אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קעט

מצוה קעח

והיא להרמב"ם מ"ע פ"ד. והרמב"ן משיג ע"ז ולא מנאו מטעם שבסי' ק"ס

מ"ע שיהי' זב טמא ומטמא שנאמר איש כי יהי' זב מבשרו זובו טמא הוא וזאת תהי' טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמא הוא דהיינו דהזב מטמא בלובן בראיי' אחת הוא כבעל קרי ובשתי ראיות הן בב' ימים רצופים או ביום א' או ראיי' אחת ארוכה כב' טבילות וב' ספוגים צריך ז' נקיים אבל לא קרבן אבל ג' ראייות צריך ז' נקיים וקרבן בין בג' ימים ובין ביום א' ואמרי' בנדה דף כ"ח דטומטם ואנדרוגנס שראו אודם ולובן א"כ הם טמאים בממ"נ אם נקיבה נטמאה באודם ואם זכר נטמאה בלובן ואם נגעו בתרומה שורפין עלי' תרומה כוודאי טמאה אפ"ה אם נכנס למקדש ואכל קודש אינו חייב דכתיב מזכר ועד נקיבה תשלחו זכר וודאי ונקיבה וודאי ופסקה הרמב"ם בפ"א ממשכב ומושב ה"ז ותימה בעיני בש"ס דידן מביא זה להלכה פסוקה ובספרי פ' נשא לכ"ע דרש בהיפך מזכר עד נקיבה יכול באנדרוגנס אין משלחין ת"ל מחוץ למחנה תשלחום מ"מ אפילו אנדרוגנס ואפשר דהספרי מיירי אם ראה רק ראיי' אחת או לובן או אודם וס"ל דסד"א מה"ת לחומרא לכך מרבינן דגם טומטם צריך לשלוח כיון דדמי לשאר אנשים או נשים דבראי' אחת נטמאו אבל הרמב"ם דס"ל דבראי' א' בוודאי לא יטמאו ולצרף ללובן ואודם ילפי' מזכר עד נקיבה שיהיה צריך שילוח או מצד זכר או מצד נקיבה ולא מצד שניהם. והעולם מקשים על הא דפריך בשבועות ז' דטמא ששימש במיתה היכא משכחת לה כיון שהוא טמא חייב על ביאתו למקדש או שהייתו על השתחוי' ועל שימוש ומקשין לפי מה דפסקי' דאנדרוגנס אפילו ראה לובן ואודם אינו משתלח ממקדש א"כ מצד ביאת מקדש אינו חייב ולכך איצטרך משום שימוש דחייב ולענ"ד כיון דלרמב"ם לשיטתו דס"ל בכ"ד ועיין בפ"ד מאישות דאנררוגנס ספק זכר ספק נקיבה וכדמשמע מש"ס בנדה כ"ח דקאי להאי מ"ד דהרי מסיים זכר וודאי נקבה וודאית וא"כ אם הוא ספק נקיבה הרי אינה כהנת אלא כזר נחשבת לענין עבודה א"כ חייבת משום זר ששימש ואי דמשום ספק אינו חייבת מיתה א"כ גם מצד טומאה אינו חייב שהרי הוא ספק ועכ"ח האי דטמא ששימש לא מיירי באנדרוגנס וא"כ שפיר פריך היכא משכחת לה כן נ"ל:

ובאמת הסוגיא דהתם קשה לדעת הראב"ד בפ"ב מה' שופר דס"ל אנדרוגינס חציו זכר וח"נ וכן למ"ד דאנדרוגנס ברי' בפ"ע וזה לכאורה דעת הראב"ד ועיין בס' יום תרועה בר"ה כ"ח דכ' כן לדעת הראב"ד וא"כ קשה איך אמרי' דאם ראה לובן ואודם דשורפין עלי' תרומה הא לאותו מ"ד הוא כברי' בפ"ע ואינו לא איש ולא אשה ובפ' זיבה כתיב אשה כי תזוב איש כי יהי' זוב והראב"ד בפ"א ממשכב ומושב הסכים לזה לרמב"ם אלא שהשיג על הרמב"ם דנראה מדבריו שאם אנדרוגנס נגע בלובן ואודם שיצא ממנו שחייב גם על ביאת מקדש וכ' שזה טעות ואין סברא לחלק בין ראי' לנגיעה וגוף הדין הוא מסכים עם הרמב"ם דשורפין עלי' את התרומה אם ראה אודם ולובן ולראב"ד לשיטתו אמאי הא אין זכר ואין אשה וצ"ע:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה