אור ברסלב

מהרם שיק תריג מצות חלק א· רבי משה שיק

מצוה ו

מצוה ה

והיא מ"ע ה' להרמב"ם ולהרמב"ן יש בכלל הפסוק הזה ב' מ"ע ולמנינו הם מ"ע ה' ו' ולמנין המצות הוא לדידי' ו' ז'

מ"ע לאכול בשר הפסח בליל ט"ו שנאמר ואכלו את הבשר בלילה הזה והנה הרמב"ן השיג על הרמב"ם וכ' דיש למנות זה לב' מצות עשה דהרי ילפינן מפסוק הזה בפ' כל שעה דאסור לאכול הפסח מבע"י וכ"פ הרמב"ם בעצמו בספרו יד החזקה עיי"ש ויפה כ' המעיי"ח דהרמב"ם לטעמי' דכל שנכלל בחד קרא כגון נא ומבושל נמנה רק למצוה אחת אע"ג דיש לחלק דהתם שניהם לאווין משא"כ כאן דאחד הוא מ"ע ואחד לאו הבא מכלל עשה מ"מ נראה דהדין עמו דזיל בתר טעמא למה אינו מונה הרמב"ם לב' משום דרק חד מפורש ואידך אינו מפורש וה"נ כן ולי הי' נראה מטעם אחר הרמב"ם והרמב"ן לשיטתי' דהנה המעיי"ח הקשה על הרמב"ן דמנה זה לב' מצוות למה אינו מונה הא דדרשינן ושמחת בחגיך ולא באשתך הוי לי' למנות ללאו הבא מכלל עשה למצוה בפ"ע ולענ"ד לק"מ דמדברי המג"א סי' תרצ"ו סקי"ח וסי' תקמ"ח משמע דלא קיי"ל כהאי דרשא אמנם אפי' קיי"ל כן לא אדע מה קשיא לי' הרי מבואר במ"ק דף ח' ע"ב לאותו מ"ד הטעם דמניח שמחת החג וישמח באשתו וא"כ אסור רק משום שמחת החג וכיון דשניהם ענין אחד וטעם אחד להם גם הרמב"ן מודה דאינו נמנה למצוה בפ"ע כמ"ש בשורש ט' ואיתא מקצתו בחינוך מצוה זי"ן וא"ש אלא דיש לומר דגם איסור אכילת פסח מבע"י הוא משום שיאכל פסח לתיאבון בלילה וחיבוב מצוה מ"מ הרמב"ן לשיטתי' דס"ל דכל שזה בזמן אחר ואידך בזמן אחר נמנה לב' מצות כגון ב' תמידין וק"ש דשחרית וערבית נמנה לב' נהי שהם אחד כל אחד יש לו זמן מיוחד וה"נ איסור אכילה מבע"י יש לו זמן בפ"ע ונמנה להרמב"ן למצוה בפ"ע אבל הרמב"ם לשיטתי' דסובר כל שטעמו ועניינו אחד אפי' בב' זמנים נמנה רק למצוה חדא ה"נ כן וא"ש. מיהו אף לשיטת הרמב"ן נראה דאין למנות לאו הבא מכלל עשה הזאת דלכאורה קשה איך נוכל למילף מחד קרא מצוה ואיסור כיון דהפי' של ואכלו הוא מ"ע הדיוק ואכלו בלילה יש מ"ע אבל ביום אין מצוה אבל דנדייק ממצוה על אידך זמן איסור לא שמענו ונראה שבאמת רק מיתורא דקרא יליף לה כדאי' בפסחים ק"כ ע"ב לר"ע דקיי"ל כוותי' דאכילת פסחים כל הלילה עד הבוקר פריך שם לר"ע הלילה הזה ל"ל ומשני למדרש דוקא בלילה ולמעט מבע"י עיי"ש מיהו לשון הגמרא שם דקאמר דהו"א הואיל ושאר קדשים נאכלים גם ביום הו"א גם פסח קשה תיפוק לי' ללאו הבא מכלל עשה וצ"ע קצת. ועוד הי' נראה לי לומר דמיתורא דהבשר דייק כן וכדדייק במכות דף י"ח בכיוצא בזה דהוי לי' ליכתוב לא תאכלם אלא עכ"ח שבח ללמד דכל הבשר אפי' מה שאינו צריך למצות אכילת הלילה לא יאכל אלא בלילה ולמעט מבע"י והוי שפיר לאו הבא מכלל עשה מיהו בתוס' פסחים דף פ"ד ע"א ד"ה הא כתבו בשם הירושלמי דיליף מהבשר למעט גידין שסופן להקשות עיי"ש עכ"פ נראה דעיקר הלאו הבא מכלל עשה לאסור מבע"י ילפי' רק מיתורא דקרא וכבר השריש הרמב"ם במנין המצות בשורש ב' דדבר דיליף רק מיתורא אינו נמנה למצוה בפ"ע אע"ג דמה"ת הוא עיי"ש וא"כ הרמב"ם לשיטתי' א"ש ונוהג מצוה זו בזכרי' ונקיבות. ולהרמב"ם קיי"ל כר"ע דמה"ת נאכל כל הלילה ולתוס' קיי"ל כראב"ע עד חצות גם מה"ת:

תוכן העניינים

מהרם שיק תריג מצות חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה