מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה שלו
שיל"ת חוסט יום ה' ד' אב תרל"ב לפ"ק.
החיים והשלום וכל טוב לש"ב הרב המופלא ומופלג כש"ת מהורר שלמה שיק נ"י אב"ד דק"ק קארצאג יע"א:
מכתבך קבלתי ושם נאמר לישאל את פי מאחר שבקהלתך התוועדו לקבל עליהם את הארגיניאזאטציא"ן שטאטו"ט של כת הארטהדאקסי"ן ועשו על פיהם שפעציא"ל שטאטוטע"ן וכתבו וחתמו לאשר ולקיים ויש ב' אנשים מתוך הקהל שאינם רוצים לבוא על החתום ואומרים שרוצים לפרוע הכל כמאז וגם שהם רוצים בשפעציא"ל שטאטו"ט אלא שאינם רוצים לחתום שהם משומרי הדת וע"ז הסכימו רוב העדה ורוב קרואי העדה לפרוש אותן ב' אנשים מכל זכיות הקהלה ולעת כזאת נולד לאחד מהם בת והסכימו שאם יבוא לבית הכנסת לתת שם לבתו יהא מוכרח ליתן ה' זהובים כסף ועי"ז נעשה רעש ומחלוקת גדולה לזאת בא לשאול ממני בהסכמת הרה"ק שלשה שאלות. א' אם שב וא"ת עדיף בענין זה אם שנים ממאנים ימאנו. והב' אם כיון שאינם רוצים לחתום הם נידונים כפורשים מן הציבור והג' אם רשאים ראשי העדה לתקן תקנה כנ"ל שמי שאינו בא על החתום על התקנות אעפ"י שמשלם כל ההתחייבות יהא מוכרח ליתן ה' זהובים עכ"ל שאלתו בקצרה:
ואען ואומר הנה אמת נכון הדבר התקנות ארגינאזאטיציא"ן שטאטו"ט אינם צריכין לחברא שומרי הדת אלא בשנת תר"ל לפ"ק בחודש מנחם אב התאספו מקהלות אנשים חשובים יחידי סגולה יותר ממאה ובהסכמת ערך שלשים רבנים תיקנו התקנות ההם כדי לעשות סייג וגדר בכדי שנוכל לעמוד בפני פריצי עמינו ואנו חייבים לשמוע ולקבל עלינו תקנות הקהל כמו דקי"ל ביו"ד סי' רכ"ח סעיף ל"ג שהנשבע שלא לכנוס בתקנות הקהל הוא שבועת שוא שאנו מושבעין לקבל עלינו תקנות הקהל יעויין בטו"ז שם ובמרדכי ר"פ שבועת העדות דשם מבואר דאנו מושבעין על זה מקרא דארור אשר לא יקים את דברי התורה ואם בתקנות הקהל הדין כן קו"ח בתקנות שנעשו באסיפה גדולה ובהסכמת רבנים ואין קיום הדבר אלא בחותמיו וגדולה מזו מצינו בימי אבותינו בימי עזרא ונחמי' שהי' אז פרצות בישראל וקבלו עליהם לאשר ולקיים התורה היו כותבין וחותמין כמבואר בנחמי' סי' י' למען יעמדו ימים רבים ומי שאינו רוצה בזה הוא פורש עצמו מן הציבור ורוצה להחליש התקנות ולהגביר יד פריצי עמינו ועושה שלא כדין וא"כ מהראוי והחיוב עלינו להפרישו מאיסורא ע"י כפי' מה שאפשר ומ"מ נראה דהאידנא יש בזה מוטב שיהי' שוגגין ואומר מותר דלפי הנראה יבוא מזה כמה עבירות והריסות אחרות ולכן אין לכפותו ועיין ביו"ד סוף סי' של"ד עיי"ש ולזאת אין לדחותו ולא לרחקו דאפי' מי שהוא חוץ ואין לו דין עירנות ראוי לקרותו בעת שהוא חיוב ולהניחו ליתן שם לבתו כמבואר מדברי המג"א סי' רפ"ג:
ואם כי האמת דיש רשות לטובי העיר לקנוס בממון להמזידין לבטל הטוב ולעשות סייג לתורה כמבואר בחו"מ סי' ב' אבל צריך להיות מתון בזה כמבואר שם ולעשות הכלל שם שמים ובפרט במקום שיש לחוש למחלוקת ומרן הגאון בעל חת"ס זצ"ל אמר דהמשנה דאבות פ"ה בדיוק נקטו איזה מחלוקת שהוא לש"ש מחלוקת הלל ושמאי ללמדינו שקשה להחליט ולומר שהמחלוקת הוא לש"ש דאפי' אם תחילתו הוא לש"ש. אבל שיהא סופה להתקיים לש"ש זהו דבר קשה דהאי תיגרא דמיא לבידקא דמיא וכו' ורק כעין מחלוקת הלל ושמאי הוא דוגמא למחלוקת לש"ש שסופה להתקיים לש"ש ולזאת צריך בחינה ומתינות לקנוס בדברים לעשות סייג במקום שיש לחוש למחלוקת.
ולעיקר הדין בנידון הנ"ל הן לכל יחיד ויחיד בקהלתו יש ב' מיני זכיות א' זכיות הנוגעין רק לעצמו ואין לאחרים זכות או הפסד בזה והב' זכות שנוגעים לכל הציבור והיינו דזכיות כעין חיובים וקדשים ונתינת שם לזרעו הם זכיות לכל מי שמשלם מס וגם הוא שותף לפריעת צרכי הקהל והבה"כ ואין לאחרים היזק מזה אמנם יש מיני זכיות הנוגעים לכלל להיות לו זכות לבחור או להיות נבחר להיות מהראשים וטובים או שאר ממוני הקהל ולבחור רב וכיוצא בהם דברים הנוגעים לתועלת כל הכלל ולפעמים א' מכריע ולזאת מי שבכל תשלומי וחיובי היחידי הקהל הוא עושה ומשלם אפי' אם אינו חתום בתקנות הקהל ראוי לזכות בכל הזכיות שאינם מפסידים לאחרים והם שווים לכל איש ואיש כשיגיע זמנו ויבוא יומו אם לא שרואין ראשים וטובים וקרואי העדה שבעת ההוא ראוי לקנוס אבל צריך לזה מתינות אמנם בהזכיות מאופן השני שנוגעים לכלל לבחור או להיות נבחר מי שאינו בא על החתום ופורש עצמו מן הציבור איבד את זכותו בזה:
ואחרי הקדמות האלה הנני להשיב על השאלות הנ"ל דבוודאי החיוב על כל איש ואיש מבני ישראל להסכים עם תקנת הקהל במה שמסכימים הרוב וכ"ש אם התקנות הם כדי לחזק הדת והממאן בזה הוא פורש עצמו מן הציבור וחכז"ל אמרו אל תפרוש מן הציבור ואל תאמין בעצמך. וכבר הבאתי דתקנות שהם לסייג אנו מושבעין בארור ומ"מ בנידון שלנו מי שאינו רוצה לחתום על התקנות הנ"ל והגיע זמן שצריך לתת ולקרות שם לבתו אין לכופו לא בנתינת מעות ולא בשאר כפיות מפני טעמים הנ"ל ובלא"ה אנו מקווים שסוף דבר הכל נשמע שגם אותן ב' אנשים בעיניהם יראו כי זהו הדרך הטוב והישר ובוודאי כל זמן שלא יחתמו עצמם על התקנות אין להם זכות בהענינים הנוגעים לכלל וכנ"ל והעושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום על בני ישראל ובעיניהם יראו ובלבבם יבינו ושבו ורפא להם ויהי' ד' עמך וכו' דברי רבך הדורש שלומך החותם בברכה: הק' משה שיק מברעזאווע.