אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה קנב

מצוה קנא

והיא להרמב"ם ל"ת פ"ה. ולהרמב"ן היא מצוה קמ"ד ול"ת פ"ג.

מל"ת שלא יכנס כהן הכשר לעבודה שתויי יין למקדש מהמזבח ולפנים שנאמר יין ושכר אל תשת וכו' בבואכם אל אוהל מועד וגם ע"ז יש להשיג כמו שהשיג הרמב"ן לעיל בגידול שער ופרומי בגדים אבל כבר אמרתי דנראה דכן מבואר בקרא דיחזקאל שאמרו עליו בסנהדרין כ"ב דעד יחזקאל גמרא גמרוהו בהלמ"ס ואתי יחזקאל ואסמכי' אקרא דהיינו שאמר שם שתויי יין לא יבואו לחצר הפנימית ועל הלמ"ס אין עונשין אבל כבר כ' הר"ן בפ' כלל גדול במשנה דאבות מלאכות מ' דהיינו אם הלמ"ס הוא רק הלמ"ס אז אין לוקין על הלכה אבל אי הלמ"ס מפרש הקרא אז לוקין על הלכה וממילא ה"נ זה טעמא דרמב"ם דס"ל דלוקין ע"ז דאיכ"ל דהקרא בבואכם אל אוהל מועד כולל גם המקום ביאה אל אוה"מ היינו בין אולם למזבח:

ב) והנה בשתויי יין אמרו בתענית י"ז כמאן שתו הכהנים חמרא האידנא כרבי דאמר תקנתם קלקלתם א"כ מבואר דנהגו לשתות יין ואע"ג דהר"ן בחי' סנהדרין כ"ב מפרש לשון הש"ס דקאמר שם הא לרבנן אסרי דמשמע דאינו ברור דהלכה כרבי מ"מ משום הדחק נהגו וסמכו על רבי והיינו נמי כמו שכתב הריטב"א בתענית י"ז ביתר ביאור משום דהוי גזירה שאין יכולין לעמוד בה וכ"ש דכדאי הוא רבי לסמוך עניו בשעת הדחק כיון דבמידי וחששא דרבנן הוא למיחש שמא יבנה בהמ"ק ויהי' צריכים אותם לעבוד עבודה דהא אפשר באחרינא וכמ"ש התוס' בעירובין דף מ"ג ע"ב ד"ה ואסור לשתות וכ"ש לפמ"ש במקו"א דגוף החשש מהרה יבבהמ"ק הוא חשש דרבנן ובדרבנן איכ"ל כדאי הוא פלוני לסמוך עליו בשעת הדחק וכמו שהאריך הש"ך ביו"ד סי' רמ"ב בכללי הוראה מיהו לפי"ז יש לומר דווקא כהן שאינו יודע משמרתו וא"כ אסור לשתות יין לעולם והוי כאינו יכול לעמוד בו אבל כהן שיודע משמרתו ומשמרת בית אב שלו א"כ א"צ לאסור אלא בשעת משמרתו שבוע אחת וזה אין דבר קשה ויכול לעמוד בו א"כ איכ"ל דאין לסמוך בכה"ג על רבי וכן פסק הרמב"ם בהדיא בפ"א מביאת מקדש דכהן שיודע משמרתו אסור לשתות יין אלא שהוא פסק כן מטעם אחר הואיל וצריך שהות לקבוע משמרתו וכבר הבאתי במקו"א שהראב"ד השיג על טעם זה שהרי המצרף יהי' עמנו והכ"מ תירץ עיי"ש וכתבתי שם ליישב טעם הרמב"ם עפ"י מ"ש הרמב"ם בפ"ב ממלכים דין י"ב שאין לחז"ל קבלה ע"ז איך יהי' אלא לפי משמעות הפסוקים דרשו ופליגי בי' לכך צריכין אנו לחוש לכל החששים עיי"ש ובמה שבארתי בתשובה בעזה"י:

ג) אמנם לענין לשהות בטומאה הביא שם במכתב שצ"ה בשם יד דוד דיש להם להחמיר לשהות בטומאת קרי שלא הותרה בציבור ויש לחוש מהרה יבנה בהמ"ק ובזה אפשר לעמוד וג"כ בטומאה מחללי עבודה וגם אפשר לפי טעם הרמב"ם דצריך שהות לקבוע משמורות דיש לחוש דגם לטהר מטומאתו צריך שהות וע"ז יש לפקפק מ"מ לפי טעם הר"ן והריטב"א יש לחוש לכהן שלא ישהה בטומאת קרי. אלא דיש לעיין הרי בלא"ה הם טמאי מתים אלא שהתוס' שם כ' דטומאת מת הותרה בציבור אלא שצ"ע איך משכחת לה קרבן ציבור לפמ"ש מרן זצ"ל בחת"ס חיו"ד סי' רל"ו בשם שו"ת יעב"ץ דדווקא פסח אפשר להקריב אבל שאר קרבנות ציבור בעינן שקלי ציבור דכל ישראל א"כ בשאר ימות השנה למאי ניחוש לה וקשיא לדידי' סוגיא דסנהדרין ותענית הנ"ל וראיתי ברש"י תענית י"ז ע"א דאולי יהי' מקריבין קרבן חינוך ואפילו אי אמרי' שבט אחד מקרי קהל ומקרי קרבן ציבור משבט אחד לא אדע איך יקבצו ביום אחד כל השבט כולו ואפילו אם אפשר שנחוש גם לזה שיהי' גם קיבוץ גליות ביום אחד מ"מ תמהני על יעב"ץ הנ"ל מר"ה דף ל' ע"א דאמרו ביום הנף אסור מטעם דמהרה יבנה בהמ"ק ויקרב העומר בט"ז הא כלם טמאים ועכ"ח רק משום קרבן ציבור ומניין יהי' להם שקלים ובוודאי ביו"ט לא יהי' קיבוץ גליות דהא איבעי' דלא איפשטא אי יש תחומין אפי' יהי' קיבוץ גליות ע"י העבים כמו שביאר במדרש ישעי' וצ"ל דחיישי' דקיבוץ גליות יהי' בט"ז או בליל ט"ז ויתנו שקלים והאיר המזרח לא התיר כיון שהי' עומד להקרבה כל זה צריכין לדחוק לדבריו אבל לא אדע למה לא אפשר להביא משל יחיד ולמסרן לציבור לזכות אותו לכל ישראל שיהי' להם חלק בו וא"כ הוי קרבן ציבור ודוחה שבת וטומאה ונהי דחיישי' שמא לא ימסרם יפה יפה לאיכא מ"ד בב"מ קי"ח כבר כתבתי במקו"א שחשש הזה אינו אלא מדרבנן כיון דהוא בפנינו ואומר שמסר יפה וע"א נאמן באיסורין ובזה מיושבים כל הקושיות שהקשו על חשש הזה דשמא לא ימסר יפה ועכ"פ שפיר משכחת לה קרבן ציבור דדוחה טומאת מת אבל לא טומאת קרי ולכך א"ש דלדברי הר"ן והריטב"א הנ"ל אסור לכהנים לשהות בטומאת קרי וטהרה מביא לידי קדושה:

והנה הרמב"ן כ' דלהורות את בני ישראל עשה בפ"ע ומשיג על הרמב"ם שכ' שהוראה בשיכרות הוא בלאו ואינו מונה אותו ללאו בפ"ע והרמב"ן סובר דאינו אלא עשה ונמנה בפ"ע מיהו בזבחים י"ח משמע כרמב"ם:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה