מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה ריד
והיא להרמב"ם ל"ת קכ"ב. ולהרמב"ן הוא מצוה קפ"ט ול"ת קי"ז
מל"ת שלא לפנות אחר ע"ז שנאמר אל תפנה אל האלילים שאסור לפנות אחריהם הן בדיבור הן במחשבה ובראי' ואסור לקרות בספריהם או לשאול איך יעבדו שנאמר ופן תדרוש לאלהיהם איכה יעבדו ובתו"כ פליגי בזה אי גם הראי' אסור לת"ק דווקא פניה לעבודה אסור אבל לר"י גם פני' לראות אסור ולענ"ד גם לת"ק אין הכוונה פני' לעבדה ולדרוש בדרכי עבודתה שזה כבר נלמד כמ"ש הרמב"ם מפן תדרוש אלא כל מיני פני' כמ"ש הרמב"ן בחומש שלא יסבור שיש שום תועלת או שום ממש ממה שנבאים בשמה וכיוצא בזה ובסדר למשנה בפ"ב מע"ז האריך בזה עיי"ש לר"י סובר שבכלל הפני' גם הראי' אסור שגם על זה קאי ואין זה כלאו שבכללות שהכל ענין אחד וכמ"ש הרמב"ם במנין המצות שורש ט' ובחינוך לעיל מצוה ז' אמנם בזה פליגי הרמב"ם וסייעתי' סוברים דדווקא ראיית צורה שנעשה לע"ז אסור לראות אבל רש"י בשבת דף קמ"ט סובר דאפילו ראיית שאר דיוקנאות נמי בכלל האיסור ולכך נקט הקרא לשון אלילים לכלול שאר צורות ועיין בסדר למשנה שהאריך בזה דדווקא צורות האדם וצורה שלימה איכ"ל דאסור והמאירי סובר ג"כ כרש"י והסביר דמיירי צורות שבאו להעמיד ענייני סיפורים מעשים הממשיכים לבלות ימיהם עיי"ש ולכאורה נראה דזה תליא בב' הגירסאות בעירובין י"ז דלהרמב"ם במנין המצות מצוה י"ד כ' שהגירסא שם מאל תפנה על האלילים ומזה הוכיח דחייב מלקות ע"ז אם עושה מעשה וקשה אם כולל גם שאר דיוקנאות א"כ הוי לאו שבכללות ואין לוקין עליהם ועכ"ח הפי' כרמב"ם דווקא צורות ע"ז אמנם רש"י אפשר דס"ל הגירסא כמ"ש התוספת בעירובין י"ז ע"ב אל תפנו אל האובות וא"כ איכ"ל דכולל גם שאר דיוקנאו' ובאמת אין לוקין על לאו דאל תפנו ולפי"ז יש לכל שיטה קולא וחומרא: