מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן עט
להרב החריף מו"ה זונדיל קורטץ נ"י מק' סוואלאוע:
בדבר השט"מ שנכתב בו שמוכר כמה מוני חמץ ופורט כל מין והמחיר מכל ליטער ומכל קילא רק שאינו כותב סכום המדה והמשקל ונסתפק שי"ל דהעכו"ם לא ס"ד שא"י כמה מעות יצטרך וגם כיון שעכ"פ חשוב באחריות ישראל שאם יגנב לא יוכל לתבוע מן העכו"ם דהא איני יודע המדה והמשקל וא"כ אם כותבין רק חצר בשכירות הוי קע"א בביתו של ישראל זה תורף השאלה בקצרה וזה תשובתי בס"ד:
הנה לכתחילה בוודאי נכון לפרש המדה והמשקל מ"מ בדיעבד בוודאי אין שום חשש דגם באמר לו סתם אני מוכר כל חמוצים כפי שער שבשוק ג"כ מהנו בדיעבד כמו"ש בשו"ת מהרי"א הלוי ח"ב סי' קי"ח וסי' קמ"ו דכיון דמוכר לו כפי שער שבשוק ל"ש לא סיד ועיין שו"ת בית יצחק יו"ד. חיב בקו"א סי' י"ב הגם די"ל לפמ"ש שם הטעם דאם מין אחד לא פרט לו בפירוש י"ל דמהני דבמקנה דבר שאינו מסויים עם דבר המסויים מהני במקנה ביחד דבשלמא בדשלב"ל עם דבר שב"ל דהטעם דבדשלב"ל אין על מה לחול הקנין א"כ גם במקנה ביחד ל"ק רק מחצה אבל הכא דהטעם משום דלא ס"ד א"כ כיון דבהדבר מסויים סמך לדעתי' שוב גם בדבר שאינו מסויים סיד באמת בישיע"ק חו"מ סי' ר"ג כ' להיפוך דלטעם דל"מ קנין בדשלב"ל משום דלא ס"ד גם במקנה ביחד ל"מ דאכתי לא ס"ד בדבר שלב"ל ול"ד לדברי המ"ל בנודר חציו לצדקה וחציו להדיוט דמהני דשם באמת גם בחלק ההקדש י"ל דלא סמך אדעתי' דהא הקדישו רק בתנאי ואפ"ה אמרינן דמכח שנתן להקדיש סמכא דעתי' א"כ בוודאי ס"ד גם להדיוט אבל בדשלב"ל עם דשב"ל בהדבר שב"ל ל"ש הסברא דלא ס"ד א"כ בהדשלב"ל לא ס"ד אך לדברי הבי"צ י"ל היכא דלא מכר לו שום דבר מסויים שפיר י"ל דל"מ אבל אכתי שייך שאר הטעמים שכ' שם בבי"צ די"ל דאין אסמכתא לעכו"ם כשיטת הראב"ד וגם דעכ"פ לרוב שי' הפוסקים אסמכתא קונה מה"ת ושוב מה"ת יצא מרשות הישראל ונהי דגם בלא ביער באופן דעבר עכ"פ אדרבנן ג"כ אסור אחה"פ היכי דשייך בו ב"י ד"ת כמ"ש הר"ן לענין חמץ המופקד ברשות עכו"ם דגם להגאונים אסור אחה"פ מ"מ שם עכ"פ לא עשה כתיקון חז"ל אבל הכא באמת מכר החמץ והי' סובר שנמכר כדין וא"כ לשי' כ"פ אם הי' סובר כל ימי הפסח שנמכר אף שנמצא שהשט"מ בטל אפ"ה מותר אחה"פ כמו"ש בתשו' רח"כ ז"ל סי' י"ב ובשו"ת שו"מ והגם דבשו"ת א"צ חולק מ"מ הכא באמת מהני עכ"פ המכירה מה"ת והוא סבר שמועיל גם מדרבנן בוודאי מותר אחה"פ ועיי' שו"ת מהר"י הלוי ח"ב סי' קי"ח וסי' קמ"ו ובשו"ת מהרש"ם ח"ב סימן קצ"ב ובספרי ח"א סי' ל"ד ומה שחושש דעכ"פ אם יגנב לא יוכל לתבוע מן העכו"ם והוי באחריותו באמת המנהג לכתוב רק חצר בשכירות כמו"ש בשו"ת אבני צדק בשם כל הגדולים ואפ"ה ליכא חשש דבדיעבד כ' בש"ע של התניא ז"ל דמהני יחר לו בית דבאמת בירושלמי לחד מ"ד בקע"א מותר אחה"פ כמ"ש בח"י ונהי דלשי' המג"א אסור מ"מ ביחד לו בית הוי ס"ס בדרבנן שמא כשי' ר"ת ושמא כשיטת הסוברים דקע"א מותר אחה"פ ואף דס' הראשון נוגע לד"ת דלשי' ר"ת גם בפסח לא עבר אב"י ולענין ב"י מחמירין כשי' רש"י ז"ל מ"מ עכ"פ נודע מש"כ בכנה"ג דבס' דדינא גם ס' אחד בגוף וס' הב' בתערובות מהני דלא שייך לומר שכבר הוחלטנו לוודאי איסור דהא ע"כ הס' דדינא במקומו עומד וה"ה הכא גם בימי הפסח לא הוחלטנו דוודאי עבר אב"י דהא ע"כ יש ס' שמא כשי' ר"ת ונודע מה שכ' בשו"ת ב"א סי' מ"א דאם יש ס' אי עבר אב"י מותר אחה"פ ול"ש לומר דהוי ס' בנתגלגל דהא גם בתוך הפסח ידענו דאחה"פ יהי' רק ס' דרבנן ועי' בספרי ח"א סי' ס"ח ולפ"ז י"ל דגם אם נחליט כשי' המג"א דחמץ שקע"א אסור אחה"פ מ"מ ביחד לו בית מותר אחה"פ דהוי ס' דרבנן ובפרט דהוי כעין ס"ס שמא כר"ת ושמא גם באחריות גמור מותר אחה"פ ועיין שו"ת משיב כהלכה סימן א' וג' עכ"פ הדבר פשוט דאחה"פ מותר גם בלא פרט המדה והמשקל אם עכ"פ פרט המין והשער אבל לכתחילה יש לפרוט המדה והמשקל וז"ב:
באעה"ח ד אמור ל"ג למב"י תער"ג לפ"ק ראדמישלא. הק' שמואל עגגיל חופ"ק הנ"ל.