש פקפוק מחמת חשש המגיה במלמ"ל וגם שאר חששות לזה עושה שיהי' בלי פקפוק אבל אין כוונתו לבטל הגט ובאמת לשי' כמ"פ גם ע"י שליח מהני שני גיטין ויוכל לעשות בכל גט שליח אחר ול"ח ביטול להשליחות הראשון וע"כ כיון דרק מחמת ספק עושה זה ל"ח כביטול ועיין שו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' כ"ח ובעיקר תמיהתו דמאי מועיל השלשת הגט באמת י"ל דר"ג לפי שגזר לטובת הנשים שלא ישא אדם ב' נשים ורק לפעמים בנשתטית מהצורך להתיר חוששין ג"כ לטובת האשה שתוכל להינשא לכשתשתפה ולכך צריך להשליש גט עכ"פ לידי שליח שיהי' מוכן לגרשה ורק כ"ז אם היא בכלל יודעת לשמור גיטה דבכה"ג יוכל לעשות שליח דבזה לא שייך פקפוק המגיה במלמ"ל דהיכי דרק מדרבנן למ"ע מצי משוי שליח כמ"ש במלמ"ל פ"ב מביאת מקדש ועיין בספרי ח"א סי' ע"ב א"כ שפיר צריך השלשת גט אבל אם היא א"י לשמור גיטה א"כ לא יועיל מינוי השליחות שוב מותר החדר"ג בלא"ה ולכך כשאנו מסופקין אם היא יודעת לשמור גיטה צריך השלשת גט וז"ב ופשוט ומה שהעיר דבקנין דרבנן אם הוא באיסור ל"מ דחז"ל לא תיקנו היכי דעביד איסור ופי' בספרי ח"א סי' ח' שהבאתי מקצה"ח סי' ס"ו לענין קטן בהגיע לעונות הפעוטות שמחל שט"ח שמכר אביו דל"מ מחילתו וכת"ה העיר מרש"י גיטין דף י"ב דגבי גט שחרור מהני אם נותנו לתוך ד' אמות אף דקנין ד' אמות היא רק מדרבנן ובשיחרור עובר בעשה ושוב נימא דלא יועיל בזה קנין דרבנן באמת כבר העיר בזה בני הח' מר חיים יחי' והשבתי לו עפמ"ש המפורשים בהבנת דברי הרמב"ן שכ' דא"א לומר דמש"ה מועיל בשט"ח מחילה לפי שמכירת שט"ח אינו רק דרבנן דא"כ איך מהני בקידושין והעירו דהא י"ל דדרבנן מהני לד"ת וכ' הישי"ע דהיכי דחז"ל בעצמם עשו הפרש בין דבריהם לד"ת ל"מ לד"ת א"כ א"נ דמש"ה מועיל מחילה משום דמכירת שט"ח דרבנן א"כ שוב עושין הפרש בין דבריהם לד"ת שוב לא הי' מועיל בקידושין עיי"ש ועיין בספרי ח"א סי' ע' א"כ כיון דקנין ד' אמות מועיל בגט אף דלשי' כמ"פ הוא מטעם אפקעינהו מ"מ כמ"פ כ' דעשו כד"ת ממש וקנין דרבנן מהני לד"ת וכמו דמהני בקידושין מעמ"ש א"כ א"נ דקנין ד' אמות הואיל שהוא מדרבנן ל"מ בעושה איסור א"כ שוב לא הי' מועיל בגט דהא חזינן דלא אלמו כד"ת ממש ושוב ל"מ לד"ת כנ"ל וע"כ מדמועיל בגט ע"כ דהוי כד"ת ממש וממילא מהני אף בג"ש וז"ב:

ובזה איש דברי המרדכי פ' הזורק בהא דתיזיל ותיחוד דהקשה דהא זכתה בחצר בתורת מתנת שכ"מ ותירץ דמתנת שכ"מ אינו רק מדרבנן והקשו עליו הא גם קנין אגב אינו רק דרבנן ואפ"ה מועיל בגט לשי' רש"י ועפ"ז א"ש דקנין אגב עשו כד"ת ממש אבל מתנת שכ"מ דל"מ בעכו"ם לשיטת הרמב"ם ע"כ דלא עשאו כד"ת ממש ול"מ בפושה איסור שוב ל"ח כד"ת ממש ושפיר ל"מ בגט וז"ב ובפשיטות י"ל קושית המרדכי דהכא דגם הקרקע לא נקנה רק מדרבנן וקנין אגב ג"כ אינו רק דרבנן ובתרי דרבנן בוודאי ל"מ לד"ת כנודע וז"ב עוד י"ל כמו דקאמר בש"ס קידושין דף כ"ג דאף למ"ד דעבד אינו משתחרר ע"י עצמו אפ"ה עושה שליח אף שי"ל כ"מ דלמ"ע ל"מ שליח אפ"ה כיון דילפינן לה לה מאשה כמו דאשה משוי שליח ה"ה עבד עיי"ש א"כ הכ"נ ילפינן עבד מאשה דכל שמועיל באשה לענין זכיות הגט ה"ה דמועיל בעבד ואחרי שתקנו חז"ל קנין ד"א באשה ה"ה דמועיל בגט שחרור וז"ב:

ומה שהעיר כת"ה עוד דבקידושין באיסור י"ל א"ע ל"מ עפ"י דברי הפמ"א סי' ל"ד כבר העיר בזה המו"ץ מסטריא נ"י מובא בספרי ח"א סימן ח'. אך באמת זה טעות דהא עכ"פ בשחרר בע"כ דהעבד ירצה שיתבטל השחרור שוב תקשה דנימא א"ע ל"מ וכמ"ש כת"ה דהכא נימא א"ע ל"מ לפי שהבעל רוצה שיתבטלו הקידושין ושם הבאתי ג"כ דברי המרדכי דבקידושין ל"ש לומר אעל"מ וגם בגירושין ל"ש אעל"מ כמו"ש בתוספת תמורה דף י' דאיתקש גירושין למיתה ועיי"ש בתוספת דף ו' ושוב תמיד ל"ש א"ע ל"מ כמ"ש הנוב"י שם וממילא בשחרור דילפינן לה לה מאשה ג"כ ל"ש לומר אעל"מ וז"ב:

ושאר צדדים שלו מצד דהעדים עברו בלפ"ע אם כי יש בדבריו כמה דברים נחמדים עכ"ז קשה לצרפם לדינא בקיצור הדבר אם אמנם יש בזה כמה צדדים להקל מ"מ כבר הוכחתי דשיטת כמה פוסקים דס' חדר"ג לחומרא בפרט הכא חשוב נולד הס' בד"ת לענין גט ולענין לישא אחותה וגם כיון דעכ"פ אגידה בי' יש לחוש לקטטה ושמא יגרש השני' בע"כ ובאמת הי' מקום לומר דיש לחוש לתקלה אם וראו דהבעל נושא אשה בלי היתר ק"ר פ"כ דהם קידושי טעות שוב יתירו גם את האשה לינשא בלי גט בשלמא אם היינו סוברים דרק מדרבנן צריכה גט אם כתירוץ הש"ס דכתובות דף ע"ג דצריכה גט מדבריהם או כסברת כת"ה דשייך ח"פ א"כ לא הי' חוששין לתקלה דאף אם האשה תינשא בלי גט לא יהי' רק איסור דרבנן ובאיסור דרבנן ל"ח לתקלה כמ"ש בתוס' סוכה דף ב' אבל לפי"מ שכתבתי דהכא הוי ס' בתנאי ואזדא חזקת פנוי' ושוב בד"ת יש לחוש לתקלה אך באמת נודע מ"ש בשו"ת מהר"י דבפנוי' שזינתה כיון דחוששין שמא זינתה עם אחרים אף שהבועל מודה חוששין לענין יבום א"כ אם נקיל לענין שמותר לישא בימי עיבורה יאמר קמו רבנן ויתירוה בלי חליצה אך באמת בנוב"י מה"ת סי' כ"ג ובשו"ת רח"כ סי' ט"ו דחו דהיכא דא"א למיקם עלה דמלתא לא שייך לומר קמו רבנן במלתא וא"כ הכא דמספקא לן להש"ס אי חשוב מקח טעות א"כ הכל יודעין דהוי עכ"פ קידושי ספק ורק אי הי' באמת ס' גם על שעת הקידושין אם הית' שוטה אז הי' החשש שמא יאמרו קמו רבנן במלתא ונתברר להם שהיתה שוטה בשעת הקידושין ולא תפסו הקידושין אך באמת אם יש ס' שמא לאו בר קידושין הוא כלל וא"כ בדרבנן ל"ח לתקלה כללו של דבר לפמ"ש כת"ה דיש ס' באמת שמא בשעת קידושין ג"כ היתה שוטה וא"כ יש ח"פ ובוודאי רק מדרבנן צריכה גט שוב יש להקל לענין חדר"ג כמו שנסתפק בשו"ת בי"צ סי' מ"ב דבקידושי דרבנן יש לומר דליכא חרם ב' נשים וכבר נסתפק בזה הג' מהרש"ק ז"ל ובפרט שכבר נודע מ"ש בח"ס ח"ב סי' צ"ט דנהי דנימא דחדר"ג הוי ד"ת אבל פרטי התקנה הוא רק דרבנן ואם מתירין לו החרם עפ"י התורה אף דליכא ק"ר מ"מ ליכא בזה רק איסור דרבנן וא"כ שוב כיון דליכא בזה רק קידושי ספק ובכה"ג הוי רק ס' דרבנן אם לישא רק ע"י היתר רבנים וזה שהביא כת"ה די"ל דהוי דשיל"מ והביא דברי הצל"ח הנודע עיין בספרי ח"ב סי' נ"א שהארכתי בזה והבאתי דברי הרמ"א לענין ס' שאובין עיין חת"ס יו"ד סי' רנ"ב ע"כ יען שיש בזה כמה צדדים לענין גוף הקידושין וגם דבחופת נדה ולא היתה ראוי' לביאה מצד חולה ומצד נדתה לכ"ע י"ל דחשובה כארוסה וי"ל דבארוסה ל"ג ר"ג ועיין שו"ת פרח מטה אהרן ואם כי קשה להעמיד יסוד פ"ז פכ"ז חזי לצרף יען שכת"ה כ' שהדבר נחוץ וא"א להמתין על ק"ר וכבר הורה בזה הג' מבערזאן שליט"א להתיר, ע"כ אם יתפשרו בדברים שבממון עפ"י בד"צ אזי גם אנכי אצטרף להיתר זה ובלבד שיסכים לזה גדול מובהק אחד ויכריזו שרק הבעל מותר לישא אבל האשה צריכה גט והרבה יש לפלפל בדבריו אך מחמת הטרדה אקצר:

באעה"ח ועש"ק ה' תצא תרס"ח לפ"ק ראדמישלא יצ"ו. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה