אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה צט

מצוה צח

והיא להרמב"ם מ"ע מ"א ולהרמב"ן היא מצוה צ"ו ומ"ע מ'.

מ"ע שילבש הכהן הבגדים המיוחדים לכהן הדיוט ד' בגדים ולכה"ג ח' בגדים בשעת עבודה שנאמר ועשו בגדי הקודש לכבוד ולתפארת וגו' והרמב"ן במצוה ל"ג כ' שבעה"ג לא מנה זה למ"ע אלא כיון שהלאו הוא שלא יעבוד מחוסר בגדים ממילא הבגדים הם הכשר העבוד' ואין צריך למנותה בפ"ע והמעיי"ח הסכים להרמב"ם שלמחוסר בגדים לא נמצא לאו מפורש משא"כ למצות לבישה וביאר ג"כ היטב דלבישת בגדים לכהן הדיוט ולכה"ג הוי מ"ע אחת ששניהם הם מטעם ומענין אחד לכבוד ולתפארת. והנה בח' בגדים מבואר בקרא שהי' של כלאים וחשן ואפוד ואבנט ובאבנטו של כהן הדיוט יש פלוגתא אי הי' של כלאים או שהי' רק של בד וד' בגדים שעבד בהן כה"ג ביוה"כ לכ"ע לא הי' בו כלאים אלא כולם היו של בד ומזה לכאורה ראי' שלא כדעת ה"ג הנ"ל שהרי כ' הרמב"ם בפ"ט מכלאים דאם לבש הכהן ב"כ שלא בשעת עבודה לוקה מפני שהם כלאים ועכ"ח דס"ל דהיתר לבישת הכלאים משום דעדל"ת וכמו שהאריך השג"א בסי' כ"ט וכאשר יבואר לקמן, וא"כ בשלמא אם הלבישה הוא מ"ע שפיר איכ"ל דעדל"ת דהוי בעידנא אבל אם נימא כדעת בעה"ג דהוי רק הכשר עבודה ועדיין לא מקיים המצוה ולא הוי בעידנא ואנן קיי"ל דאין עדל"ת אלא בעידנא, וניהו דאיכ"ל דכיון דעשה דרבים דוחה אפילו אינו בעידנא וכדעת הש"ל המובא במג"א בסי' תמ"ו מ"מ הא בשבת קל"ב אמרי' דלכך אין עבודה דוחה צרעת משום דלא הוי בעידנא וא"כ מוכח דגם בעבודה בעי' דווקא בעידנא ועמדה הקו' על בעה"ג הנ"ל ולכאורה יש ליישב עפמ"ש במק"א ליישב הקו' ששמעתי מפי מר"ן הגאון בעחת"ס זצ"ל כשלמדתי בישיבתו, ע"ד הש"ל מסוגיא דשבת קל"ב הנ"ל דאיך כ' הש"ל דבעשה דרבים ל"ב בעידנא הרי שם מבואר דגם בעבודה דהוא עשה דרבים אינו דוחה אם אינו בעידנא ואמרתי ליישב דאיכ"ל הש"ל סובר דהא דבעי' בעידנא הוא משום דחיישי' שמא ימות או שאר עיכוב שיזדמן לו שלא יוכל לקיים המצוה דניהו דאנן לא חיישי' למיתה בזמן מועט או לשאר קלקולים מ"מ לענין עדל"ת דהוא חידוש דחדשה לן התורה אין לך בו אלא חידושו דווקא היכא דלא שייך בשום אופן ביטל המצוה לכך בעינן בעידנא וכן משמע לי קצת בירושלמי ר"פ ראד"מ יעיי"ש וזה סברת ש"ל הנ"ל דברבים דלא שייך חשש מיתה וקלקול דאפי' אם יתרמי באחד מ"מ יקיימו שאר האנשים לעשות המצוה ובכה"ג לא בעי' בעידנא משא"כ התם בשבת דמיירי בכהן שעלתה לו בהרת ונימא שיחתוך הבהרת כדי שיעבוד העבודה ואם יחתוך הבהרת ויארע שום קלקול ויהי' לדידי' ביטול מצוה שפיר אמרינן דבעי' בעידנא וכ"ז בקוצץ צרעת דאתרמי מילתא לחד גברא אבל לבישת ב"כ שהם כלאים וכל מי שלובש כדי לעבוד עבודה עכ"ח צריך שידחה העשה דעבודה הל"ת דכלאים ואם נימא דהאי גברא לא ילבש שמא יארע לו קלקול האי חששא איכא בכל גברא ואם ניחוש לזה ידחה עבודה לגמרי ואין ספק מוציא מידי עבודה לכך שפיר אמרי' אפי' שלא בעידנא כיון דעשה דרבים הוא דוחה הל"ת ועוד דהרי השג"א הנ"ל הקשה על הרמב"ם למה ילקה כשלבש כלאים דב"כ ולא עבד עבודה נימא הואיל לדידן דקיי"ל הואיל נימא דאי אתרמי לי' עבודה הוי פטור, ואני כתבתי במק"א דנראה לי דלא אמרי' הואיל אלא דווקא אי אמרי' הותרה כמו או"נ ביו"ט אבל אי רק דחוי' כיון דא"א בענין אחר בכה"ג לא שייך לומר הואיל ולדינא הרי קיי"ל דחוי' בין בפק"נ ובין בעבודה ול"ק קו' השג"א. ולפי"ז לדעת בה"ג איכ"ל דס"ל כהראב"ד דלבישת כלאים הותרה אפי' שלא בשעת עבודה וא"כ אפילו אתרמי לכהן הלובש קילקול שלא יוכל לעבוד עבודה בזה וודאי אמרי' הואיל ואי לא אתרמי לי' קלקול הוי שרי וא"כ לא עבר עבירה כלל וא"ש דברי בה"ג דעבודה דוחה ל"ת דכלאים אע"ג דלא הוי בעידנא:

ב) והנה השג"א שם הקשה עוד על הרמב"ם דאי סק"ד טעם היתר כלאים בעבודה הוא משום עדל"ת א"כ יהי' אסור לכה"ג לעבוד עבודה שאפשר לעשות ע"י כהן הדיוט אי אמרי' אבנטו של כ"ה אינו כלאים ושל כה"ג כלאים וכיון דאפשר לעבוד באופן דלית בי' איסור ובאפשר לקיים שניהם אעדל"ת ואפי' אי אמרי' דגם של כ"ה הי' כלאים מ"מ בכהן הדיוט הי' רק א' של כלאים ובכה"ג ג' הי' כלאים א"כ יהי' אסור להרבות באיסורים ונראה לפמ"ש לעיל לדעת הרמב"ם דסובר דהלבישה עצמה הוא מצוה וכ"כ התוס' ביבמות ה' ע"ב בד"ה שעטנז, ולפי"ז נראה דלבישת כה"ג כל בגד ובגד הוי מצוה ניהו דכל הבגדים הם מצוה אחת מ"מ הא עדל"ת ילפינן מכלאים בציצית דדוחה התכלת לל"ת דכלאים אע"ג דתכלת אינו מעכב הלבן אפי"ה דוחה א"כ מהתם מוכח אפי' חלק המצוה ואפי' אם אותו חלק אינו מעכב המצוה אפ"ה דוחה ל"ת וא"כ דלבישת הכה"ג דלובש ח' בגדים איכא בי' ח' חלקי המצוה ובכהן הדיוט איכא ד' חלקי המצוה א"כ בכה"ג דוחין הח' חלקי המצוה לל"ת דכלאים וא"כ אע"ג דהוא לובש ג' בגדים של כלאים נגד זה יש לכל בגד ובגד חלק מהמצוה שדוחה:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה