מהרם שיק יורה דעה· רבי משה שיק
תשובה שז
יצו. ה' את הברכה לתלמידי הבחור המופלג כה' יצחק ברעזניץ נ"י:
מכתבך קבלתי ובו נשאלתי ע"ד בכור שפודין ע"י שליח אם השליח מברך הנה כבר כתבתי לך וכו' ומי שיש לו קצת שאלה צריך לשאול מרבנים הסמוכים וגם השאלה לא כתבת בבירור דברים והאיך אפשר פדיון ע"י שליח אם הוא בכור יתום שאביו מת הרי אין אמו יכולה לעשות שליח ואם עשתה אין השליחות מועיל ואינו פדוי כי אמו אינה מחוייבת וע"כ שהב"ד פודין אותו וב"ד הוי כאביו של יתום ובוודאי מברכין ואם יש לו אב רק שאינו בעיר ועשה שליח עבורו בזה יש פלוגתא בין הפוסקים אי מועיל ואין מכניסין עצמו לספק לכתחילה ומ"מ בכל שליח קי"ל דשליח מברך כמ"ש המג"א באו"ח סי' תל"ב ס"קו והדגו"מ שם והיינו הברכה על פדיון הבכור.
אבל לברך שהחיינו יש קצת לפקפק דאין ראי' מאו"ח סי' תקפ"ה ובמג"א שם ס"קג כמ"ש המג"א בסי' תל"ב דהתם מוציא את המחוייב משא"כ הכא דאין הבעל כאן דהרי שהחיינו הוא רק על מצוה שהוא שמחה לאיש שכן כתבו הראשונים כללים ואין להאריך כאן וכבר כתבתי בזה במקו"א וכאן השליח אינו בשמחה שהוא רק שליח וא"כ אפשר דהשליח אינו מברך אבל מ"מ מסתימת הפוסקים נראה דשליח ג"כ מברך שהחיינו דאל"כ מכח זה עצמו הי' ראוי שלא לעשות שליח דמבטל עי"ז ברכת שהחיינו:
ועוד דהרי המג"א כ' בסי' תקפ"ה סימן י"ג דהא דכתב הרמ"א דיברך התוקע אעפ"י שיצא מ"מ יברך הב' ברכות דשם מיירי בנשים שאינם יודעין לברך בעצמן דאלו באנשים היו יכולין הם בעצמם לברך ומשמע סתמא אפילו אינם מבינים בלשון הקודש ובכה"ג הביא המג"א ס' קצ"ג ס"קב דברי התוס' בסוטה דאינו יוצא מ"מ סתם דאם אינם יודעים מברך התוקע שתי ברכות אע"ג דיש לחלק בין מצות תקיעה למצוה דפדיון בדוחק ונראה דכיון דגם השליח עושה מצוה גם הוא שמח ושפיר מברך שהחיינו גם השליח כן נראה לפי ענ"ד דגם השליח יברך הב' ברכות:
הק' משה שיק מברעזאווע: