אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה מ

מצוה לט

ל"ת לכ"ע להרמב"ם מצוה ט'. ולהרמב"ן מצוה ל"ח. להרמב"ם ל"ת כ"ו. ולהרמב"ן ל"ת כ"ג

ל"ת שלא לבנות המזבח עם אבנים שנגע בהן ברזל שנאמר לא תבנה אתהן גזית ושאר אבנים של בהמ"ק פגימה פוסלת בהן שנאמר אבנים שלמות תבנה גבי מזבח הר עיבל וילפי' מקדש מני' עי' במ"ל פ"א מבית הבחירה דין ט"ו שהקשה למה לא נמנה זה למ"ע בפ"ע דאבנים שלמות תבנה ותי' דמ"ע ועשו לי מקדש כולל כל מה שנעשה במקדש ולכך לענין מזבח הוי רק כחלק מן המצוה וכן צריך לומר על הא דלא מנה מזבח אדמה תעשה לי למ"ד במכילתא שבא ללמד שלא יבנה ע"ג עמודים אלא בעי' שיהא מחובר לקרקע דווקא והי' ראוי למנות למ"ע בפ"ע ולדברי המ"ל א"ש שהוא רק חלק מן המצוה. והמעיי"ח כ' עוד לתרץ כיון דאבנים שלמות תבנה כתיב רק במזבח שבהר עיבל שאינו נוהג לדורות אע"ג דילפי' מהתם בק"ו מ"מ לא נמנה למצוה ובזה מיושב ג"כ דלא מנו ללאו הא דכתיב במזבח דהר עיבל לא תניף עליהם ברזל ועוד כ' דגם אבני' שלמות לא ילפי' מהר עיבל דורות משעה לא ילפי' אלא מדברי קבלה ילפי' דכתיב אבני מסע וגו' ובאמת תימא עליו דהרי בע"ז נ"ב ע"ב גבי אבני מזבח ששיקצו אנשי יוון אמרו לתברנהו הא כתיב אבני' שלימות לינסרינהו הא כתיב לא תניף עליהם ברזל נראה מבואר דילפי' ממזבח דהר עיבל ועכ"ח כתי' הראשון ובאמת נראה דתרוויי' צריכין דהרי קיי"ל בסוטה מ"ח ופסקו הרמב"ם בה' בית הבחירה הנ"ל דבכל המקדש פוסל אבן שיש לו פגימה משום דבעי' אבנים שלמות וכ"ש במזבח אלא אבני מקדש אפשר להחליקם ע"י ברזל משא"כ במזבח וקשה מ"ש אי ילפי' כל אבני מקדש מהר עיבל נילף גם הא דברזל פוסל ועכ"ח דווקא מזבח איכא למילף ואבנים שלמות ילפי' מדברי קבלה מאבני שלמה מסע נבנה. ובמכילתא המובא בילקוט שם איתא דילפי' מיתורא דקרא דלא תבנה אתהן גזית דרשי' אתהן פסול אבל באבני בהמ"ק כשר אם נגע בו ברזל וזה עצמו יש לדייק דווקא לענין ברזל ממעטי' משא"כ לענין אבנים שלמות:

ב) בחולין י"ז אמרו שיעור פגימה בכ"ש כדי חגורת צפורן ובסידא השיעור בכזית או בטפח ובס' יראים סי' שכ"ו כ' בהיפך באבן השיעור בכזית והקשה לי הרב המנוח המאה"ג מו"ה יאקב עהרליך שהי' אב"ד בק"ק נאדעש דלדבריו מאי קאמר בע"ז לתברינהו הא בעי' אבנים שלמות הא יכול לתבור מהם פחות מכזית ולי נראה דהרא"ם בס' יראים סובר כמ"ש הריטב"א בע"ז נ"ג ע"ב דאבן בימוס ביטולה בפגימה אבל במזבח עד שנותץ רובה וכ' הראב"ד רוב של כל אחד ואחד וא"כ לדבריו הי' צריך לתבור רוב של כל אחד כדי לבטלו וזה א"א דכתיב אבנים שלמות ובלא"ה נ"ל כיון דלענין אבנים שלמות אינו פוסל עד כזית או טפח ונקרא אבנים שלמות ה"נ לענין ביטול לא מקרי תבירה וביטול כיון שארחו בכך אא"כ שיבר כזית או טפח א"כ שוב אינם אבנים שלמות וא"ש:

ג) והנה בש"ע או"ח סי' קנ"ד פסק דאין לעשות מעילים לס"ת מדברים שנשתמש בהם הדיוט וילפי' זה במנחות דף כ"ב ע"א אמר ר"א בר' שמעון מה מזבח שלא נשתמש בהם הדיוט אף עצים ואש וכן הוא בזבחים דף ק"א ע"ב ובתשו' מרן הגאון בעל חת"ס חאו"ח סי' מ' כ' לעיין מהיכן ילפי' במזבח גופא והרמב"ם ספ"א מה' בית הבחירה כ' דכל כלי מקדש ואבנים וקורות שנתלשו לצורך בהכ"נ לא יעשה עוד לבהמ"ק ועיי"ש בתשו' מרן זצ"ל שהאריך ולענ"ד שלומדים זה מהא דדרשו במכילתא והובא בילקוט מזבח אדמה תעשה לי ויליף משם דבעי' העשי' לשמה וכן מהא דאמר מזבח אדמה תבנה לי ג"כ מבואר דבעי' לשמה וכיון דאפי' העשיי' בעינן לשמה וכדאי' בתוספתא שפסק הרמב"ם הנ"ל וכ"ש דאם נשתמש בפועל להדיוט דאסור כן נראה לי ובזה אפשר ליישב קו' הפר"ד דרך המלך דרוש י"א דלמה פסול אם נעשה להדיוט הא קיי"ל הזמנה לאו מילתא הוא ולהנ"ל ל"ק היכא דבעי' לשמה בוודאי אם כיוון לדבר אחר פסול וה"נ כיון דעשיי' בעי' לשמה ולכך אם חצבו קורות ואבנים לצורך הדיוט פסולין למזבח וילפי' בהמ"ק מני' והראי' ממכילתא הנ"ל מדאיצטרך אתהן למעט נגיעת ברזל דאינו פוסל במקדש משמע לענין דינא אחרינא ילפי' או דבאמת הוא רק מדרבנן ואע"ג דבקרא דילפי' מינה מוכח רק דבנין מזבח בעינן לשמה ולא חציבה מ"מ לדידן דקיי"ל כשמואל במנחות דף מ"ב דבעי' טוווי' לשמה וס"ל כיון דגלי קרא דבעי' עשיי' לשמה ילפי' מיני' לכל מעשה ציצית מתחילתו בעי' לשמה ה"נ וא"כ תליא זה בפלוגתא דרב ושמואל לכאורה ועיי' במג"א סי' קמ"ז סק"ה האריך וכ' דאם נשתנה מותר למצוה והביא ראי' ממראות הצובאות ואני אמרתי ממראות הצובאות אין קושיא דהרי אמרי' בפסחים כ"ה דקול ומראה וריח אין בהם משום מעילה וכשם שמראה לא חשב לענין מעילה ה"נ איכ"ל דאינו חשיב לענין שימוש שיהא שנשתמש בו הדיוט מיהו גוף תי' של המג"א בנשתנה מועיל נראה לי ג"כ מטעם הנ"ל דשימוש דפוסל ילפי' מק"ו דהדס דבעי' עשיי' לשמה ובעשיי' עצמה אם נשתנה איכ"ל דמועיל כיון דסוף מעשה נעשה לשמה כדס"ל לרבינו משה גאון המובא בטיו"ד סי' רע"א אם לא עבד לשמה יחזור ויעבדנו:

ד) ובס' מנחת חינוך הקשה מע"ז נ"ב ע"ב מאבני מזבח דלמה הוצרך לומר שם דפסולים למזבח משום לא תניף ת"ל משום דנשתמש להדיוט ולענ"ד נראה דשימוש פוסל דווקא אם הוא מיוחד לאותו שימוש כשם דקיי"ל לענין קדושה באו"ח סי' מ"ב דסודר דאזמני' לתפלין דצר בי' תפלין או צר בי' לחודא אבל הי' הכוונה דשימוש הזה יהי' בו לעולם וה"נ לא מיקרי שימוש אא"כ אזמני' לאותו דבר וגם השתמש בו ונהי דלא משכחת לה דין זה דיהי' צריך לתרתי דהרי כיון שעשאה להדיוט כבר נפסל מ"מ נוכל למילף דשימוש שנשתמש בו אינו פוסל אלא אם יחדה לשימוש הזה לעולם וכמו התם בתפלין אם צר בי' הי' דעתו על לעולם עיי"ש לכך באבני מזבח ששיקצום אנשי יון ולא הי' השימוש אלא לארעי ושימוש ארעי אינו פוסל כן נלע"ד נכון ובאמת על קו' מ"ח אמרתי עוד סברא דהיכא דהי' עליו ב' איסורים ופקע אחד מהם איכ"ל מיגו דפקע מיני' האי איסור פקע נמי האיסור האחר כעין דאמרי' בביצה דף וי"ו הואיל ומתיר עצמו בשחיטה פקע גם שם מוקצה מיני' וה"נ דהי' על אבני מזבח ב' איסורים א' מצד תקרובת ואחד משום שימוש הדיוט ואם הי' אפשר לינסרינהו ולהשתנות אותם הי' מופקע איסור ע"ז ה"נ מופקע איסור שימוש הדיוט כנלע"ד נכון:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה