מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה תב
הנה מרן הגאון זצ"ל בחת"ס בחיו"ד סי' רצ"ה כתב בכוונת דברי הלחמו"ד שמצות פדיוה"ב הם ב' מצות נפרדות א) המצוה על האב וב') מצוה על הבן מצות האב מבן שלשים ואילך ומצות הבן משיגדיל ואין פדיון עצמו תשלומין למצוה של אביו אלא מצוה בפ"ע ולפי ענ"ד יש ראי' לדברי מרן זצ"ל מדברי התוס' בקידושין דף כ"ט ע"ב בד"ה ואזל וכו' שכ' דלכך פי' ר"י דאיכא חמש משעבדי כו' שעשאן אפותיקו וכו' והמהרש"א עמד שם דלמה צריך לומר שעשאן אפותיקו ודחק בזה ולדברי מרן זצ"ל ניחא דלפי הנ"ל כשמת האב נתבטל מצוותו וא"כ קשה איך יכולין לגבות מנכסי אביו וע"כ צריך לומר דאביו עשה נכסיו אפותיקו ואם יפדה עצמו מנכסים אלו הוא רק כגומר מצות אביו אבל בלא אפותיקו כיון שעתה מתחיל מצוה חדשה איך יוכל לגבות ממשעבדי שקנו כבר לצורך מצוה שהתחילה רק עתה.
אמנם צע"ג הרי סוגיא ערוכה בבכורות דף מ"ח ע"א וע"ב דאם מת אביו לאחר ל' יום כבר נתחייבו הנכסים ושם פריך פשיטא ומ"ט דר"מ וא"כ קשה טובא לומר כפי' מרן זצ"ל בלחחמו"ד דפקע מצות אביו איך אפשר לומר דכבר נתחייבו הנכסים וצ"ע גדול ואפשר דע"כ לא קאמר הלחמ"ד אלא אם אין כאן נכסים ולא חל השיעבוד עליהן מתחילה ואז פקע חיוב האב ומתחיל חיוב חדש אבל בותחויבו נכסים לא פקע חיוב האב ומאן דפודה עושה רק זכות דאביו וגומר מצותו כן נראה לפי ענ"ד כוונת מרן הגאון זצ"ל.
אמנם א"כ ליתא לתי' הנ"ל לתרץ דברי התוס' ועמדה קושית מהרש"א לכן נראה לישב בענין אחר דהתוס' באו לישב קושיא אחרת דלכאורה קשה דשם בבכורות מסיק דלכ"ע מלוה הכתובה בתורה לאו ככתובה בשטר דמיא ונראה דלכאורה מצד ב' טעמים אינו גובה ממשעבדי למ"ד שיעבודא ל"ד א) משום דלא נשתעבד כלל מן התורה והב') אפילו אי נשתעבדו מ"מ משום פסידא דלקוחות לא גבי דבדר"פ עצמו יש ב' לשונות דבקידושין דף י"ג ע"ב קאמר משום דלית לי' קלא ובסוף ב"ב קאמר משום דשיעבודא לאו דאורייתא וס"ל לתוס' דאפי' אי אמרינין דהוי ככתובה בשטר מ"מ היינו לענין קלא אבל לענין שיעבוד בעינין דווקא שיהא מפורש בשטר וכפירש"י בגיטין דף נ'.
וע"ז אמר שם בבכורות דלכ"ע לאו ככתובה בשטר מפורש השיעבוד וממילא בכה"ג שיעבודא ל"ד ולא יכול לגבות מלקוחות אבל אם עשאה אפותיקו בע"פ א"כ משועבד מה"ת אלא משום דלית לי' קלא לא גבי וע"ז מועיל לר"י דכתיבה בתורה משוי קול כן נראה לפי ענ"ד.