אור ברסלב

מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק

תשובה של

תשובה שכט

שנית בענין הנ"ל בעזה"י עש"ק ויקהל תרל"ח לפ"ק.

החיים והשלום וכל טוב לכבוד הרב הגדול המופלג בתורה מוה' עמרם בלוהם נ"י אבדק"ק ה' מאדע יע"א.

מכתבו הגיעני ע"נ ומעלתו האריך בחריפות ובקיאות להשיג עלי על מ"ש בכוונת דברי התוס' בע"ז דף ט"ו ד"ה מ"ד וכו' ואף שאין דרכי להשיב על פלפולים ומכ"ש עתה שאני חלוש רק כיון שמעלתו ביקש במכתבו להשיבו תשובה שנית לזאת הנני להשיבו על מכתבו בקיצור נמרץ הנה מעלתו נ"י התאמץ להביא ראי' דכוונת התוס' הנ"ל הוא בגר תושב ואפשר שהוא כן בגוי שאינו עע"ז כמ"ש מעלתו נ"י ויעויין במהרש"א דנראה מדבריו דמפרש כמ"ש ואין נפ"מ לדינא בזה ולא באתי רק להעיר בדין שכתבתי בשם מהרש"ל דבשביעי' אפילו ע"י עכו"ם הוא אסור ומעלתו הקשה דל"ל דברי המהרש"ל הלוא הוא מבואר בע"ז דף ט"ו ע"ב דאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעי' ובאמת משם אין ראי' דלא מבעי' לפי' התוס' דס"ל דלא משום לפ"ע פריך וא"כ מוכח רק אדם מצווה על שדהו הוא בעצמו אבל לא ע"י שלוחו דשם שייך המצוה ושבתה הארץ דלא כתיב ושבתה שדהו וכו' דאפילו על שדה חברו האדם מצווה על שביתתה וגם לפרש"י אינו מוכח משו' דבר ישראל מחוייב ורק הבעלי' שמדעתם עשו והם השכירו לו וכל שהוא נעשה מדעתם האיסור גדול טפי כיון שנעשה האיסור ע"י ממונו כשם דבניזקים קיי"ל דאם הזיק ממונו ממון חברו חייבין הבעלים לשלם משא"כ אם נעשה ההיזק ממילא ע"י גרמתו וה"נ בעבירה אם נעשית העבירה ע"י ממונו העבירה יותר גדולה כנ"ל בכוונת רש"י:

אבל אם העבירה נעשית ע"י עכו"ם ועכו"ם אדעתי' דנפשי' עביד ואעפי"כ יעברו הבעלים זהו דבר חדש ולא מצאתי מפורש כן רק ברש"ל ובאמת בס' מנחת חינוך מצוה קי"ב הביא כן מע"ז דף ט"ו דע"י מעשה הגוי הישראל עובר מן התורה אך לפי ענ"ד אינו מוכרח משם וכנ"ל.

ואני מסופק אי נימא דע"י עכו"ם נמי הישראל עובר מה"ת אע"ג דלא הוי רק גרם בעלמא ואפשר דעוד גרע מגרה משום דעכו"ם אדעתא דנפשי' קא עביד א"כ הא דאמרינין בשבת דף י"ח דע"ש פוסקין מים לגינה והגינה שותה ממנו כל השבת אי זה דווקא בשבת כיון דהמצות שביתה רק על האדם אמרינין כן משא"כ כאן בשביעית דהצווי הוא דהארץ תשבות והמצוה הוא על הארץ ואפילו ע"י עכו"ם אסור וכ"ש שאסור לישראל שהארץ תשתה ומשקה הוא אב מלאכה כדאיתא במ"ק דף ג' ע"ב.

ובאמת לפי"ז הי' קשיא לי א"כ חרישה דאסור מצד מוסיף מחול על הקודש כדילפינין מבחריש דחרישה של ערב שביעית אסור והטעם כמבואר ריש שביעית דחרישה ההוא אינה מועלת עוד לשנה הששית רק לשנה השביעית וזה לכאורה מדינא אסור כיון דהתורה צוותה ושבתה הארץ וכו' וא"כ מאי פריך בר"ה דף ט' דלמה לי ועיניתם ללמד על תוספת עינוי ודשבת ויו"ט ת"ל מחריש וקציר ולהנ"ל מנ"ל למילוף משם דלמא שביעית שאני דהציווי של ושבתה הארץ הוא על הארץ ואפילו אם נעשה ע"י גרמא והאדם שובת אסור וכנ"ל נהי דעל הוספה שלאחריו דילפינן מבקציר שפיר נוכל למילף הוספה על שבת ויו"ט משם אבל על הוספה מתחילה א"א ללמוד משם וצ"ע קצת ועכ"פ הדין וודאי אמת דשביעית הציווי על הארץ ולדעת מהרש"ל הנ"ל אפילו ע"י עכו"ם וכבר כ' דמתוס' ושמ"ק לא משמע כן שם בב"מ.

ולכאורה לפי הנ"ל בתוס' שביעית דבא הציווי רק על האדם כמ"ש בחריש ובקציר תשבות דייקא אפשר לומר דהארץ איננה מצווה על שביתתה וכן נראה האמת רק דמ"מ הטעם משום שביתת הארץ דהחרישה דמעיקרא מועיל שלא תשבות הארץ בשביעית עצמה וא"כ זהו חד עם הציווי של ושבתה הארץ ולכך מנו אותם המוני מצוות לחד עשה עם ושבתה רק דלכאורה זה אינו מוכרח לפי האמת דיש לן לימוד אחר על הוספה דצריכין בכל הדברים להוסיף מחול על הקודש מיהו התוס' במ"ק דף ג' ע"ב בד"ה יכול ילקה וכו' כ' התוס' דשביעית מתחלת קודם שנת שביעית וא"כ הוא כשביעית והכל אחת התוספת עם גוף השביעית.

ומה שפלפל מעלתו ני' על קושיתי דשביעית בזה"ז לדעת רש"י דרבנן ומאי ראי' מייתי על שביתת בהמתו דהיא דאוריי' ותי' דגם המכירה לעכו"ם הוא דרבנן לדעתי הרי מבואר ריש פ' כל הבשר בחולין דף ק"ד ע"ב על הא דמביא מחלה דחלה בח"ל דליכא דאוריית' אין ראי' לבשר עוף וכו' וה"נ זה הי' קושיתי ול"ד לרש"י גיטין דף ל"ו דאין יובל נוהג אלא גם לדעת יתר הפוסקים שמצינו דסוברי' כן דבבית שני הי' שביעי' נוהג רק מדרבנן ובחינוך מצוה צ"ד פסק ג"כ כן וברמב"ם פ"א מתרומה בסופו שכ' דתרומה בזה"ז דרבנן וביאר הכ"מ כיון דכתיב תבאו דווקא ביאת כלכם משמע ובצל"ח ברכות בסוגיא דצלף האריך בזה וברמב"ם פ"ד משמטה דנראה שהוא מדאורייתא כבר האריכו המפורשים בזה זה הי' כוונתי ואסיים בברכה המשולשת וכו': הק' משה שיק מברעזאווע.

תוכן העניינים

מהרם שיק יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה