אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה תז

תשובה תו

ה) דעת השו"ע באה"ע סימן מ"ד סעי' י' דקידושיו קידושין וצריכה גט וביתר ביאור בב"י שם שכ' דאעפ"י שחטא ישראל הוא ובבית הילל שם הקשה דבסי' ד' סעי' ל"ו השמיט כותי ונמשך אחר הרמב"ם וזה מטעם דעשאום כגוים ואפילו להקל ולפי ענ"ד דהב"י ס"ל לחלק בין איסור דאורייתא לאיסור דרבנן ובאיסור דרבנן סמך על הרמב"ם להקל דכותיים דינם כגוים אפילו לקולא ושם בסימן ד' דהוא רק איסור דרבנן דקהל ספק וממזר ספק מותר מה"ת מה שא"כ בסימן מ"ד לענין איסור דאורייתא פסק דאעפ"י שחטאו ישראל נינהו.

אלא דנראה דס"ל כדעת הרמב"ן והרשב"א דרובם קלקלו ונעשו מומרים ולכך לא קשה מאי שהקשה הש"ך בסי' קנ"ט מהא דקי"ל ביו"ד סי' רס"ז סעי' כ' דכותי דינו כגוי לענין מוכר עבדו ועיי' מ"ש בזה בס' ארץ צבי באה"ע סי' מ"ד. אלא דיש להקשות מטעם דהמשחרר עבדו עובר בעשה ולהנ"ל כיון דבפרק השולח מספקא להו להש"ס בכותי וכן במומר וכיון דלאחר שקלקלו הכותיים א"כ הוי ס"ס ספק אי יוצא מצד כותי ואת"ל דאינו יוצא ספק אי מצד מומר ואע"ג דהוי ס"ס בתיקו שבש"ס י"ל דחשיב ס"ס עי' ביו"ד בסי' ק"י ובפר"ח ובדגו"מ באהע"ז סוף סי' קנ"ה מכ"ש אי ספק דאורייתא מן התורה לקולא ולכך פסקו דיוצא לחירות.

והא דהקשה עוד הש"ך מהא דקי"ל דעד כותי פסול אפי' בג"נ וש"ע בזמה"ז משמע אפי' להקל נראה לישב כיון דעיקר הטעם דהי' כשר בג"נ מטעם דאלמלא כותי חבר הוי לא הוי ישראל מיחתם לי' לכותי מקמי' וא"כ השתא דעשאום כגוים א"כ לית לן הוכחה זו דאפי' אם הי' הכותי חבר לא הוי לי' לישראל למיחתם עמו וכ"ש להניח את הכותי לחתום ראשון וכיון דלית לן הוכחה זו לא מבעי' לפי דעת הש"ע והרמ"א דנראה דסוברים כהרמב"ם לעיל [בסי' ת"ד] דרובם קלקלו א"כ מדינא פסול בג"נ כמו בשאר שטרות מטעם דכל דפריש מרובא פריש וא"כ מדינא הגט פסול אפי' להקל.

אלא אפי' לדעת הרא"ש והטור דנראה דסוברים כפרש"י דגזרו רק משום מיעוט וא"כ הדבר קשה קצת מ"מ נראה די"ל כנ"ל הואיל ולדידן ליכא האי הוכחה דאי לאו כותי חבר וכו' א"כ גיטי נשים שוה לשאר שטרות ולכך לא הביא הטור הדין ואי דנפ"מ מ"מ דאם חתום עליו כותי לא חשיב כמו נכרי ופסול הגט רק מדרבנן זה אינו דאפילו חתום עליו נכרי ורק שמסרו בפני עידי ישראל פסול רק מדרבנן דקיי"ל עידי מסירה כרתי וע"ח פוסלין רק משום מזויף מתוכו ואי ע"מ לפנינו וידעינין דהי' כותי בכה"ג יש חילוק בין נכרי לכותי מ"מ הרי מזה לא מיירי ולכך לא הביאו. ועיין בספר ארץ צבי:

ועתה נחזור לענינינו לענין שחיטה נראה מלשון הרשב"א שהתחלנו בו ונעשים נכרים גמורים דמדינא נעשו כן והיינו כן מסתמא משום דקלקלו והוו מומרים ומדינא שחיטתן פסולה בין להקל לענין או"ב מכ"ש להחמיר וכן לדעת הרמב"ם הדין כן] אבל אי ידעינין דכותי חבר הוא ובכה"ג אסור רק מדרבנן ותליא בהאי פלוגתא דלעיל אי אפי' להקל דינו כגוי ולפי המבואר לעיל ליכא למ"ד דסובר כן דכל הפוסקים הם סוברין בהדיא דלהקל לא אמרו ולהרמב"ם הא נמי סובר דגר תושב מה"ת כשר לענין שחיטה וא"כ הוא פסול רק מדרבנן ולהחמיר דווקא.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה