אור ברסלב
מהרש חלק ב סימן כז

מהרש חלק ב· רבי שמואל אנגל

סימן כז

סימן כו

שוכט"ס לכ"ק ידיד ד' ויד"נ ה"ה הרב הגאון הצדיק המפורסים החו"ב בחדר"ת בנש"ק וכו' כקש"ת מו"ה שמחה ישכר דוב הלברשטאם שליט"א אבד"ק צעשינב יע"א:

בדבר שאלתו באחד שגירש אשתו בק' נראל ואמר שהוא לוי ונכתב בהגט שהוא לוי ונודע שאינו לוי וכעת רוצה להחזיר את אשתו ונסתפקו אם צריכין לברך ברכת אירוסין ונישואין:

והנה כת"ה הביא דברי מחו' הרה"ג האבד"ק נראל שליט"א שהביא שיטת הפוסקים בזה אי מפסל בכתב כהן או לוי על מי שאינו לוי דנודע דבשו"ת עה"ג מכשיר בשינוי בשם אביו וכבר קדמו בזה בספר העיטור וא"כ אף שאנן מחמירין בשינוי בשם אביו של המגרש או המגורשת מ"מ עכ"פ חשיב גט לחומרא ואסורה לכהן עכ"פ מדרבנן ושוב יוכלו לברך כמו דמברכין על טבילה דבעלת כתם עכת"ד וכת"ה דחה דבריו דכאן לא הוי שינוי בשם אביו רק בשם המגרש דכינוי לוי קאי גם על המגרש:

והנה באמת צדקי בזה דברי כת"ה דזה חשיב כשינוי בשם המגרש וכמ"ש בב"ש ס"ק י"ד דאם היא בת כהן ולא כתבו שהוא כהן כשר דאין מקפידין כ"כ בשם האבות כן כתב בשם הלבוש וכ' הב"ש דאם לא כ' כהן אצל המגרש פסול שלא במקום עיגון והסברא דנהי דכותבין כהן אצל אבי המגרש מ"מ קאי גם אמגרש א"כ זה הוי שינוי בשם המגרש וע' שו"ת חא"ש סי' ק"ז שפלפל שם בכתבו כהן אצל המגרש ובשם דמתקרי שלו היינו אברהם לוי דמתקרי אברהם כהן ומכשיר שם בשעה"ד עיי"ש. עכ"פ זה פשוט דזה הוי שינוי בשם המגרש אך באמת נודע שיש בזה שיטת ר"ת המכשיר בכתב כהן על מי שאינו כהן והטעם דמידי דלא פוסל בחסרון אין מזיק בשינלי אך בשו"ת נוב"י מה"ק סי' פ"ט ומה"ת סי' ק"ט מחמיר ובשו"ת תא"ש סי' קמ"ה חולק להתיר ומשמע שם דאם כתבו על אבי האשה כהן והוא אינו כהן בוודאי מותר דהא כמ"פ מכשירין בשינוי שם אביהם ובפר הכא דאינו שינוי בשם עצמו רק שכתבו כהן או לוי על מי שאינו לוי ויש חשש לעז עכ"פ בשם אביהם אין חוששין ללעז ואם אינו שינוי גמור מכשירין וע' שו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קמ"ז שהביא ג"כ דברי הב"ש וכ' דנהי דמחמירין בשינוי שם אבי המגורשת מ"מ בכתבו כהן על אבי המגורשת יש להקל דאין האשה נקראת שהיא בת כהן וע' שו"ת בי"צ אה"ע ח"ב סי' ס"ב שהאריך בענין כזה וכ' דאם השינוי הוא בשם אבי המגורשת יש להקל מס"ס שמא שינוי אינו פוסל בשם אבי המגורשת ושמא זה ל"ח שינוי כיון שאינו בשם עצמו רק שכתבו כהן או לוי וע' שו"ת ח"ס ח"ב סי' ט"ז עכ"פ מוכח דאם כתבו על המגרש בן לוי א"כ הכינוי כהן או לוי קאי גם על המגרש ובאמת אינו לוי א"כ הוי רק ס' א' להיתר ורבו הפוסקים הפוסלים בזה דכמו היכי שהמגרש כהן ולא כתבו כהן דכשר רק בשעה"ד מכ"ש בכתבו לוי על מי שאינו לוי דהוי קרוב לשינוי א"כ בוודאי קרוב הדבר שהגט הוא בטל וזה גרע עוד מעובדא שהובא בשו"ת בי"צ ח"א סי' כ"ג דשם עכ"פ החזיק א"ע לכהן אבל הכא לא הוחזק כלל בשם לוי א"כ בוודאי קרוב הדבר שהגט בטל וא"כ אי היתה רוצה להנשא לאחר פשיטא דהיתה צריכה גט אחר דגם בכתבו על אבי המגורשת לוי דיש ס"ס להיתר אפ"ה כ' שם הבי"צ דשלא במקום עיגון מחמירין עיי"ש שנסתפק אם אינה רוצית לקבל גט שנית אם מותר הבעל לישא אשה אחרת די"ל דלענין חדר"ג דהוי דרבנן ואזלינן בס' לקולא יש להקל ולסמוך דכבר הועיל הגט עיי"ש מ"ש בזה דהיכי שנתגרשה מה"ת בזה לא גזר ר"ג וע' שו"ת ח"צ סי' קט"ז שכ' די"ל דתקנתא לתקנתה לא עבדינן וע' שו"ת ח"ס אה"ע סי' א':

ובאמת י"ל כיון דמחמירין לענין נישואי האשה דהוי ס' ד"ת א"כ אם נקיל לענין הבעל הי' זילזול לדבריהם אך באמת כתבתי בתשובה דבס' דדינא ל"ש סברא זו דהא א"א לומר דהוחלטנו וודאי לא הועיל הגט דהא הס' ידוע דיש בזה פלוגתא דרבוותא וא"כ שוב יש להקל בדרבנן אבל עכ"פ הכא דהשינוי בשם המגרש דכינוי לוי הוא גם על המגרש א"כ פשיטא דהגט ל"מ ואף במקום עיגון הי' קשה להתיר:

אך עכ"פ פשיטא דלחומרא חשיב גט ואסורה לכהן א"כ יש לדון לענין הברכות והנה כבוד מחו' הרב שליט"א כ' דכמו דמברכין על טבילת בעלת כתם ה"ה הכא כיון דמדרבנן חשיבה גרuשה ואסורה לכהן א"כ יכולין לברך על הנישואין באמת יש לדון בזה הרבה בגוף הדבר לענין ברכת הטבילה בטובלת אחר דם טהור ע' בשו"ת ח"ס יו"ד סי' קצ"א מ"ש בזה:

והנה ידוע מ"ש המג"א בסי' תרפ"ח ס"ק ו' דמש"ה בעיירות המסופקים אם הם מוקפים חומה אין לברך ביום שני דבס' אין מברכין והקשו מהא דמברכין על יו"ט שני וכ' המג"א דשם אין מברכין על הס' רק חז"ל הוצרכו לעשות יו"ט ב' ם ומברכין על וודאי דרבנן אבל במגילה דלא עשו חז"ל חיוב על הס' א"כ חשיב רק ס' ואין מברכין על הס' עיי"ש

: ובאמת עפ"ז י"ל קושיות התוס' מגילה ד"ד דא"נ דנשים מוציאות אנשים א"כ אמאי טומטום אינו מוציא במקרא מגילה. והנלע"ד דהנה ידוע דברי הרמב"ם ז"ל דפסק דחצי עבד פטור מפסח וכ' הכ"מ בשם הר"א בי הרמב"ם דאדרבה למ"א כיון דכופין לשחרר לא הוצרכו לעשות תקנה שיהי' חייב בפסח אבל למשנה ראשונה עשו תקנה א"כ הכ"נ בנשים כיון דבאמת אי לאו טעמא שהי' באותו נס הי' פטורין א"כ הטילו חז"ל עלה חיוב משום שהי' באותו נס ונהי דטעם זה הוי רק דרבנן כמ"ש התוס' שם דמש"ה צריך קרא לחייב נשים במצה וא"כ נשים הוי תרי דרבנן מ"מ נימא דתרי דרבנן מוציא לחד דרבנן אבל בטומטום דפשיטא דחייב עכ"פ מ"ס שמא זכר הוא א"כ לא הוצרכו חז"ל להטיל עליו חיוב וודאי א"כ שוב ס' חיוב אינו מוציא לוודאי חיוב וז"ב בס"ד:

נחזור להנ"ל דבשלמא בבעלת כתם דחז"ל הטילו עלה איסור לשמש עם בעלה בלי טבילה א"כ שייך וצונו מלא תסור אבל הכא לא מבעיא א"נ דהגט בטל מכח וודאי נהי שחז"ל החמירו שלא להנשא לכהן דמצינו בש"ס תמורה ד"ד שאני כהנים דריבה בהן מצות יתירות א"כ הי' מקים לומר דבעלה מותר להחזירה בלי קידושין כלל דהא לרוב הפוסקים ליכא בביאת פנויה רק איסור דרבנן ובפרט במיוחדת לאדם אחד בוודאי ליכא רק איד"ר וא"כ לענין איד"ר סמכינן אהא דלא הועיל הגט כלל ואף לפי"מ שהוכחתי דיש בזה ס' פלוגתא וא"כ כ י"ל דהוי ס' מגורשת ד"ת ואם תקבל קידושין מאחר תהי' צריכה גט מהשני מה"ת מחמת ס' ול"ש לומר דהוי נגד ח"פ דהא כיון דממ"נ מקודשת לאחד שוב ל"ש ח"פ כמ"ש בתוס' קידושין דע"ט וא"כ י"ל דבעלה הראשון אסיר לדור עמה בלי קידושין שנית דנהי דלענין לישב עמה בלי קידושין הוי רק איד"ר וי"ל סד"ר לקולא ואף דלענין קידושין מאחר נחמיר מטעם ס' ד"ת אפ"ה לענין הבעל לישב בלי קידושין דהוי סדר יש להקל וכמ"ש הפר"ח דב"ם ביצת נבילה מקילין אף, לענין התרנגולת הוי ס' ד"ת מ"מ בתרי גופי מקילין בדרבנן אך באמת גם בסד"ר היכי דאפשר לתקן בנקל מחמירין כנודע ובפרט דהכא יהי' איסור תמידי לישב עמה בלי קידושין בזה י"ל דיש להחמיר גם בסד"ר וכמ"ש בתוס' כתובות דכ"ח ע"ב דבטומאת בית הפרס כיון שהוא איסור תמידי לא אמרי' ס' ברה"ר טהור וע' ת תוס' עירובין דל"ו דבדרבנן לא אמרי' זילי טבילי ושיטת הרמב"ם דגם בס' שאובין אסורה לטבול לכתחילה:

עכ"פ הדבר פשוט שצריך לקדשה שנית ומהנכון לעשות חופה ג"כ רק בלי ברכות הגם דהב"ש בסי' ס"א ובסי' ס"ד הביא ש שיטת כמ"פ דברכות מעכבות בנישואין אפ"ה הביא שם דבקידושי טעות א"צ לברך שנית ובפרט שהכא הוכחתי דלרוב הפוסקים הגט בטל לגמרי וא"כ מותר לישב עמה אף בלי קידושין ונהי שהוכחתי דמ"ס יש לקדשה אבל עכ"פ ל"ח וודאי קידושי דרבנן דבשלמא נישואי חרש דהוי וודאי קידושי דרבנן שייך וצונו אבל הכא דהוי רק קידושי ס' שמא הגט בטל וא"כ אין קידושין תופסין בא"א רק דמ"ס צריך לקדשה א"כ על ס' אין לברך וז"ב בס"ד:

ובאמת בעיקר הדבר ע' בהרמב"ם פ"י מגירושין הלכה ג' ובש"ע אה"ע סי' ק"נ ס"ק ד' דבס' גירושין א"צ לחדש הנישואין ולברך ז' ברכות ועיי"ש בב"ש דגם בגט פסול דרבנן אפ"ה א"צ לברך ז' ברכות והסברא י"ל דדרבנן מהני לדרבנן דנהי דבגט פסול אם ניסת ל"ת יתפסו בה קידושי אחר מ"מ מהני לענין ז' ברכות דא"צ א"כ אף א"נ דהכא ל"ח שינוי גמור כיון שאין שינוי בגוף השם וקי"ל ע"מ כרתי ול"צ שיהי' מוכח מתוכו וליכא רק חשש לעז ואינו רק פסול דרבנן מ"מ גם בגט פסול דרבנן מותר להחזירה בני ז' ברכות מכ"ש הכא די"ל דחשיב שינוי ממש והי' ס' ד"ת פשיטא דא"צ לברך ז' ברכות כנלע"ד בס"ד לדינא:

בעה"ח ועש"ק ויקרא תרס"ז ראדמישלא והננידו"ש

תוכן העניינים

מהרש חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה