אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה שעח

תשובה שעז

בעזה"י יום א' לסדר לך תרל"ט לפ"ק פה חוסט יע"א

מזלא. טבא וברכה והצלחה לתלמידי הבחור החתן המופלג כ"ה יהודא כ"ץ קרוין ני'.

מכתבך קבלתי ואם אמנם שאין אני משיב על קושיות כו' ורק מחמת שנתבשרתי שאתה נתקשרת עם בת הגאון המנוח מוה' משה קאמארן זצ"ל ואני וכו' ויה"ר שיהי' זיווגך עולה יפה אגב זה אשיב ג"כ מ"ש לי באיזה ענינים חדא אם רשאי כהן להשתמש בכהן אחר הנה בגוף הדין כבר האריכו הפוסקים ועיין מל"מ פ"ג מהלכות עבדים ובמקנה קידושין דף כ"א סברות לכאן ולכאן ואם כוונתך שאכתוב לך הכרעתי אין הכרעת תלמיד מכרעת.

ומה. שהקשית על הא דקי"ל ביו"ד דעובר שהוציא ידו קודם שנשחט אמו דאותו אבר אסור והשאר מותר ע"י שחיטת אמו והקשית הא אמרינין בביצה דף ל"ז דע"כ בבהמה אסור משום דינקו תחומים מאהדדי וא"כ גם כאן הרי יונקים מאותו אבר האסור ולמה יהי' השאר מותר ורצית לומר דשייך ביטול רק ידוע סברת המרדכי דבדבר שלא הי' מעולם בעין ורק נולד בתערובת ל"ש ביטול עכ"ל בקצרה וגוף הקושיא לא קשה דהרי שם בביצה ר"כ ור"א הקשו לרב ושתק להו ונראה שחזר מדבריו כמבואר בספרים ובצל"ח כ' שגוף הטעם הוא רק לרב לשיטתו דס"ל מין במינו לא בטל ואנן לא קי"ל כוותי'.

ומ"ש דעת המרדכי הנ"ל זה אינו אדרבה קי"ל בסי' ק"ב דדבר שאינו ניכר מעולם אפילו בדבר שיל"מ בטל ועיין בפליתי בסי' הנ"ל שכ' לבאר דלכאורה דברי המרדכי סותרין זא"ז דבסוף חולין כ' המרדכי דהיכא דנולד האיסור בתערובת אינו בטל ובפ"ק דשבת כ' גבי גיגית שמלאה ענבים דאפילו בדבר שיל"מ בטל וכ' הפליתי דהביאור כן דוודאי אם גם ההיתר נולד בתערובות עם האיסור אז בכה"ג אין ההיתר יכול לבטל אבל אם ההיתר הי' בלי האיסור ואח"כ נולד האיסור בתערובות אפילו בדבר שיל"מ בטל.

וא"כ הכא דהעובר דקודם שיצא האבר לא הי' אסור ועתה לאחר שיצא האבר ונשחטה האם נעשה אותו האבר איסור אבל העיבור לא נקרא בתערובת איסור וכה"ג אפילו בדבר שיל"מ בטל והנה באו"ח בסי' שי"ח סעי' ב' ובמג"א שם סק"ח ובמחהש"ק שם ביאר הדברים שמצד אלו הטעמים הנאמרים למעלה קשה שם על הרמ"א שפסק שם דאם תלשו פרי בשבת לחולה אסור לבריא לאכול משום דגם בשבת נתגדל הפרי ואסור משום נולד כן פסק הרמ"א והמג"א הקשה אדרבה הא בכה"ג אפילו בדשיל"מ בטל כמו שכתבתי למעלה יעויין שם היטב.

ולי הי' נראה דהרמ"א ס"ל לחלק בין גידולי קרקע ובין גידולי הבהמה שנתגדלה ביו"ט ונראה קצת מדברי הגהות הגאון מוהרר אלי' ווילנא זצ"ל דהיינו מתרי טעמא או מטעמא דכ' הרא"ש בפירושו לנדרים דף נ"ז ע"ב דקא מבעיא לי' אם גידולי ההיתר מעלין האיסור וכ' שם הרא"ש שגידולין אינם בטלין בעיקר משום דאין מתערבין היטיב ולפי הנראה לי בכוונתו דהסמוך לארץ הוא מתגדל יותר וזה אינו שייך בבהמה ובינקו מאהדדי ועוד אפשר לומר סברא לחלק דבבהמה עיקר גידולה מן המאכל והמאכל נתהפך לדם ונעשה אח"כ ליחות הבהמה ומשם מתעבה הבהמה א"כ אפשר לשמואל דס"ל בביצה דף ו' אפרוח שנולד ביו"ט מותר הואיל ומתיר עצמו בשחיטה מוקצה ונולד נמי פוסק ממנה ויש פוסקים כשמואל עיי"ש ברא"ש. וא"כ ה"נ כיון דהבהמה מתפטמת ומתעבה מכח הדם ואם נסתלק ממנה איסור הדם גם האיסור נולד אינו משא"כ בגידולי פירות אמנם לפי טעמים אלו הרמ"א חולק על דברי התוס' בב"ק דף ס"ט ע"א שכ' בסוגי' דצנועין דכל מה שגדל הפרי נתבטל ולכאורה קשה מסוגיא דנדרים דף נ"ז דלעיל דמוכח משם דזה אינו בטל מיהו י"ל דס"ל כמ"ש התוס' בכורות דף כ"ב בד"ה יתיב רב דימי יעויי"ש שכ' באמצע הדיבור בשם ר"ת דגידולין בטילן אלא דלא אמרי' לגבי' קמא קמא בטל לפי שנתרבו גידולי היתר אמרינין חוזר וניעור כיון דלא הוי הפסק בנתיים וא"כ קשיא על הרמ"א הנ"ל דסימן שי"ח מהתוס' הנ"ל.

וצריך לומר לפי ענ"ד תי' אחר דהנה הפליתי סוסי' צ"ח האריך בפלפול אי איסורין מבטלין זה א"ז ומדברי הרמב"ם נראה דאין איסורין מבטלין זא"ז עיי"ש מיהו אפילו אי נימא דאיסורין מבטלין זא"ז נראה דהיינו איסורי' שאין איסורם שוה כגון פיגול ונותר וטמא אבל אם ב' איסורים שווים כגון דשניהם איסור שבת או שניהם איסור יו"ט והוי כמו דאמרי' במנחות דף כ"ב לרבנן תרווייהו עולין ואין מבטלין זה את זה וה"נ הפרי דאסורה בשבת ויו"ט קודם שנישרה משום שמא יעלה ויתלוש וגם מה שגידל בשבת ויו"ט אסור משום מוקצה ונולד והוי כתרווייהו עולין ואין הפרי שהי' שם מע"ש יכולה לבטל את מה שגידל ונתעבה יותר בשבת או ביו"ט כי שני האיסורי' הם באים מכח איסור שבת ויו"ט.

וממילא כיון דכל זמן שהיו הפירות באילן קודם שנשרו לא הי' בכח מה שגידל מכבר לבטל מה שהוסיף לגדל בשבת ויו"ט ממילא אפילו לאחר שנתלש ואזיל ופסק מן הפרי שהי' כבר קודם שבת ויו"ט ונעשה היתר אם הי' חולה בעיו"ט ביושב ומצפה הנצרך לזה מ"מ שוב י"ל כיון דהיתר נולד עם תערובות איסור וכאחת נתלשה עם מה שנתגדל בשבת ויו"ט וכבר כתבנו פי' המרדכי סוף חולין עפ"י פי' הפליתי כל שנולד ההיתר מיד עם תערובות איסור אין ההיתר חשוב שיוכל לבטל ולכך שפיר כ' הרמ"א דהרי שנתגדל בשבת אפילו נתלשה בשבת לצורך מי שהי' חולה מבעו"י אפי"ה אסורה לבריא משא"כ בב"ק דף ס"ט דשם נתגדל האיסור וההיתר כבר הי' קודם שנתגדל עוד האיסור וע"כ שפיר כ' התוס' שם דבטל כן נראה לי לישב דברי הרמ"א וא"כ ה"ה בנידון שלנו דיצא מקצת אבר בשעת שחיטה דהאבר אסור והשאר מותר ואפילו נימא דינק ההיתר מן האיסור כיון דההיתר הי' כבר אז מתבטל האיסור אפילו בדבר שיל"מ כן נראה לי נכון.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה