מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן נה
לכבוד הרב הה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה מענדיל הורוויטץ (כעת) אבד"ק ליסקא שליט"א.
בדבר שאלתו באחד שא"א לו למצוא עצים לבשל ביו"ט אי מותר לבשל על גאז-קאך ואך שיש חשש סכנה להניחו דולק בלילה אם מותר להגיד לעכום בעיו"ט שיכבנו אחר הבישל זה תורף שאלתו:
הנה לענ"ד באם אין לו עצים ויתבטל עי"ז משמחת יו"ט יש להתיר לכבות ע"י נכרי ואף דכיבוי ל"ח צורך או"נ ונודע מ"ש המוצל מאש דמה"ט בשריפת קדשים ל"א מתוך משום דמנח בישרא אגומרי יש בו משום מכבה ובכיבוי ל"א מתוך אך באמת י"ל השתא גוף ההדלקה הוא בהיתר משום או"נ ואח"כ הרי יש בו חשש סכנה לפי דברי כת"ה א"כ בוודאי דמותר לכבות עכ"פ פ"י עכו"ם. ואף דלשיטת הרז"ה מבטלין מצות מילה בשביל החשש שיצטרך אח"כ לחלל שבת לצורך פק"נ וה"ה בנ"ד י"ל דאסור להדליק את הגאז כיון דיצטרך אח"כ לעבור על שבות דאמירה לנכרי:
אך באמת יש לחלק התם במילה עכ"פ לא יתבטל המצוה לגמרי דאפשר למול למחר ונהי דיתבטל הא דמצוה למול ביום ח' אבל עכ"פ גוף המצוה לא יתבטל אצל בנ"ד הרי יתבטל לגמרי משמחת יו"ט פשיטא דלע"ע מותר להדליק ואח"כ שוב יש היתר לכבותו ע"י עכו"ם מחשש סכנה וכעין זו מצינו בגליון התוס' מגילה ד"ה בהא דרבי רצה לעקור ת"ב לחלק בין עקירה לגמרי לבין עקירה מיום א' על יום אחר עיי"ש ועוד התם במילה הישראל בעצמו יצטרך להחם מים דבמקום פק"נ אין עושין ע"י נכרי כמפורש ביומא דפ"ה א"כ לשי' הרז"ה דשבת אצל פק"נ הוי רק דחויה אסור לגרום דיחוי כמפורש בש"ס סנהדרין דט"ו דאי טומאה דחויה מעברין את השנה מפני הטומאה אבל באם עושה במקום סכנה ע"י עכו"ם בוודאי דחשוב היתר גמור א"כ שפיר לע"ע מותר להדליק לצורך או"נ ואח"כ שוב יש היתר לכבותו ע"י עכו"ם מחשש סכנה ועיין תוס' פסחים דס"ו ע"ב שכ' דנהי דאסור לעבור אשבות בשביל מצוה מ"מ שבות דבהמתו מותר לצורך קרבן עיי"ש א"כ בנ"ד לשי' רוה"פ בכיבוי ליכא רק איסור דרבנן דהוי משאצל"ג א"כ שבות דשבות בוודאי דיש להתיר אם א"א להשיג עצים ויתבטל עי"ז משמחת יו"ט ובפרט אם יגיד להעכו"ם מעיו"ט והוא בעצמו יבוא ביו"ט לכבות פשיטא דשרי וז"ב בס"ד וכדמות הערה יש להעיר מש"ס ביצה די"א דקאמר בג' דברים התירו סופו משום תחילתו משום דאל"כ אתי לאמנועי משמחת יו"ט ע"כ הדבר פשוט להתיר רק באופנים שביארתי לכת"ה:
באעה"ח ב' ניסן תרע"ז ל' פה ק"ק קאשוי יע"א. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.