מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק
מצוה רה ורו
והיא להרמב"ם ל"ת קי"ד וקט"ו. ולהרמב"ן היא מצוה ק"פ וקפ"א והיא ל"ת ק"ט וק"י.
מל"ת שלא לבא על אשה ובת בנה שנאמר את בת בנה וכו' ומל"ת שלא לבא על אשה ובת בתה שנאמר את בת בתה לא תקח וכו' ומשעה שקידש אשה נאסר באמה ובאם אמה ובאם אבי' ובתה ובת בתה ובת בנה שכולם נכללין בג' לאוין אלו וחייבים עכאו"א שריפה בבא עלי' בחיי אשתו בין בא עליהן לשם אישות בין לשם זנות ולאחר מיתה במזיד כרת ובשוגג חטאת. והנה ג' עריות הנ"ל משונים משאר עריות דבשאר עריות כבר כתבתי בין בגופין מוחלקין ובין בשאינן מוחלקין ואפילו השמות הם קרובים בענין א' חייבין על כל אחת ואחת אבל כאן פסק הרמב"ם בפ"ד משגגות ה"ד דאם אשה אחת היא חמותו ואם חמותו ואם חמיו דהוי שמות מוחלקים אפ"ה אינו חייב רק חטאת אחת דהכתוב עשאן אחד עיי"ש. והנה גוף הדין דגופין מוחלקין חייבין על כל אחד כ' התוס' בסנהדרין נ"ד ע"ב ד"ה הנרבע דאפילו בגופין מוחלקין דווקא ביש לן ריבוי לחייב מחייבין על כל אחד ואחד ובאמת דברי התוס' הנ"ל תמוהים לכאורה דהרי מבואר בקידושין ע"ז דגופין מוחלקין חייב עכאו"א בג' אלמנות לכה"ג אפילו בלא ריבוי ובאמת בלא"ה קשה לי דהרי במכות י"ד ילפינן מקרא ואשה נדה לחייב בגופן מוחלקים על כל אחד ולפי הנראה פשוט גם מהתוס' דבעינן קרא לכל אחד בפ"ע מ"מ הרי אמרו דהוקשו כל עריות כולם זה לזה כדאמר ר' יונה ובפ' עריות נאמר ג"כ משכב זכר וא"כ איך כ' התוס' דלרובע ונרבע אע"ג דגופין מוחלקין צריך ריבוי הא מהנ"ל מוכח דאף בלא ריבוי חייב על כל אחד בגופין מוחלקין והראי' שהביאו התוס' משפחה חרופה אינה ראי' דשפחה חרופה אינה מן העריות הכתובים בפרשה ואין בה כרת ולעולם בכל עריות בוודאי חייב בכאו"א בגופין מוחלקין, ובקידושין דף ע"ז שם דאפילו בחייבי לאוין דחייב בגופין מוחלקין לכאורה ק"ל דמנלן כיון דאיצטרך קרא לכל אחד וחייבי לאוין מעריות בוודאי אין למילף ולכאורה הו"א דילפינן משפחה חרופה דהוי ג"כ חייבי לאוין אלא דלכאורה הוי ב' כתובים דנהי דשפחה חרופה ליכא למילף מעריות אבל בעריות אכתי ל"ל ואל אשה לחייב דהא איכא למילף משפחה חרופה ועכ"ח דהוי ב"כ הבאים כאחד ואפשר דצריך בעריות קרא משום דאין עונשין מן הדין דהא אפשר למילף בק"ו דזה הוי חייבי כריתות מיהו לפי"ז לפמ"ש דגם מה שנלמד במה מצינו אין עונשין רק בג"ש דהוא מקובלת א"כ עדיין יקשה בג' אלמנות לכה"ג מנלן דחייב על כל אחת ואחת ובאמת בגמרא דילן איתא דהוי גופין ושמות מוחלקין ואיכ"ל היכא דאיכא תרתי ממילא מסברא ידעינן ולא צריך קרא. אבל תוס' שם כ' בהדיא דשמות מוחלקין לאו דווקא וגם מסברא קשה לקרות זה שמות מוחלקין דשמות מוחלקין היינו שיש לכל אחד לאו בפ"ע ואפילו נימא דמקרי שמות מוחלקים גם בכה"ג מ"מ כ' התו' שם דלא צריך לשמות מוחלקין וצ"ע:
ולכאורה הי' נ"ל דשם בקידושין דאיירי במזיד ובמזיד בגופין מוחלקין אפילו בחד התראה חייב על כאו"א כמ"ש התוס' מכות כ' ע"ב ד"ה לא צריכא וכו' דאפילו בהתראה אחת כל שעבר בתכ"ד של התראה לעבור על אחת מהם נמשך התראה על כולם מ"מ כיון דהוא מזיד כל גוף בפ"ע הוא יצר הרע בפ"ע וחייב על כל אחד ותוס' לא כ' זה דבעי קרא בפ"ע אלא בשוגג ובהעלם אחד דכל העבירה בא מחמת העלמה וההעלמה היא אחת ולכך בעינן קרא בפ"ע אבל במזיד כשם דילפינן בקרחה מקרא דחייב על כל או"א דכל עבירה היא עבירה בפ"ע והה"ד בשאר לאוין כן הי' נ"ל. וכ"ז בגופין מוחלקין אבל בשמות דהיינו לאוין מוחלקין לא מצינו קרא ע"ז ונראה דמצד הסברא בין במזיד בין בשוגג דכל העלמה בפ"ע חייב על כל או"א בפ"ע מסברא דהרי חזינן במכות י"ד דעל אחותו שהיא אחות אביו ואחות אמו בעינן קרא יתירא דאחותך משום דהו"א דשם אחוה חד הוא קמ"ל ולכך ג"כ צריך בחמותו שהיא חמותו ואם חמותו ואם חמיו זמה היא לעשותם כעבירה אחת כיון דכולם יש להם חיבור וממילא מדיוק זה מוכח דאם הם שמות מוחלקים ממש בוודאי חייב עכאו"א וממילא מלבד הסברא יש לן ג"כ לדייק דשמות מחלקים אלא דק"ל על זה בכריתות דף ג' דפריך לר"א אמר ר' הושעיא דס"ל דהלאוין מחלקין אפילו איכא חד כרת דל"ל אחותו ללמד כשהוא אחותו ואחות אביו ואחות אמו דחייב על כל אחת ואחת הא איצטרך דלא נימא דלא נילף מחמותו שהיא אם חמותו ואם חמיו דעשאן הכתוב זמה היא לעשותן כאחד כמו שפסק הרמב"ם הנ"ל ובפרט בעריות דהקשו כולם זה לזה מקרא דר' יונה וצ"ע:
ב) והנה המל"מ בפ"א מה' איסורי ביאה דין א' הביא דברי רבינו ישעי' בקידושין דף ע"ז וז"ל הרי גופין מוחלקין פירש ובהתראה אחת שהתרה בו הבא על האלמנה לוקה חייב על כאו"א וכ"כ התוס' בפ' בתרא דמכות דף כ"ב ע"ב ודח' שם דברי רש"י דמשמע דס"ל דאף בגופין מוחלקין בעינן התראה על כל א' ואחת ודע שכ' רבינו ישעי' ז"ל דלא אמרי' גופין מוחלקין אלא בבע"ח אבל בשחוטין לא אמרינן גופין מוחלקין משום דלא חשיבו וכ' דגם בבהמה אמרי' גופין מוחלקין בבע"ח דמה לי ה' בהמות ומה לי בבא על ה' נדות וכן אם אכל אמה"ח מן ה' בהמות או שתלש חלב מה' בהמות ואכל בהעלם אחד או ששתה דם הקזה מה' בהמות בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת ע"כ ובמל"מ פ"ו משגגות דין י"א הקשה על הרבינו ישעי' דלדבריו למה בשחט ה' בהמות קדשים בחוץ אינו חייב אלא אחת ועיי"ש בלח"מ שגוף הדין תליא בפלוגתא דר"ע ור"י בכריתות דף ט"ז ע"ב ורש"י בחולין פ"ב ע"ב ד"ה בהעלם אחד כ' דחטאת ומלקות שווין ולפי"ז יש להקשות בחולין דף פ"ב ע"ב דמאי פריך שם על ר' יהודה דילמא ס"ל כר' יהושע ור"י אפילו שחוטין וגופין מוחלקין מחייב שתיים עיי"ש בראש יוסף והמל"מ בפ"ו משגגות דין ד' הביא להקשות דלר"ע אפילו בחיים לא הוי כגופין מוחלקין ולכאורה קשה הא בפ' עריות כתיב ג"כ הבא על הבהמה וכל עריות איתקשי להדדי מהיקש דר' יונה וילפינן מואל אשה נדת טומאתה דגופין מוחלקין חייב על כל אחת ואחת ואיך נימא דבהמה לא מקרי גופין מוחלקין וצ"ל דעריות שאני ומדבריהם משמע דלא חילקו וצ"ע וגוף הקושיא של המל"מ משוחט ה' בהמות בחוץ אפשר לתרץ דבקדשים בחוץ דאפשר למיתשל עלה ניהו דכתבו התוס' בכמה דוכתי דלא הוי התראות ספק דאוקי בחזקתו דלא איתשל מ"מ הגמר עבירה הוא אם לא איתשל עלה ואז כבר הבהמה מתה ובמתים לא מקרי גופין מוחלקין וא"ש גם גם לדברי רבינו ישעי' כנ"ל: