אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קצו

מצוה קצד וקצה

והיא להרמב"ם ל"ת ק"ה. ולהרמב"ן הוא מצוה קע"א ול"ת ק'

מל"ת שלא לבא על בתו אפילו שנולדה מזנות מ"מ בתו היא וכו' יעיי"ש ואם היא בתו מאשתו חייב שתים אחד משום בתו ואחד משום ערות אשה ובתה. ודבר זה לא בא בפירוש רק מק"ו וגז"ש עיין שורש ב'. ובזה פליגי אביי ורבא בסנהדרין ע"ו דאביי למד בתו מק"ו ואע"ג דאין עונשין מן הדין מיהו זה הק"ו הוא רק גילוי מילתא בעלמא כפירש"י דבת בתו הוא רק מכח קורבת בתה ורבא סובר דילפי' בגז"ש נאמר זימה זמה יעיי"ש בתוס' שם ד"ה אמר אביי הקשו דבפ"ק דכריתות משמע דאביי יליף בתו מאנוסתו בגז"ש ונלע"ד ליישב עפמ"ש המהרש"א בסנהדרין ס"ד ע"ב דהא דאין עונשין מן הדין משום דשמא בחמור לא סגי בהאי כפרה ולכאורה קשה א"כ מה אמר אביי דגילוי מילתא הוא הא גם בגילוי מילתא איכ"ל משום דחמור לא סגי בהאי עונש ונהי דאיכ"ל דבאמת בזה תליא פלוגתא דאביי ורבא מיהו מדברי המהרש"א לא משמע כן דתליא בפלוגתא ונראה דאביי מודה לגז"ש דרבא אלא דקשה לי' לעיל קו' התוס' דף ע"ה ע"ב ד"ה מנין וכו' דשאר הבא ממנה חמורה ותי' התוס' לפמ"ש המהרש"א בכוונתם ויותר מבואר בחי' הר"ן דלדבר המבואר בקרא הוי הגז"ש כמו מופנה וזה שייך לבת בתו אבל בתו דאינו מפורש קשיא כמו שהקשה שם המהרש"א ולכך סובר אביי דיליף מק"ו או דהכוונה דהוי כמפורש ושוב אמרי' גז"ש או דיליף בק"ו אלא דאכתי הוי מצי למימר בתו דחמיר לא סגי בשריפה וכמ"ש המהרש"א הנ"ל וע"ז ס"ל לאביי דשפיר ילפינן מג"ש דסגי בשריפה דלענין דסגי בשריפה לא קשה קו' התוס' ד"ה מניין הנ"ל ולכך שפיר קאמר דגם לאביי בתו מאנוסתו יליף מגז"ש וא"כ מיושב היטב קו' התוס':

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה