אור ברסלב
מהרש חלק א סימן ה

מהרש חלק א· רבי שמואל אנגל

סימן ה

סימן ד

להרב המאה"ג חו"ב חו"פ בנש"ק כקש"ת מוה' אהרן הורוויטיץ נ"י אבד"ק בייטש יע"א:

בדבר שאלתו באחד ששכר חזקת חבירו ואח"כ החזיר העסק להשוכר הראשון ורק הוסיף לו עשרה ר"כ לשנה ועתה יורשי השוכר השני טוענים שהשוכר הראשון אבד חזקתו ע"י מה שהוסיף עשרה ר"כ ונתייאש מחזקתו. זה תורף שאלתו:

הנה בגוף הדבר אי מועיל יאוש בחזקת שדה. הנה להסוברים דחזקות אלו דינם כקרקע א"כ יאוש ל"מ בקרקע ואף א"נ שדינם כמטלטלין מ"מ לפמ"ש הרמב"ן במלחמות ב"מ דכ"ו שמש"ה ל"מ יאוש באבידה היכי שאתי לידו קודם יאוש משום דמקרי ידו כיד הבעלים ובמידי שהוא בידו ל"מ יאוש א"כ הכא שגם ע"ע הי' מחזיק בהעסק ושוב לא הועיל היאוש. ובפרט שס' יאוש אינו מוציא מחזקת בעלים הראשונים וכמו שקיי"ל בס' בקנין מוקמינן בחזקת בעלים הראשונים עי' בקצה"ח סי' מ"ב ומכ"ש ס' מחילה שהוי טענה גרועה בודאי שא"א מס' לקלקל זכותו. ואף שי"ל דלפמ"ש בשו"ת ח"ס סי' ק"ז דבשכר חזקת חבירו קנה העסק עצמו ולא אמרו בזה א"ע ל"מ ורק שמוטל על השוכר חיוב להחזיר הגזילה אבל כ"ז שלא החזיר מקרי של בעלים השניים א"כ י"ל דכיון שיש ס' נתייאש א"כ הוי ס' על תחלת החיוב. אך באמת כיון שהחזיר העסק לחבירו נראה שלא רצה לקנות לעצמו וכמ"ש האו"ת לענין שותף שגנב דאם אומר לעצמי קניתי אינו שייך להשותפות אבל בסתמא קנה לצורך של השותפות ועי' שו"ת ח"ס חו"מ סי' מ"ז. א"כ שוב י"ל שס' יאוש אינו מוציא מידי ודאי חיוב וכמ"ש. ומכ"ש הכא שנראה להדיא שלא מחלו החזקה ורק בשביל עשרה ר"כ לא רצה לעמוד לד"ת ע"כ הדבר פשוט וברור שצריך להחזיר החזקה וז"ב בס"ד לדינא:

בעה"ח ה' דברים תרנ"ט פה ראדאמישלא. הק' שמואל ענגעל חופ"ק הנ"ל

תוכן העניינים

מהרש חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה