מהרם שיק תריג מצות חלק ב· רבי משה שיק
הגהות מהגאון המחבר זצ"ל על ס' החינוך להרא"ה ז"ל
מצוה כ"ב ואם אין לו שה פודהו בדמי שה. לשון זה צ"ע ונראה שהוא ט"ס דהרי מבואר בבכורות דף ט' ע"ב ודף י"א ע"א דאם אין לו שה צריך לפדות בשיווי דמי החמור:
מצוה ל"ה ואם בת כהן היא תשרף והוא יחנק. זה צריך להיות קודם והנואף וכו' דזה קאי על א"א ולא על נערה וכבר העיר בזה בס' מעיי"ח:
מצוה מ"ט ואדם בבהמה. המעיי"ח העיר ע"ז דאדם המזיק בהמה אינו קנס וצ"ל דט"ס הוא:
מצוה ע"ב שכך נתבאר בתרומה. צ"ל בתמורה:
מצוה פ"ב שיעידו עליו מצד אותות וכו' צ"ל ולא מצד אותות וכו':
מצוה קי"א וערלה במאה ואחד. זה נראה ט"ס דערלה שיעורו במאתים ודינו גם לענין זה ככלאים ומ"ש לענין חמץ בפסח עי' מ"ש הריטב"א בע"ז דף ע"ד:
שם שאפילו שכר של יי"נ ששברו אסור. דבר זה צ"ע דמבואר בש"ס ע"ז דף ס"ד רע"א דלמעוטי את התיפלה שפיר דמי וכן פסק בש"ע יו"ד ססי' קל"ג דשכרו לשבור שכרו מותר:
מצוה קכ"ז אם מעל או לו מעל. צ"ל לא מעל:
מצוה קמ"ח ואעפ"י שכ' וכו'. המעיי"ח כ' שהאי אעפ"י מקומו לעיל בסי' קמ"ד אבל לאו דטומאה לא כתיב במילואים:
מצוה קע"ה בעת שמשיבין וכו'. צ"ל שממשיכין:
מצוה ר"ט במזיד חייב להביא חטאת. צ"ל בשוגג וכו':
מצוה רי"ב על מכתם וקללתם. כתב בהגהות מהגאון ר"י פיק זצ"ל וז"ל וצע"ג דסותר דבריו בסי' ר"ס שהממזר חייב בקללת אביו ואמו עכ"ל עי' במעיי"ח לקמן מיירי לאחר מיתת אביו דמיתה מכפרת:
מצוה רט"ז ששומעין לאחד ואפילו כנגד מאה לפי שהוא אומר כהלכה. היינו בחליקי אגוזים אבל בשאר דברים אדרבה שומעין לזה שאמר לבוז אפילו הוא רק יחיד:
מצוה רל"ג ובענין אחר אין דינם חוזר. כ' בהגהות הגאון רי"פ זצ"ל כן נ"ל להגי' הגירסא שלפנינו שכתב אבל אין חייבין לשלם ובענין אחר אין דינם חוזר, הג"ה זו אינו מובן ולפי הנראה גי' שלפנינו היא נכונה:
מצוה רל"ח רעות צדולות. צ"ל גדולות:
מצוה רמ"ה ואעפ"י שהם משם אחד כגון חטה עם שעורה חלק אחד ביתר מג' ועשרים אין צריך לבור אותן בפחות מיכן יבור אותן (ואם נתערבה באחד מזרעוני הגינה). כ' מרן המחבר ז"ל בב' חצי עגולה מתיבת ואם עד תיבת הגינה וכ' בזה"ל ששניהם נקראים תבואה וכן פול ועדשה אעפ"י ששניהם נקראים קטניות מ"מ חילוק יש ביניהם קצת בשינוי השם כיצד שאם נתערב שלא בכוונה חטה עם שעורה חלק אחד ביותר מכ"ג אין צריך לבור אותו בפחות מכאן יבור אותו ואם נתערבה באחד מזרעוני גינה שיעורן באחד מכ"ד ממה שזורעין בבית סאה מאותו המין של זרעוני גינה ותבואה וכו' כצ"ל:
מצוה רנ"ח ולאחד בימות הגשמים פני שהחבל וכו' צ"ל מפני שהחבל:
שם והוא נקרא מתחלף הצלעות וובין מרובע, צ"ל ובין מרובע:
מצוה רס"ז או בת גרושה מכהן הדיוט שנתחללה וכו' צ"ל או שנתחללה וכו':
שם וכל ספק חלל מדבריהם נותנין עליו חומרי (חלל) כהנים וכו' רבינו זצ"ל הקיף תיבת "חלל" בב' חצאי לבנה וכצ"ל וכל ספק חלל וחלל מדבריהם נותנין עליו חומרי כהנים:
מצוה רע"ב עושה הי' ר"ע ממזר אפילו מחייבי עשה וביארו זה כשהי' כהן גדול וכו'. לשון זה תמי' דמבואר בהיפוך בקידושין ס"ח ע"א דאפילו לר"ע אין ממזר מבעילה לכה"ג ונראה דיש כאן ט"ס ומובן עפ"י גמ' דקידושין הנ"ל:
מצוה רע"ד אעפ"י שזה אסור ופוסלו לכהונה וכו' צ"ל ופוסלה לכהונה:
מצוה ר"פ דכי יקנה הנפש קנין אמר רחמנא ולא קנין הקנין. המעיי"ח העיר ברמב"ם בפ"ז דין י"ח משמע דאפילו עבדי אשתו שקנו עבדים אוכלין וא"כ מוכח דאפי' קנין הקנין אוכל:
מצוה רפ"ג ועוד אחרת שהיא כשתהי' נשואה לזה וכו' צ"ל נשואה לזר:
מצוה רצ"ט הפר והאיל והכבשים אינן מעכבים את הלחם כלומר מנחת הסולת שזהו הלחם. המעי"ח תמה המעיין במנחות דף מ"ה יראה דמיירי בכבשי עצרת ושתי לחם וצ"ע:
מצוה שי"ג ושיעור הכותבת הוא יותר מגרוגרת ופחות מכביצה מב' זתים. דבר זה תמו' דבהדיא אמרינן בכריתות י"ד ע"א דבכותבת אית בי' ב' זתים וצ"ע:
מצוה שכ"ח כדרך שבני אדם עושין בשקר וכו' צ"ל בשאר:
מצוה של"ח ועוד שיהי' בשתיקתו שוה כמו על החירופים. צ"ל כמודה על החירופים:
מצוה של"ט ולא אמר עד היובל. צ"ל ולא אמר אלא עד היובל:
שם ויפה כחן משדות שאין וכו' צ"ל ויפה כחן משדות שהן וכו':
שם בהג"ה ממל"מ נראה ממ"ש בסי' שפ"ט צ"ל שצ"ג:
מצוה ש"מ ולא נמצא הלוקח יבוא ויטול וכו'. כאן חסר הרי זה מוסר מעותיו בב"ד ושובר הדלת ונכנס לביתו ואימתי שיבא הלוקח יבא ויטול וכו':
מצוה שמ"ב שנותנין לכל עיר וכן לכל הקברות חוץ לתחום וזה שנאמר וכו'. נותנין לכל עיר בית הקברות חוץ לתחום זה שנאמר וכו' כצ"ל:
שם הרי זה גואל מלווים צ"ל כלוויים:
מצוה ש"ס אבל מ"מ אם עבר ועשר מן הבהמה ומן הזרעים הישנים וכו'. האי מן הזרעים נראה שהוא ט"ס דהרי בזרעים אם עשר משנה זו על הישן אפילו בדיעבד אינו מועיל כמ"ש הרמב"ם ובחינוך עצמו לקמן מצוה שצ"ה:
שם כדי שלא יאכל במום וכו' צ"ל בלא מום וכו':
מצוה שס"ב שהמצורע שהוא חומר בטומאתו שמטמא באהל וכו' לשון זה לאו דוקא דאינו מטמא באהל עי' בפ"ק דכלים מ"ה וברע"ב שם וכ"כ החינוך לעיל מצוה רס"ג והכונה כאן דמצורע מטמא בביאה וחילוק בין ביאה לאהל עי' ברע"ב הנ"ל:
שם מעזרת ישראל ועזרת נשים וכו' תיבות ישראל ועזרת הוא יתר וכצ"ל מעזרת נשים:
מצוה שע"ו או בשדה שנחרש קבר בתוכה שאין מטמאין וכו' צ"ל שהן מטמאין:
שם ושרגים הוצאים מן האילנות צ"ל היוצאים:
מצוה שע"ז ונמצא אחת מהן כשירגה תלחתו כשחירה וכו' כשירה תגלחתו כשירה כצ"ל:
שם כמו שאמרנו מצות גילוח יש כאן, זה צ"ע דהרי מבואר בהדיא בב"ק דף קי"ח ע"א דגילוח אין כאן בכה"ג לא מקיים מצות גילוח וכן פסק הרמב"ם:
מצוה שפ"ו ציצית שטוה אותה עכו"ם פסולה. צ"ל שתלה אותה עכו"ם:
שם מדרשא דסמוכין דליכא היכא וכו' צ"ל היכא דליכא וכו':
מצוה שצ"ו שהי' בה אחד משמנה השמינית וכו' צ"ל בשמינית וגו':
מצוה שצ"ז אפילו היתה כנוסה כשירה צ"ל כנסה כשרה וכו':
מצוה ת' כך מפרש במתני' וכו' צ"ל כדמפרש במתני' וכו':
מצוה ת"כ מי שלא קרא לא הפסיד אלא שלא יוכל לקרותה עם ברכותי' לשון אלא הוא ט"ס ובדפוס ישן דפוס וויניציא ליתא אלא צ"ל ומי שלא קרא לא הפסיד שלא יוכל לקרותה עם ברכותי' וזה כדעת הרמב"ם דכל היום יכול לברך:
מצוה תנ"ב לקח כזית מן האבר קודם שבלעו וכו' מן האבר כברייתו ואכלו אעפ"י שנחלק בפיו קודם וכו' כצ"ל:
מצוה תס"ד אבל אם (לא) הודחו רובו וכו' תיבת "לא" הוקף רבינו זצ"ל:
מצוה תע"ז כל המשכונות באתרא דלא וכו' צ"ל כאתרא דלא וגו':
מצוה תפ"ג ואפי' לפסלו וכו' צ"ל ואפילו נפסלו וכו':
מצוה תק"ו מן הפרק של לחי עד הפרק של הגרגרת וכו' צ"ל עד הפיקה של וכו':
שם אי חוששין לזרע האב או לאו וכל שכן יש לו לישאל וכו' לזרע האב או לאו וכיון שכן יש לישראל לומר וכו' כצ"ל:
מצוה תק"י לפי שכל עניינים אלו מעטים ההמון וכו' צ"ל מטעים ההמון וכו':
שם ובעד זה הענין שיהי' מפורסם וכו'. צ"ל וכעד זה הענין שהי' מפורסם:
מצוה תקי"א עשבים ואבנים והדבק וכו' צ"ל שהרבה:
מצוה תקי"ב ועשה השבעות במזיד חייב מלקות. מוסיף מרן ז"ל אם עשה מעשה:
מצוה תקמ"ט בציור הקיף את הציור הנדפס וכ' הציור כזה
מצוה תקע"ב הייתי סבור שהמצוה וכו' צ"ל שהמלוה:
מצוה תקפ"ז עד בא השמש תשיבנו לו זה כסות יום שאתה מחזירו וכו' צ"ל זה כסות יום וכסות לילה שאתה וכו':
מצוה תקפ"ח ביומו תתן שכרו ושכיר שעות שכיר הלילה גובה וכו' כלה שכירתו ביום גובה כל היום כלה שכירתו בלילה גובה כצ"ל:
מצוה תקצ"ט כי דייני למיתבע דוכתא צ"ל למיקבע דוכתא:
מצוה תרי"ב ומברך כדרך שמבנך צ"ל כדרך שמברך: