מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל
סימן מז
לכבוד מחו' הרה"ג בנש"ק מו"ה פייביש היילפרין אבד"ק ברעזאן שליט"א.
בדבר שבא גט מאמעריקא מאיש אחד והאיש הנ"ל כבר נשא אשה אחרת ושלח גט ויש עליו איזה פקפוקים והאיש נסע למקום שלא נודע מקומו. ותורף השאלה שם האשה נכתב חי' דוואשא ולפי דברי האשה באמת מעריסה הי' שמה חי' דוואשא וכן נכתב בהתנאים ובמענטריקא ובכתובה ובטאבליע בגריכט וגם לפעמים אם נותן אבי' קוויטעל לצדיקים כותב שני השמות אך מעולם לא נקראת רק בשם חי' לבד אף אבי' ואמה אין קורין אותה רק בשם חי' לחוד גם נכתב דהוית אנת אנתתי ויש יתור תיבה זה תורף השאלה בקצרה:
והנה מחמת יתור תיבת אנת נסתפק כת"ה דהלשון אנת אנתתי משמע שלא הי' לו רק אשה זו וכאן שנודע שיש לו אשה אחרת א"כ הרואה גט זה ידמה שהמגרש הוא איש אחר שאין לו אשה אחרת:
לפע"ד אין זה חשש דבשלמא אם הי' נשוי אשה אחרת עוד קודם שלקח את זו י"ל דאינו נופל בו לשון אנת אנתתי דהא משעת נישואין שלה כבר הי' לו אשה אחרת ג"כ אבל בנ"ד שבשעת שלקח אותה לא הי לו אשה אחרת א"כ שפיר שייך הלשון אנת אנתתי דזמן רב היתה היא אשתו לבדה ומצינו שיטת כ"פ דשם שהי' נקרא בו מקודם, אף שאח"כ נקרא רק בשם אחר מ"מ יש לכתוב דמתקרי על שם הראשון דהכוונה שהי' נקרא בו מקודם ואף להחולקים דלשון דמתקרי ל"ש רק אם נקרא בו עכשיו ג"כ אבל הכא דכותב דהוית משמע בזמן הקודם א"כ אף שכבר לקח אשה אחרת קודם גירושי הראשונה מ"מ כיון שזמן רב היתה אשתו זו אצלו ולא הי' לו רק אשה זו שפיר שייך לשון אנת אנתתי ועכ"פ אין לפסול הגט בשביל זה ועוד י"ל דאף שיש לו אשה אחרת מ"מ כיון דע"י שעבר בחדר"ג כופין אותו לגרש השני' שנשא באיסור א"כ מפורש בש"ס דחגיגה דף ד' דאע"פ דחציו עבד וחציו בן חורין פטור מראי' דחשוב יש לו אדון אחר מ"מ למשנה אחרונה כיון דכופין לשחרר חשוב כמשוחרר וחשוב כאילו אין לו רק אדון אחד ה"ה די"ל דהיכא דנכוף אותו לגרש חשוב כאין לו אשה אחרת ואף דבאמת אם יקדש מי אשה זו שנשא באיסור קודם גירושי בעלה אף אם יאמר לה התקדשי לי לאחר שתתגרש מ"מ יהי' חשוב דשלב"ל כמפורש בתוספת ב"ב דף ע"ט ע"ש באומר חציו ב"ח התקדש לי לאחר שאשתחרר אפ"ה רק לר"מ דס"ל אדם מקנה דשלב"ל ורק דבעי עבידן דאתי זה חשוב עבידי דאתי לפי שכופין לשחרר אבל לרבנן ל"מ דחשוב דשלב"ל ממילא גם הכא נהי דכופין לגרש אפ"ה חשוב דשלב"ל מ"מ הוכחתי בספרי ח"א סי' צ"ט דכ"ז לשי' התוס' בחגיגה שכ' דהא דחייב בראי' כיון דצד חירות אין לו רק אדון אחד וכיון דלמ"א אינו יכול מלעכבו מלעלות לרגל שפיר חייב א"כ לא נשמע הסברא דכופין לשחרר כמשוחרר דמי וממילא בעבד גמור אף אם לפעמים יהי' הדין דנכוף לשחרר ואפ"ה כ"ז שלא שחררו יופטר מראי' אבל באמת בתוספת עירוכין דף ד' משמע דהטעם דכיון דכופין לשחרר הוי כמשוחרר א"כ גם בחב"ח שקידש אלאחר שאשתחרר במקום דכופין לשחרר יועיל אף לרבנן ושוב י"ל דבמקום דכופין לגרש אם יקדשה אחר אלאחר שתתגרש מן הראשון שיחולו הקידושין דכיון שכופין לגרש ל"ח דשלב"ל וא"כ שפיר שייך לשון דהוית אנת אנתתי דגם עד עכשיו לא הי' חשוב כיש לו אשה אחרת כיון שנכוף אותו לגרשה ונהי דצריכה גט מ"מ במידי דמצוה אמרי' כל העומד כמ"ש התוס' סוטה דכ"ה ואף דעתה שמגרש אשה זו יהי' מותר לו לדור עם אשה זו שנשאה באיסור וחשוב כיש לו אשה אחרת מ"מ עכ"פ עד שעת גירושין של זו היתה הראשונה עומדת להתגרש והי' חשוב כאין לו אשה רק זו ושפיר נופל לשון אנת אנתתי וז"ב בס"ד עכ"פ לדינא אין מזיק מה שנכתב מיותר תיבת אנת:
והנה כת"ה הביא מ"ש בנו"ב מה"ת סי' קי"ג דיש עצה ליתן לע"ע הגט ואח"כ ליגרור תיבת אנת וליתנו שנית לידה רק שיש ריעותא מחמת שבשעת חתימת העדים לא הי' הגט כשר והי' כגירש בע"ח פסולים וכ' כת"ה דכיון דרק מחמת חומרא צריך לתקנו ל"ח מה שיגרר אחר חתימת העדים.
באמת כבר הארכתי בכמה תשובות לענין אם מהני תיקון ע"י סופר אחר באמת א"נ דבעי שליחות בכתיבה בוודאי ל"מ תיקון של סופר אחר דל"ח שליח של הבעל ואף אם יצוה לו ע"י אחר מ"מ לשי' הרמב"ן ל"מ אמרו לסופר פלוני שיכתבו דבעי שישמע קולו של הבעל ואף אם יכתוב להסופר ויכיר הסופר כתב של הבעל מ"מ לשי' כ"פ ל"מ מינוי שליחות ע"י כתב המפורש באהע"ז סימן ק"ב ועיי"ש בפרי חדש שהאריך בזה אבל להסוברים דל"ב שליחות בכתיבה רק באם נכתב שלא בציווי הבעל חשוב כנכתב של"ש א"כ אם מודיע עכ"פ ע"י כתב להסופר שמסכים לתקן הגט שוב חשוב ככותב לשמה א"כ שפיר מועיל תיקון ע"י סופר אחר בהסכמת הבעל ומחמת החשש שהעדים חתמו בפסול בזה י"ל בדבר שהתיקון הוא רק מחמת חומרא מהני גם אחר חתימת העדים אך בנ"ד לענ"ד אין צריך תיקון ול"צ גירור וז"ב:
אך עיקר השאלה מחמת שכתבו שם חי' דוואשא והשם דוואשא לא נקראת בו מעולם רק הוא שם מעריסה ואך בתנאים נכתבו ב' השמות וגם בכתובה ובמענטריקע ובטאבליע בגריכט נכתבו ב' השמות אבל לא נקראת מעולם לשום אדם רק בשם חי' לחוד וגם לפעמים כשכותב אבי' קוויטעל לצדיק מזכיר את בתו בב' השמות. דבר זה הוא קשה מאוד להתיר דבשלמא אם היתה נקראת עכ"פ למקצת בני אדם בב' השמות אז ידוע מ"ש הפוסקים דאף דקיי"ל דעיקר הוא מה שרוב קורין כמו ברובא שרה ופורתא מרים דצריך להקדים שם הרוב ובהקדים שם המיעוט פסול לשי' קצת פוסקים והרבה פ' כ' דבמפרש השמות ליכא קפידא בהקדים שם הטפל וגם לשי' כ"פ הכוונה בש"ס רק לכתחילה אך אף להמחמירין מ"מ אם מעריסה הי' לה ב' שמות אף דעתה נקראת בפי רוב בשם א' אך עדן מיעוט בני אדם קורין אותה בב' השמות לכ"ע מהני אם כתבו ב' השמות ואנכי הבאתי מקור לזה מרש"י מנחות ל"ד דאם יש לבית ד' פתחים כולן חייבין במזוזה אעפ"י דרגיל לילך בחד וכתב רש"י ז"ל אעפ"י דלעיל מפורש דאם רגיל בחד פתח השני פטור ממזוזה שם מיירי דמעולם לא שומשי בקביעות בפתח הב' אז שפיר בטל לגבי פתח הא' אבל הכא מיירי שבתחלה הי' בני הבית מרובים והלכו דרך כל הפתחים אף דעכשיו נתמעטו הב"ב והולכים רק במקרה בשאר הפתחים אפ"ה כולם חייבין במזוזה חזינן דדבר שכבר הי' מוחזק לשם גמור נהי דעכשיו נקרא לרוב בני אדם רק בשם אחד מ"מ אם עדן נקרא בפי המועט בשני השמות י"ל דחשוב שני השמות לעיקר ויש להקדים השני שמות ולכתוב על שם האחד דמתקרי ובדיעבד בלא כתב רק שני השמות לבד ג"כ יש להכשיר דעכ"פ שני השמות חשוב שם העיקר ובכתב שם העיקר לחוד כשר לשי' רוב הפוסקים ובפרט ביש לצרף שיטת הט"ז דמה שקורין שם אחד הוי כמקצרין השם ובאמת לכתחל' צריכין לכתוב גם שם האחד הנקרא לרוב בני אדם ולשי' הד"ח והחסד לאברהם יש להקדים שם האחד ועל ב' השמות בלשון דמתקרי ולשי' הכרם שלמה והבית יצחק כותבין ב' השמות ועל שם הא' דמתקרי עכ"פ בדיעבד הי' מקום להכשיר אף שלא כתבו רק ב' השמות לחוד ועיין בשו"ת מהרש"ם ח"ב סי' קע"ט אך כיון דלא נקראת לשום אדם בב' השמות א"כ י"ל דחשוב נשתקע ופסול ל"מ אם לא כתב רק השם שנשתקע א"כ בוודאי דפסול מה"ת דעכ"פ הוי כחסר שם דלשי' רוב הפוסקים שמו ושמה מעכב מה"ת ורק אם כתבו גם שם שנקראת בו בפי כל וכתבו גם שם שנשתקע אז הוא רק פסול דרבנן לשי' רוב הפוסקים עכ"פ הכא שלא כתבו רק שם חי' דוואשא יש לחוש דחשוב שם שנשתקע וכיון דלא כתנו שם חי' לחד חשוב עכ"פ כלא כתבו שמה והגם שב' השמות נכתבו בכתובה ובתנאים ובמענטריקע וטאבליע מ"מ לשי' רוב הפוסקים עדן חשוב נשתקע כיון שנשתקע בקריאה הגם דלא נשתקע בידיעה והגם דבחידושי אנשי שם כ' דאם נכתב בכתובה ל"ח נשתקע חוץ לזה דרוב הפוסקים חולקין עליו גם בכבר עברו יב"ח מזמן הנישואין לשי' כ"פ חשוב נשתקע ובפרט דעכ"פ ל"ח רק כשם הטפל ולשי' רוב הפוסקים פסול בכתב רק שם הטפל ועיין שו"ת מהרש"ם ח"ב סימן רנ"א ושם בהשמטות אהע"ז הל' גיטין סי' רכ"ב וגם שם בסימן קע"ט מחמיר מאוד בענין זה ובפרט לפע"ד ע"י הריעותא הא' מה שנכתב דהוית אנת אנתתי נהי דאין לפסול הגט עי"ז מ"מ יש חשש על המסדר שמא אינו בקי בטיב גיטין כיון שלא הרגיש בריעותא זו בקראו את הגט כ"פ ע"כ כ"ז שלא יתברר אם המסדר הוא מומחה קשה להכשיר גט זה וגם אם יתברר שהמסדר הוא מומחה ורק שהי' שגגה עכ"ז קשה להכשיר כיון שלא נקראת לשום איש רק בשם חי' לחוד עכ"ז אם יסכימו שני גדולי הדור מפורסמים להכשיר גט זה ולסמוך על שנכתבו ב' השמות בתנאים וכתובה ומענ- טריקע וטאבליע ולצדיקים אז גם אנכי אצטרף לזה שימסרו לה הגט ואח"ז יכתבו לאמעריקא אולי יוכלו להשיג גט אחר בשם חי' לחוד אז יהי' ההיתר ברור ואם לא יוכלו להשיג גט אחר אז אם יסכימו שני גדולי הדור מפורסמים להכשיר גט זה אז גם אנכי אצטרף ומכלל הן אתה שומע לאו והשי"ת יצילינו משגיאות:
באעה"ח יום ד' ב' כסליו תרפ"ג לפ"ק קאשוי. הח' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.