מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה שנו
בעזהי"ת פה חוסט יום עש"ק פ' אחרי שנת כתר טוב לפ"ק.
החיים והשלום וכל טוב לכבוד ידידי הרב המאוה"ג המופלג כש"ת מוה' אליהו נ"י רב בק"ק האלמין יע"א מכתבו קבלתי בשבוע זו על דבר ביה"ק בישוב טעקהא"ז שחוששין ויראים שהמים הזדונים הקרובים לביה"ק שלהם ויש לחוש שח"ו המים ישטפו המתים הנקברים שם לזאת רוצים לעשות ביה"ק חדשה במקום אחר רחוק מהמים ולפנות המתים ממקום אשר יש, לחוש ולהניחם בשלום על משכבותם בביה"ק החדשה וכבר ראה מעלתו נ"י את דברי מרן בעל חת"ס זצ"ל בחיו"ד סי' שנ"ג דשם ביאר דבכה"ג וודאי רשאין לפנות כמבואר ביו"ד סי' שס"ג ואופן הפינוי מבואר שם הכל באר היטיב כל הדינים וגם מה שנסתפק מעלתו נ"י אם הנשים והאנשים שכבר נישאו ונשאו לאחרים ג"כ כבר הביא, מעלתו נ"י דברי מרן בעל חת"ס זצ"ל שם בסי' שנ"ה דלאחר נישואין לאחרים נפסקה הקורבה של אישות אלא שמעלתו בקש לשמוע גם חוות דעתי בזה.
הנה כבר כתב שם מרן זצ"ל בתשובה הנ"ל דחלילה לערב העצמות אלא צריכין לעשות ביניהם מחיצה של קיימא של חרס או רעפים כמבואר שם במתק לשונו יעויין שם אלא דלכאורה קשה לי על זה מדברי רב האי גאון המובא בטור סי' שס"ג דמשמע מדבריו דגם בעצמות בעינן הפסק ו' טפחים כמו בין מת למת לכתחילה שוב נזכרתי, שכיו"ב הקשה במכתבי שומר ציון מכתב צ"ט והסכים שם דבאמת בעינן הרחקה כמו בשאר מת ולפי ענ"ד דברי מרן זצ"ל נכונים וכבר הארכתי בזה במקום אחר (עיין לעיל סי' שנ"ב) עפ"י דברי התוס' ריש דף י"ז ב"ב ד"ה לא יחפור וכו' דהא דבעי' מבור לבור ו' טפחים היינו באית שם מים ומשום מתונתא יעויי"ש ועפי"ז איכ"ל דגם במת הריקבון והנצל נעשה מתונתא ולכך בעינן ו' טפחים משא"כ עצמות אצל עצמות יבשות שפיר איכ"ל דסגי בהפסק הקיים:
וא"כ לפי"ז איכ"ל דרב האי גאון לפי הנראה מלשונו מיירי במת שנתון אצל עצמות שע"י המת נעשה מתונתא ולכך כ' דבעינן הפסק אבל עצמות יבשות אצל עצמות אחרים שפיר איכ"ל דמודה רב האי גאון דסגי בהפסק כל דהוא אם הוא של קיימא כדמוכח במס' שמחות וכמ"ש מרן זצ"ל ובמקום אחר (עיין לעיל סי' שנ"ב) הארכתי עוד בטעמים אחרים ועכ"פ לפי הטעמים הנ"ל צריך ליזהר בפינוי בית הקברות שאם שכיח שם מתים שעוד בשרם עליהם ואיכא רקבון דצריך לקוברם כמו מתים מחדש דמסתמא אותן שעדיין אינו זמן רב משמתו ונקברו העצמות עדיין אינם יבשים וכן נראה מדברי מרן זצ"ל שם שכ' הטעם משום דבעצמות פנים חדשות הוא ואין ניכר כאן צורת האדם יעויי"ש:
וא"כ במתים שעוד לא נרקבו לגמרי צריכין קבורה כדין דנהי דאין נזהרין האידנא להפסיק בין קבר לקבר ו' טפחים כמו שככר העיר בזה בתשובת חכ"צ תשובה נ' מ"מ קבורה כמו שנוהגין בקבורת שאר מתים בעינן גם כאן אבל בעצמות נראה כהסכמת מרן זצ"ל וגדולה מזו נמצא ברדב"ז ח"ב סי' תרי"ח המובא בשומר ציון הנ"ל דהתיר אפילו לערב העצמות של מתים רבים והביא שם ראיות לזה מדברי המשנה בשקלים כל הכלים וכו' עד מותר וכו' והמגרפה וכו' יעוייש ונהי דקשה עליו ממס' שמחות המובא טויו"ד סי' ת"ג דמוכח שם כדברי מרן זצ"ל: