אור ברסלב
מהרש חלק ג סימן לח

מהרש חלק ג· רבי שמואל אנגל

סימן לח

סימן לז

לכבוד הרב הה"ג הצדיק בנש"ק מו"ה בן ציון הלבערשטאם שליט"א אב"ד דק"ק באבוב יצ"ו.

בדבר השאלה במקוה שנמשך לתוכה מים מן מעיין שהוא רחוק מן העיר ערך חצי פרסה והמים נמשכין דרך חריץ שבקרקע עד המקוה. וכעת נודע שבמקום לא רחוק מן המעיין העמיד ערל אחד תיבה כדי שימשוך המים לחוך התיבה והמים נכנסין להתיבה דרך נקב קטן שבצידה אך כפי הנראה אין בהנקב כשפופרת הנוד. גם יוכל להיות שמקבל מים למטה מהנקב וכאשר נתמלא התיבה המים הולך להלן ונמשך לתוך המקוה אך כפי הנראה אין כל המים הולכין להתיבה רק מעט מים הולכין גם תחת התיבה ומן הצדדין נמשך לתוך המקוה זרו תורף השאלה:

הנה מקור הדברים מהא דמעיין שהעבירו ע"ג השוקת וידוע דלפי' שי' רשב"א ז"ל המובא בב"י אף אם כל המים נכנסין לתוך הכלי אפ"ה אח"כ כשיוצא מן הכלי מותר לטבול בו דהחיבור למעיין מועיל לענין שלא יפסל בבואו לתוך הכלי דחשוב השקה למעיין אף דהב"ח מביא בשם מהר"י טיטצ"ק לפסול אחר שיצאו מן הכלי וכן פסק הב"ח וכן איפסיק להלכה בש"ע סעיף ח' אך נודע מ"ש הפמ"א ובשו"ת זכרון יוסף דבדיעבד יש לסמוך על שיטת הרשב"א ז"ל לעניין שלא להצטרך טבילה אחרת אך בשו"ת הר המור פוסל אף בדיעבד א"כ קשה לסמוך ע"ז ומצד נקב שבכלי ג"כ אין שום סמך להתיר חדא דרק בנקב שבשוליו אז דעת הרבה פוסקים דלענין שלא לפסול המים העוברין דרך הכלי סני בנקב כ"ש דרק לענין לטבול בתוכו אז בעי נקב כשפופרת הנוד אבל לענין שלא לפסול המים היוצאין דרך כלי סגי בנקב כ"ש ואפ"ה אין לעשות מקוה כזה לכתחילה כמפורש בסעיף מ' אבל בנקב שבצידו בעי כשפופרת הנוד. וגם בפי שלא יוכל לקבל מים למטה מהנקב כמפורש במתני' דמקוואות ובסעיף מ' א"כ הכא ליכא נקב כשיעור אך באמת י"ל כיון דעכ"פ המים אינם הולכים מהכלי תיכף להמקוה רק דרך המשכה בקרקע א"כ אף דקיי"ל כולו בהמשכה פסול. אבל מוכח בתוספת ב"ב דף ס"ו דעכ"פ ליכא בזה רק חשש דרבנן ואף לשיטות הסוברים דכולו שאוב פסול מה"ת. אבל כולו בהמשכה אינו רק פסול דרבנן וכן דעת רוב הפוסקים ואף דבשו"ת אמרי אש חוכך בזה עיין בס' ד"ח דמסיק דהוא רק דרבנן:

והנה באמת אף לשי' הסוברים דמעיין שהעבירו ע"ג הכלי פסול לטבול בו אף אחר שיצאו המים מן הכלי מ"מ אינו רק איסור דרבנן דמה"ת כשר מטעם חיבורו למעיין ל"מ אם במקום מוצא המעיין יש מ' סאה א"כ כשר מטעם חיבורו ואף במעיין כל שהו לשי' רוב הפוסקים אין פוסל בו שאובים וממילא דחשוב חיבור לענין שיוכשר שאובין שנתחברו לו וברמ"א סעיף מ' מפורש דבדיעבד סמכינן דמעיין אין פוסל בו שאובין ורק הא דפוסל במעיין שהעבירו ע"ג השוקת הוא מטעם גזירה שמא יקבע הכלי במקום מוצא המעיין או שמא יטביל בכלי שיש בו מ' סאה בלי חיבור כמש"כ הרא"ש והר"ש הובא בטו"ז סי' קצ"ח וא"כ ליכא הכא רק חשש תרי דרבנן. חדא דמה"ת כשר מטעם חיבורו למעיין וגם מכח המשכה ולעניין חשש תרי דרבנן שוב יש לסמוך אשי' הרשב"א ז"ל דאחר שיצאו מהכלי לא יופסלו ועכ"פ בדיעבד יש לסמוך ע"ז ובפרט הכא שנראה שמקצת מי המעיין יוצאין גם דרך צדדי התיבה וגם מאחורי הכלי א"כ שוב מפורש שם בש"ע סעיף ח' דעכ"פ אם מעט המים הולכין על שפת הכלי שוב נטהרו רוב המים היוצאין מן הכלי בהשקתן לאותן מיעוט המים שבאו חוץ לכלי וא"כ לפי"ז בוודאי ליכא שום חשש ואף אם לא נדע בבירור שבא המים דרך צדדי התיבה מ"מ חשוב בגדר ספק שמא גם דרך צדדי התיבה הלכו המים וממילא הוי ספק שאובים וכבר הוכחתי דעכ"פ כולו בהמשכה אינו רק פסול מדרבנן. והוי ספק דרבנן ולקולא ואף שיש חזקת טומאה על האשה מ"מ נודע דבספק שאובין אזלינן לקולא ולא משגיחין בחזקת טומאה של אשה דהוי חזקת מסובב כמ"ש המלמ"ל ונוב"י ואף שיש לפקפק עפ"י סברת הישיע"ק והד"ח דבהא דמוקמינן בהא דמקוה שנמדד העמד טמא על חזקתו והא י"ל דהוי חזקת מסובב וכתב בישיע"ק דעיקר הספק על המקוה היא רק על לענין היתר טבילה ממילא ל"ח חזקת טומאה דגברא בכלל חזקת מסובב אך עכ"פ חזינן דקיי"ל ספק שאובין לקולא ועכ"ח צ"ל דהקילו בספק שאובין ולא גזרו על הספק וכמ"ש בספרי ח"א סימן צ"ח ובפרט הכא דחשוב רק חשש תרי דרבנן א' מצד חיבורו למעיין וגם מצד המשכה ותרי דרבנן כ' בח"מ אהע"ז סימן כ"ח דחשוב אין לו עיקר מה"ת ובאיסור דרבנן שאין לו עיקר מה"ת דעת חוו"ד בסי' ק"י דאזלינן לקולא בספק אף נגד חזקת איסור ובספרי ח"א סי' ע' הארכתי בזה הרבה וא"כ לא איכפת לן בחזקת איסור:

ובאמת יש לעורר דהכא עכ"פ המים בהיותם בכלי נפסלו בוודאי רק הספק אם נטהרו המים אח"כ כשיצאו מן הכלי היינו אם יש מים כשרים שלא הי' בתוכן א"כ יש להמים בעצמם חזקת פסול עכ"פ מדרבנן ושוב י"ל בספק דרבנן נגד חזקת איסור אזלינן לחומרא והכא לא חשוב חזקת מסובב דהמים בעצמם יש להם שם פסול אך באמת הוי רק חשש תרי דרבנן א' דמה"ת המים בוודאי כשירים מצד חיבורם למעיין וגם מצד המשכה נשוב בתרי דרבנן לא איכפת לן בחזקת איסור ושוב הוי ספק דרבנן דשמא נטהרו בהשקה למעט המים שהלכו דרך צדדי ואחורי הכלי ונהי דבשעה"מ פוסק דגם בתרי דרבנן מחמירין נגד חזקת איסור מ"מ לענין זה שוב נוכל לצרף דעת הרשב"א ז"ל דגם גוף המים אחר שיצאו מהכלי מותר לסבול בהם עכ"פ אלשעבר אין חשש אבל להבא יש לראות לעשות בשוליו נקב עכ"פ ככונס משקה נהי דלעניין לעשות מקוה לכתחילה בעי כשפופרת הנוד מ"מ הכא קרוב לוודאי דליכא שום פסול יש לסמוך אניקב ככונס משקה ואם א"א לעשות נקב בהתיבה יעשה בור סמוך למקוה ויתמלא לתוכו מ' סאה ממי גשמים וכל המים שימשכו מהמעיין ילכו דרך בור הזה ויטהרו בהשקה ואף ששי' רבינו ירוחם דאם הולכין השאובין שנטהרו בהשקה למקוה חסירה דאינו מועיל והש"ך כ' דיש להחמיר לכתחילה מ"מ הכא דהוכחתי דמעיקר הדין יש כמה סברות להתיר כמוש"כ עכ"פ בצירוף השקה נוכל להתיר אף לכתחילה כנלפע"ד בס"ד ברור לדינא:

באעה"ח עש"ק במדבר מ' למב"י עת"ר לפ"ק ראדאמישלא. הק' שמואל ענגיל חופ"ק הנ"ל.

תוכן העניינים

מהרש חלק ג

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה