אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קסה

מצוה קסד

והיא להרמב"ם ל"ת צ"ב. וגם זה לא מנה הרמב"ן מטעם הנ"ל

מל"ת שלא לאכול שרץ המים שנאמר אל תשקצו את נפשותיכם בכל השרץ הרי שרץ המים בכלל והרמב"ן לא מנה זה כי נכלל בלאו דדגים שאין לו סנפיר וקשקשת ובמכות ט"ז ע"ב אמרי' דריסק ט' נמלים וא' חי חייב גם משום לאו דנבילה דאיסור נבילה חל על לאו דשרצים אם אכל מהם כזית וגוף הדבר הוא תימה איך אפשר דלאו דנבילה יחול על איסור שרץ ולכאורה נראה דאיסור שרץ חמורה מנבילה דבשרץ עובר בחמשה לאווין משא"כ בנבילה ומה שעובר עליו הרבה לאווין מקרי חמור עיין בר"ן פ' יוה"כ בסוגיא דקל הקל כ' מטעם זה נבילה חמור משבת דנבילה עובר על כל כזית וכזית לאו ונתרבו הלאווין יעיי"ש א"כ הה"ד שרץ חמירא מנבילה ותוס' כ' שם איסור דנבילה גזירת הכתוב הוא דחל כיון דגלי קרא דחל על חלב ואע"ג דהוי קל על חמור ואפי' לר"ש חל דלית לי' כולל ועכ"ח גזה"כ הוא דנבילה שאני לכך חל נמי על שרץ ועל איסור בהמה טמאה ללוי במעילה י"ז (וכיוצא בזה אמרו בחולין ק"ג ע"א דאיסור טריפה כמו דעל חלב חל חל נמי על אמה"ח מיהו יש נמי מיגו וכעין המיגו שכ' התוס' שם ד"ה דאיסור וכו'):

ועל דברי התוס' יש לכאורה תימה איך אפשר לומר דאיסור נבילה שאני הרי בחולין ק' ע"ב הביאו דברי ר"י דממעט נבילת עוף טמא וכו' דיצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה וכו' ולר"מ דפליג עלי' יליף לה בזבחים ס"ט מטריפה וכו' יצא עוף שאין איסורו משום בל תאכל טריפה ואי נבילה גזה"כ דחל על טמאה הה"ד טריפה לפי דעת התוס' דג"כ כתיב וחלב טריפה ולמהרש"ל בשמעתין דחולין נראה דהי' קשה לו זה ותי' דווקא על שרץ דקרא קראו נבלת שרץ חל והה"ד על בהמה טמאה דקראו נבלת בהמה טמאה משא"כ נבילה על עוף טמא עיי"ש ודבריו צ"ע חדא וכי אנו מסופקין אי מקרי נבילה לענין טומאה פשיטא לענין טומאה כתיב הרבה פעמים בפ' שמיני ובנבלתם לא תגעו ולח צריכין לקרא דנבלת שרץ אלא דכאן אין אנו דנין לענין טומאה אלא לענין איסור אכילת נבילה והתורה תלה טומאת נבילת עוף טהור באיסור אכילת נבילה וא"כ איצטרך לן לימוד דיש איסור אכילת נבילה וע"ז לא הביא המהרש"ל קרא רק לענין טומאה מקרי נבילה ואין מזה ראי' לאכילה ותו אפי' אי נימא בדברי מהרש"ל א"כ קשיא סוגיא ערוכה בזבחים ס"ט ע"ב דפריך לר"י דמ"ש גבי עוף ל"צ טריפה למעט עוף טמא וממעט לה ממשמעות נבילה ומ"ש גבי בהמה דכתיב וחלב נבילה וצריך קרא מיותר טריפה למעט טמאה ולא ממעט לה ממשמעות נבילה ולמהרש"ל מאי פריך בשלמא גבי בהמה דכתיב נבלת בהמה טמאה וקראו הכתוב נבילה והוא דגם בהמה טמאה בכלל נבילה לכך איצטרך קרא טריפה למעט משא"כ בעוף לא מצינו דעוף טמא נקרא נבילה לכך ממעט ממשמעות נבילה וצ"ע על המהרש"ל וא"כ שוב עמדה קו' הנ"ל וראיתי בנוב"י מה"ת חאו"ח סי' קכ"א בהג"ה מבן המחבר שעמד בזה ותי' עפ"י המהרש"ל אבל להנ"ל קשה ובלא"ה אפי' לדברי המהרש"ל מ"מ מבואר במכות ובמעילה הנ"ל לא ס"ל כתי' מהרש"ל לא צריכי לסברתם דגלי גבי חלב דנבילה חל ולזה כיון המהרש"א שכ' שנעלם מהמהרש"ל דברי התוס' ואין כאן השגה מה שהשיג בנוב"י הנ"ל מ"מ קשיא להתוס' הקושיא שלמעלה:

ב) והנה בשרץ המים קיי"ל ביו"ד סי' פ"ג ס"ב דבכלים ובבורות שיחין ומערות שאינם נובעים השרצים שבהם כל מין שלא פירשו הם מותרין אפילו איסור בל תשקצו לית בהם ואפילו פירשו על הדפנות של הכלים אמרי' דהיינו רביתיי' אבל אם פירשו לחוץ הם אסורים ונראה דעל זה קאי הקרא דאל תשקצו שמנה הרמב"ם דקאי על שרץ המים דמשמע מצד איסור שריצה דהיינו ההליכה והפרשה למקום דלאו היינו רביתיי' וניהו דמסתמא אין חוששין שפירשו למקום דאין רבותיי' אבל אם ידעי' שפירשו אפילו הוא באופן שיש ספק הוי ספק דאורייתא ואסורים לענין חריצין ונעיצין שאינם נובעים פליגי הרמב"ם והרא"ש להרמב"ם שרצים שבהם אסורים ולהרא"ש מותרין ותליא בפלוגתא אי דרשי' בכללי ופרטי או בריבוי ומיעוטי וכבר כתבתי בזה למעלה במל"ת של דג טמא יעיי"ש:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה